מה הקשר בין ההתחממות הגלובלית, תפוצת העטלפים ומגפת הקורונה

שינויי האקלים גורמים לטמפרטורה לטפס, ולגובה פני הים לעלות. הם מגבירים את הסיכוי לבצורות, הוריקנים, הצפות, גלי חום ושריפות. אך לאחרונה, יותר ויותר מחקרים קושרים בין משבר האקלים והשפעת האדם על המערכת האקולוגית לבין תפוצתן של מחלות. לפי מחקר חדש, שינויי האקלים שנגרמו על ידי האדם, "עשויים למלא תפקיד מפתח" בתפוצת נגיף הקורונה.

המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטאות קיימברידג' ופוטסדאם, בדק כיצד שינויים אקלימיים השפיעו על יערות בדרום-מזרח אסיה, וכתוצאה מכך על תפוצת העטלפים באזור. החוקרים מצאו כי שינויי טמפרטורה ושינויים במגוון הצמחייה באזור ב-100 השנים האחרונות, גרמו לכך ש-40 מינים נוספים של עטלפים עברו 'להתגורר' בדרום-מזרח אסיה, כשהם נושאים עימם עוד כ-100 סוגים של זני וירוס קורונה שונים. לפי בדיקת החוקרים, עושר מיני העטלפים פרח בדרום-מזרח אסיה יותר מאשר בכל מקום אחר על פני כדור הארץ.

החוקרים מראים כיצד היערות בדרום סין, מיאנמר ולאוס השתנו במהלך המאה האחרונה, כשהם מרחיבים את בתי הגידול החביבים על העטלפים, ומאפשרים ליותר מינים שלהם להתרבות. שינויי אקלים דוגמת עליית הטמפרטורה וריכוזי הפחמן הדו חמצני, השפיעו על צמיחת עצים וצמחים, והפכו שטחים לסוואנה טרופית וליערות נשירים, המתאימים יותר למינים שונים של עטלפים.

לדברי החוקרים, אלה הראיות הראשונות לכך שייתכן כי שינויי האקלים מילאו תפקיד ישיר בהופעת נגיף הקורונה, שכן אזור דרום-מזרח אסיה הפך ל"נקודה חמה עולמית" עבור העטלפים, בעוד שנתונים גנטיים מצביעים על כך שמקורו של נגיף הקורונה מצוי באזור זה. הממצאים הללו הם מקור לדאגה, שכן שינויי האקלים עלולים להגביר גם את תפוצתן של מגפות עתידיות. עם זאת, ישנם גורמים נוספים שיכולים להשפיע על אוכלוסיות העטלפים שלא נכללו במחקר, דוגמת שימוש בקרקע לפעילות אנושית, ציד, מינים פולשים וזיהום.

המחלות העתידיות

בקרב הקהילה המדעית, המחקר נתקל בסקפטיות. "אני חושבת שהחוקרים עשו כאן ספקולציה גדולה מדי", אומרת פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. "ראשית, עדין לא ודאי שמקור הוירוס בעטלפים. שנית, גם אם מקור המגפה בעטלפים, אילו העטלפים לא היו ניצודים למאכל, הסיכוי להתרחשות העברת הנגיף היה קטן. מכאן ועד למסקנה שסיבת ההתפרצות היא ההתחממות הגלובלית - המרחק גדול.

"עם זאת, אין ספק ששינוי הסביבה על ידי האדם, כולל ההתחממות הגלובלית, מביאים לעלייה במפגש בין חיות בר לבני אדם ומעלים את הסיכוי להתפרצות מחלות מדבקות".

ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות, מציעה לבחון את ההקשר הרחב של הזירה שבה בוצע המחקר: זה אינו המחקר הראשון המוצא קשר בין פגיעה בטבע ובמערכות האקולוגיות לבין אבולוציה של מחלות זואונוטיות - כאלה המתפתחות בקרב בעלי חיים וזולגות לבני אדם. יותר מ-60% מהמחלות הזיהומיות המתגלות בבני אדם כיום הן זואונוטיות.

"בנוסף להגדלת הסיכוי למעבר מחלות מבעלי חיים לבני אדם, עצם שינוי האקלים, ובמיוחד עליית הטמפרטורות, עלולים לגרום להתבססות מוטציות שיהפכו נגיפים וחיידקים לעמידים יותר לטמפרטורות גבוהות, כמו טמפרטורת הגוף שלנו", מסבירה אולנובסקי.

"המחלות העתידיות שיועברו אלינו מבעלי חיים יכולות להיות מחלות חמורות עוד יותר מהקורונה - עד כמה שקשה לנו לתפוס את האפשרות הזו היום. אין ספק ששינויי אקלים מגבירים ומחמירים את הסכנה של מחלות זואונוטיות, וכל המומחים מסכימים שיש להיערך לשינויים הללו בהקדם האפשרי".

סיכוני התחלואה החדשה

בארבעת העשורים האחרונים נרדמה עלייה בתפוצתן של מחלות זואונוטיות חדשות. השפעת האדם על המערכות האקולוגיות, ובעיקר הרס בתי גידול רבים, מובילה לנקודות חיכוך רבות יותר בינו לבין שטחי הטבע. זאת לצד ציד וסחר בחיות בר או אכילת בע"ח, המגבירים את הסיכוי להתפרצות מגפות חדשות. על פי הערכות, מחלות המועברות ע"י בעלי חיים מדביקות כמיליארד אנשים מדי שנה, ומהוות כ-20% מגורמי המוות והנכויות כתוצאה ממחלות. חלק ניכר ממחלות אלה נישאות על ידי יתושים.

האם ישראל נמצאת בסיכון ישיר לתפוצת מחלות זואונטיות? לפי פרופ' אולנובסקי, בהחלט כן. לדבריה, "בישראל, הטמפרטורה הממוצעת שעולה בעשורים האחרונים הופכת את אזורי ספר-המדבר למדבר, ומצמצמת את אזור האקלים הים תיכוני. עם ההתחממות, מינים מדבריים עולים צפונה, וכשהם מגיעים למרכז הארץ, המיושב בצפיפות, הם נתקלים במחסום בלתי עביר שעלול להביא להכחדתם.

"חלק מהמינים הזרים שמגיעים לישראל בדרכים שונות מוצאים כאן תנאים אופטימליים להתבססות ולהתרבות, ואין להם אויבים טבעיים - כך שקשה מאוד להדביר אותם. חלק מהמינים הללו מוכרים כנושאי מחלות קשות. כך ששינוי האקלים לא מאיימים רק על המגוון הביולוגי אלא גם על בריאות האדם, ישירות ובעקיפין.

"רוב מוחלט של המומחים, ואני ביניהם, מעריכים ששינויי אקלים מעמידים את בני האדם בסיכון ישיר ועקיף לתחלואה חדשה וקשה. לפיכך עלינו לפעול בהקדם האפשרי ובעוצמה כדי להפחית את הגורמים לשינוי אקלים, כמו צריכה מיותרת וריבוי פסולת, שימוש בדלקי מאובנים (ובכלל זה גז 'טבעי'), ואכילת בשר בקר".

האם ישראל ערוכה להתפרצות מגפות נוספות? דוח מיוחד של מבקר המדינה מחודש מרץ האחרון העלה כי התפרצות מגפה נוספת עלולה לגרוע 5% מהתמ"ג העולמי, אך מנגד, ההיערכות בישראל איננה אופטימלית. כך למשל, ניתור יתושים בעלי פוטנציאל לנשאות נגיפים מבוצע באופן חלקי בלבד על ידי המשרד להגנת הסביבה, ובמשרד הבריאות אין רשימת מחלות שלגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות.