מכון ויצמן מגיע לעליון במאבקו לביטול מס בהיקף 205 מיליון שקל

מכון ויצמן הגיש ערעור לעליון על החלטת ביהמ"ש המחוזי לדחות תביעה שהגיש נגד שומת מס הכנסה שהוצאה לו לשנת 2015 • רשות המסים דורשת ממכון ויצמן 205 מיליון שקל בגין תמלוגים שמשלמים גופים מסחריים על השימוש בפטנטים שנולדו בעקבות מחקרי המכון

מכון ויצמן למדע / צילום: איל יצהר
מכון ויצמן למדע / צילום: איל יצהר

הסכסוך של מכון ויצמן עם רשות המסים סביב שומת מס של 205 מיליון שקל שהוצאה למכון בגין התמלוגים שהוא מקבל עבור המצאות, הגיע לבית המשפט העליון: מכון ויצמן הגיש היום (ד') ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה שהגיש נגד שומת מס הכנסה שהוציא לו פקיד שומה פתח תקווה לשנת 2015.

רשות המסים דורשת ממכון ויצמן למדע 205 מיליון שקל בגין ההכנסות שהוא מקבל מחברת "ידע-חברה לפיתוח ומחקר". מקור ההכנסות האלו בתמלוגים שמשלמים גופים מסחריים בגין השימוש בפטנטים שנולדו בעקבות מחקרי המכון. לטענת מכון ויצמן, בשנת 2004, במסגרת הסכם שנחתם מול רשות המסים, נקבע כי הכנסות המכון מתמלוגים הן הכנסות פטורות ממס. כעת, מבקש פקיד השומה לסווג הכנסות אלה כהכנסות מעסק.

בתביעה שהגיש המכון לבית המשפט המחוזי בנובמבר אשתקד, טען המכון, בין היתר, כי שומת המס הוצאה ביום האחרון של תקופת ההתיישנות והשיתה על המכון חיוב לשלם מס הכנסה בסכום עתק של כ-205 מיליון שקל "בהליך בזק יוצא דופן, במסגרתו פקיד השומה פעל בחוסר תום לב, בניגוד לחובות הבסיסיות המוטלות עליו ותוך קיפוח זכויותיו המהותיות והדיוניות של המכון".

בתביעה, שכאמור נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, התבקש סעד הצהרתי לפיו השומה בטלה כיוון שהיא הוצאה תוך הפרה בוטה של הנחייה מנהלית של רשות המסים המכונה "הנחיית סביון", הקובעת שאין לערוך שומה אלא אם המפקח החל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים לפחות חודשיים לפני מועד התיישנות השומה, אלא "במקרים חריגים בלבד". עוד נטען כי לא ניתנה למכון הזדמנות להשמיע טענותיו בפני רשות המסים.

בניגוד למסלול הרגיל לערער על שומת מס, המכון לא הגיש השגה על השומה שהוצאה לו לפקיד השומה, אלא הגיש מיד את תביעה נגד רשות המסים לבית המשפט. זאת, בטענה כי בשורה של הלכות של בית המשפט העליון נקבע כי במקרים חריגים המעוררים שאלות בעלות חשיבות עקרונית, נשמרת לנישום האפשרות לפנות ישירות לבית המשפט הרגיל או לבג"ץ, גם כאשר הנושאים נתונים להליך של השגה וערר בתוך הרשות עצמה. לטענת המכון, העובדה שרשות המסים חרגה מ"הנחית סביון" הנה שאלה עקרונית.

שופט בית המשפט המחוזי מרכז אבי גורמן לא התרשם מטענה זו, דחה את התביעה של המכון וקבע כי עומד למכון סעד חלופי של השגה בטרם פנייה לבתי המשפט - וכך עליו לפעול. השופט גורמן ציין בפסק הדין כי ההנחה של רשות המסים בדבר טיפול בתיק חודשיים לפני סיום ההתיישנות חשובה, אך החריגה ממנה אינה מצדיקה פנייה ישירה לבית המשפט.

בנוסף, ציין השופט כי לא בכל מקרה של שאלה עקרונית יש לפתוח עבור הנישום מסלול ישיר לפנייה לבית המשפט בלי למצות את הליכי ההשגה והערעור בתוך רשות המסים עצמה. "אם נקבל את עמדת המבקש ונקיים דיונים משפטיים בשאלות עקרוניות במסגרת הליכים אזרחיים קודם להגשת ערעור המס הקבוע בפקודה, תתעורר ממילא השאלה מה דין המשך הליכי השומה אשר טרם הסתיימו?", כתב השופט.

בערעור שהוגש על החלטה זו לעליון טוען מכון ויצמן, באמצעות עורכי הדין ליאור נוימן גיא ורטהים ממשרד ש. הורוביץ ושות', כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נפלו מספר שגיאות מהותיות שמצדיקות את קבלת הערעור, ובמרכזן העובדה כי בית המשפט הפך לאות מתה. פסיקה של בית המשפט העליון הקובעת כי כאשר קיימת שאלה עקרונית במחלוקת מול רשות המסים ניתן לפנות לבית המשפט תחת הגשת השגה, וכן את הנוהל הפנימי של רשות המסים עצמה - "הנחיית סביון" משנת 2016 הקובעת שאין לערוך שומה אלא אם המפקח החל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים לפחות חודשיים לפני מועד התיישנות השומה.

זכאות לתמלוגים בגין הצלחת מסחור המוצר

מכון ויצמן למדע הוא מכון למחקר מדעי בסיסי ורב-תחומי מהמובילים בעולם בתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים ומוסד מוכר להשכלה גבוהה, המקיים מסגרת לימודים אקדמאית במסגרתה מוענקים תארים מתקדמים.

מטרת המחקרים המבוצעים במכון להעמיק ולקדם את הידע בתחום המדעי בו מבוצע המחקר. אך בחלק מהמקרים, תוך כדי ביצוע המחקר הבסיסי, מתגלה פוטנציאל לניצול הממצאים שהתגלו במחקר לצרכים מסחריים. במקרים כאלו, המכון מיידע את חברת "ידע חברה למחקר ופתוח" בנוגע לאותן אמצאות, ומעביר לידע את המידע והחומר הקשורים לאמצאה.

ידע פועלת לרישום פטנטים על אותן אמצאות, וביחס לחלק קטן מהן היא אף כורתת הסכמי רישיון בקשר לפטנט שרשמה (או לזכויות IP אחרות הקשורות לאמצאה עם גופים מסחריים). אם הפיתוח והמסחור מצליחים, ובהתאם לתנאי הרישיונות, ידע זכאית לתשלומים שונים, לרבות תמלוגים, בגין הצלחת מסחור המוצר - אותם היא מעבירה למכון ולחוקרים שהמציאו את האמצאה או את הקניין הרוחני מושא הרישיון, בניכוי הוצאותיה ועמלה.

ההכנסות הללו עמדו בלב מחלוקת בין המכון לבין רשויות המס בשנים 2000-2002, אשר הסתיימה בהסכם בין הצדדים. לאחר דיונים בין הצדדים, במרץ 2004 נשלח מכתב מטעם סגן נציב מס הכנסה למייצגי המכון ששיקף את שהוסכם בנושא בין המכון לרשות המסים בדבר סיווג הכנסות המכון מתמלוגים כהכנסות פטורות ממס. לטענת המכון, "הסכם 2004", קבע כי כל עוד היקף, אופן ואופי פעילות המכון לא ישתנו באופן מהותי, רשות המסים תראה בהכנסות מ"ידע" שמקורן בתמלוגים שמקורם באמצאות שהעביר המכון לידע, הכנסות שפטורות ממס לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.

בתביעה המקורית, שהוגשה באמצעות עורכי הדין נוימן וורטהים, נגד דרישת רשות המסים ל-205 מיליון שקל בגין שנת 2015, טוען מכון ויצמן כי מאז הסכם 2004 ועד ספטמבר 2020 - כלומר במשך 16.5 שנים - המכון ורשות המסים יישמו את הסכם 2004 ופעלו לפי הנוסחה הקבועה בו; "ובהתאם לכך, בשנים 2000-2014, כלומר 15 שנות מס, רשויות המס לא חלקו על עמדת המכון לפיה הוא פטור מתשלום מסים בגין הכנסותיו מתמלוגים שהעבירה לו ידע".

למרות זאת, נטען, הוצאה למכון דרישת מס על שנת 2015, ורגע לפני ההתיישנות, דרשה רשות המסים מהמכון תשלום של הון עתק בגין התמלוגים בשנה זו.

תביעה זו, כאמור, נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בשל היותה מוקדמת מדי, ואי מיצוי הליכי ההשגה והערר בתוך כתלי רשות המסים בטרם פנייה לבית המשפט.

בערעור שהוגש היום לעליון כותבים באי-כוח מכון ויצמן כי יש לבטל את קביעת המחוזי ולאפשר דיון בתביעת המון, היות ו"פקיד שומה פתח תקווה הפר ברגל גסה את הנחיית סביון: הליך הביקורת בגין שנת 2015 החל פחות מחודש לפני מועד ההתיישנות, כשהשיחה הטלפונית הראשונה בעניין התקיימה שישה ימים בלבד לפני מועד ההתיישנות (שכללו 3 ימי עבודה).

"הדברים חמורים במיוחד, שכן מעבר לכך שמדובר בשומה בסכום עתק של כ-205 מיליון שקל, המורכבות הייחודית של השומה נובעת מכך שעל פקיד השומה היה לקבוע כי המכון אינו עומד בנוסחה (השלב הראשון), לראשונה לאחר למעלה מ-16 שנה (טענה שהוצגה לראשונה בשיחה טלפונית ביום 24.9.2020); כי יש לסווג את התמלוגים כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה (השלב השני); וכן לקבוע את ההוצאות המותרות בניכוי וההפסדים המותרים בקיזוז שנוצרו בקשר להכנסה הנטענת (דבר ממנו המשיב התעלם לגמרי) (השלב השלישי)".

בערעור צוין כי להערכת מנהל רשות המסים בתיקים ה"כבדים", הביקורת בשלב א' לוקחת לפעמים 3-6 חודשים ואף יותר, כשבעניין מכון ויצמן הביקורת התפרשה על פני שבוע בלבד.

עוד נטען בערעור לעליון כי בית המשפט המחוזי לא הסתפק בלקבוע שפעמים רבות הליכי שומה מעוררים שאלות חשובות, ושאלת מעמדה של הנחיית סביון אינה שונה משאלות אלו, אולם לא הפנה לאף שאלה עקרונית (או "חשובה") ספציפית שהתעוררה במקרה אחר, דומה, שלפי הנחתו אינה מצדיקה הגשת תביעה נפרדת. 

מרשות המסים נמסר: "בית המשפט המחוזי אמר את דברו ואישר בפסק דינו את עמדת רשות המסים".