לשים סוף לנוהג חלוקת המתנות בעת הליך התאגדות עובדים

פסק דין תקדימי שם "ברקס" הגיוני וחשוב להתנהלות של ההסתדרות בעת ארגון העובדים במקום העבודה

התאגדות עובדים / צילום: שאטרסטוק
התאגדות עובדים / צילום: שאטרסטוק

בשבוע שעבר נפל דבר בישראל. סוף-סוף נקבע בבית הדין הארצי לעבודה, כי לארגוני עובדים ישנן גם חובות, ולא רק זכויות כפי שהכרנו. מעסיקים רבים מלינים על ה"יד החופשית" שניתנה לארגוני העובדים במהלך תהליך ההתארגנות במקום העבודה, וזאת בשעה שעל מעסיקים הוטלו בעיקר איסורים, כגון איסור להתערב או להביע עמדה. בהקשר זה בדיוק נדמה שלא היה מקרה חשוב ומעורר כל-כך הרבה אמוציות, כמו הליך ההתאגדות בחברת דור אלון. פסק הדין שנתן בית הדין הארצי בעניין זה לאחרונה, מהווה תקדים חשוב ומחייב, אשר סביר כי יוביל לעצירת התופעה הפסולה של חלוקת מתנות לעובדים בעת הניסיון לייצר התאגדות במקום העבודה.

סיפור המקרה בחברת דור אלון. ההסתדרות הלאומית איגדה את העובדים בשורותיה, ובעת הליך ההתאגדות חילקה לעובדים מטען נייד. דור אלון עתרה לבית הדין לעבודה וטענה כי חלוקת השי פסולה, שכן היא פוגעת בכשרות ההצטרפות של העובדים להסתדרות. החברה הוסיפה וטענה, כי עצם חלוקת השי "מכתימה" את ההליך כולו. גם אם עובד זה או אחר בפועל לא קיבל אותו, הרי שדי בפוטנציאל החלוקה ועצם המחשבה שאולי יקבל, כדי לפגום ברצון החופשי של אותו עובד להצטרף לשורות ההסתדרות. בית הדין האזורי לעבודה קיבל עקרונית את עמדת החברה, אך קבע כי בכל זאת יש להכיר ביציגות ההסתדרות, לאור מספר העובדים שהצטרפו לשורותיה מבלי שקיבלו את השי (שליש מכלל העובדים). החברה לא קיבלה את התוצאה והגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. טוב שכך עשתה, כי בזכותה קיבלנו פסק דין מעולה, ששם "ברקס" הגיוני וחשוב להתנהלות של ההסתדרות בעת ארגון העובדים במקום העבודה.

פסק הדין קבע בקול גדול ובשפה מאוד ברורה כי טוב ייעשה ארגון עובדים אם יימנע כליל מחלוקת מתנות במסגרת תהליך ההתארגנות, שכן היא עלולה להכתים את תהליך ההתארגנות. ובכל זאת, בית הדין הארצי נמנע מלבטל את ההתאגדות בדור אלון, על אף שקבע בצורה מפורשת כי כך היה צריך לקבוע אילו היו נפסלים טפסי ההצטרפות במקרים שבהם חולקו מטענים. פסק הדין קבע שחלוקת המטענים לא יצרה השפעה בלתי הוגנת על החלטת העובדים להצטרף להסתדרות. זאת, בשל השווי של המטען שאינו גבוה מספיק "כדי לשבש כליל את שיקול הדעת", ובשל נסיבות נוספות כגון ביטול ההצטרפות מצד חלקם של העובדים, חלוקת המטען גם למי שבחר שלא להצטרף, וקיומם של עובדים רבים שלא הצטרפות להסתדרות. הנימוק האחרון מתעלם מן העובדה שתמיד מרבית העובדים בוחרים שלא להצטרף (הרי די בשליש), כך שלא ניתן לקשור בין היעדר הצטרפות ובין השפעת המטענים על אלו שכן בחרו להצטרף.

פסיקה זו מתעלמת מן "הרוח" הכללית שנשבה במקום העבודה, ואין בה שום התמודדות עם הטענה שהעלתה החברה באשר להכתמת התהליך. מבחינתי, מספיק שעובדים מודעים לקיומו של השי ולאפשרות שאולי יקבלו אותו, כדי לפגום בתהליך כולו, שכן הדיאלוג הוסט מיתרונות ההתארגנות לשיח שהוא בלתי לגיטימי . את המחיר, למרבה הצער, שילמה דור אלון. לא סביר בעיניי שפסק הדין יסביר במשך למעלה מ-50 עמודים, יקבע עקרונות כל-כך חשובים בנוגע לפסלות חלוקת מתנות, אך בה בעת יכיר בהסתדרות שחילקה מתנות כארגון עובדים יציג במקום העבודה. תוצאה שכזו היא די מלאכותית, ומקשה לקבל את הרושם שבית הדין אכן מצר את רגליו של ארגון העובדים.

בימים של קורונה אפשר להקביל את פסק הדין לאמירה שהניתוח הצליח אך החולה מת, הגם שניתן היה להצילו. בכדי לוודא כי העקרונות החשובים שקבע בית הדין אכן ייושמו בעתיד, הגיעה העת למנות רגולטור חיצוני ובלתי תלוי, שיוודא שהצטרפות העובדים הייתה ראויה, ולא רק אמצעי להשגת שי זה או אחר. 

הכותבת היא ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין ומומחית בייצוג מעסיקים