מדבק כמו הבריטי, חומק מחיסון כמו הדרום אפריקאי: לווריאנט חדש שהתגלה בבריטניה יש את כל היתרונות. בשבילו

מדובר כעת בווירוס שהוא גם מדבק יותר, והחיסון יעיל פחות נגדו; דומה לזה שנוצר בדרום אפריקה, אך הוא ספציפית לא הגיע מדרום אפריקה, אלא נוצר באופן בלתי תלוי מתוך הנגיף הבריטי • פייזר אמרה כי בינתיים היא לא רואה צורך בחיסון חדש, אולם היא מכינה תוכנית מגירה לפיתוח חיסון כזה

פוסטר של משרד הבריאות הבריטי על תחנת אוטובוס בלונדון / צילום: טובי מלוויל
פוסטר של משרד הבריאות הבריטי על תחנת אוטובוס בלונדון / צילום: טובי מלוויל

המחלקה לבריאות הציבור במשרד הבריאות הבריטי הודיעה היום (ג') כי הווירוס בווריאנט הבריטי עבר מוטציה משמעותית נוספת, שהפכה אותו דומה יותר לווריאנט הדרום אפריקאי, בדיוק בנקודה שמאפשרת לווריאנט הזה להיות עמיד יותר בפני החיסונים.

הווריאנט הבריטי כנראה מדבק יותר בגלל מוטציה באתר מס' 501 על פני הספייק, ואילו הווריאנט הדרום אפריקאי הכיל את המוטציה באזור הזה וכן מוטציה באזור אחר, אתר 484, אשר ככל הנראה אחראית לכך שהווריאנט הדרום אפריקאי עמיד יותר בפני חיסון. כעת, עבר כאמור הווריאנט הבריטי באופן בלתי תלוי, שינוי נוסף בדיוק באותו אתר. כלומר, מדובר כעת בווירוס שהוא גם מדבק יותר והחיסון יעיל פחות נגדו. דומה לזה שנוצר בדרום אפריקה, אך הוא ספציפית לא הגיע מדרום אפריקה, אלא נוצר באופן בלתי תלוי מתוך הנגיף הבריטי.

בישראל כבר ישנה דומיננטיות של הווריאנט הבריטי בקרב האוכלוסייה, והוא מהווה כבר מעל 70% מההדבקות החדשות. כך, ייתכן שגם הווריאנט הבריטי שנמצא בישראל, יוכל בהמשך לעבור את אותו השינוי, גם אם נתב"ג סגור לגמרי. גם הווריאנט הדרום אפריקאי כבר מצוי פה, אם כי הוא פחות דומיננטי כרגע. הווריאנט הדרום אפריקאי ככל הנראה הגיע לישראל דרך דובאי.

פייזר ומודרנה לא רואות צורך בחיסון חדש לעת עתה 

החברות פייזר ומודרנה הודיעו כי החיסונים שלהן יעילים נגד וריאנטים עם השינוי באתר 501, אך היעילות מול וריאנטים עם שינוי באתר 484 הייתה נמוכה יותר. מדובר בניסויים במעבדה בהם הופגש בתוך מבחנה דם של מתחסנים עם וירוס קורונה מהונדס גנטית כך שיכיל שינוי רק באתר הספציפי 501 או 484. בניסויים הללו הצליחו הנוגדנים בדם המתחסנים לנטרל את הווירוס ברמה שנחשבת סבירה, אך היעילות הייתה מופחתת משמעותית לעומת נטרול הווריאנט המקורי של הווירוס שהכרנו עד היום וגם מופחתת לעומת נטרול הווריאנט הבריטי.

פייזר אמרה כי בינתיים היא לא רואה צורך בחיסון חדש, אולם היא מכינה תוכנית מגירה לפיתוח חיסון כזה אם יסתבר שאכן יש בו צורך. מודרנה כבר החלה בתוכנית לפיתוח זריקת דחף במינון מופחת שיהיה רלוונטי לווריאנט עם מוטציה באתר 484, אך גם היא עדיין לא בטוחה שיהיה בכך צורך.

"הורדת ידיים" בין הווריאנט הבריטי והחיסון 

המחלקה לבריאות הציבור פרסמה עוד כי הווריאנט הבריטי (עוד לפני השינוי החדש) כנראה קטלני יותר בנוסף להיותו מדבק יותר. בעבר הוערך כי הוא קטלני יותר ב-30%, וכעת מידע מחדש מרמז כי הוא אולי קטלני יותר אפילו ב-65%. זהו כאמור המידע לגבי הווריאנט שהוא כבר דומיננטי היום בישראל. נראה כי מספר המתים והחולים קשה שנשאר פחות או יותר יציב בארץ בשבועות האחרונים, אף עם נטייה קלה לירידה, מהווה למעשה לא יציבות אלא "משחק הורדת ידיים" בין מהלכי החיסון והסגר שמשפרים את המצב, לבין הדומיננטיות ההולכת והגוברת של הווריאנט, שפועלת להחמיר את המצב.

כל עוד הווריאנט הדומיננטי הוא עדיין הווריאנט הבריטי, הרי שהתחסנות אמורה בסופו של דבר להטות את הכף לטובתנו ולהוריד את קצב ההדבקה ועוצמת התחלואה (ולעומת זאת בקרב ציבור שלא התחסן, נחווה מגיפה בעוצמה שלא הכרנו עד כה). אם הווריאנט הדרום אפריקאי יהפוך דומיננטי או שייווצרו מוטציות חדשות, עלול המצב שוב להחמיר וייתכן שיידרש חיסון נוסף לפני שישתפר שוב.

המוטציות עלולות להיווצר באוכלוסייה ככל שרמות התחלואה גבוהות, כאמור גם כל עוד הגבולות בין המדינות סגורים, אולם גבולות פתוחים מאפשרים למוטציות הכי מדבקות להגיע במהירות לכל העולם, ולכן יש היגיון בניטור והגנה על הגבולות בין המדינות, אם באמצעות סגירה ואם באמצעות דרישות בדיקה ובידוד.

על פי מחקרים חדשים שפורסמו בימים האחרונים, גם בישראל התפתחו כמה מוטציות ייחודיות, אולם אלה ככל הידוע לא היו משמעותיות לרמת ההדבקה בווירוס, ולכן לא הפכו דומיננטיות ולא זכו לתשומת לב בינלאומית.