מה יפסיד מי שלא יתחסן והאם הטבות כספיות הן חלק מהפתרון?

מי שעובר בימים האחרונים ליד מתחמי החיסונים ברחבי הארץ, נתקל בתנועה דלילה של בני אדם. את התורים הארוכים שאפיינו את השבועות הראשונים של מבצע החיסונים, החליפו קמפיינים של ראשי ערים ושל משרד הבריאות שמנסים לשכנע את הציבור להתחסן. לפני כשבועיים התחסנו ביום אחד יותר מ-200 אלף בני אדם, ובימים האחרונים מדשדש המספר סביב ה-100 אלף, שחלקם קיבלו את מנת החיסון השנייה.

אז איך גורמים לציבור להירתם למאמץ להילחם במגפה ולהתחסן? מתברר שבמגזר הציבור והפרטי קיימים שלל רעיונות, חלקם שווים לא מעט כסף, ואחדים מהם כבר יצאו לדרך.

במשרד הבריאות בנו מודל תמרוץ שידרבן את הקופות להאיץ במבוטחיהן להתחסן. היעד הוא לחסן לפחות 80% מהציבור מעל גיל 16 בתוך שישה חודשים, והקופות יכולות להרוויח מכך עד 400 מיליון שקל. בין היתר, תקבל הקופה 10 שקלים למחוסן, ואם תגיע ליעדים, שלושה שקלים נוספים.

אבל גם התמריצים שמובטחים לקופות לא מצליחים לקדם אותן מול האוכלוסיות הצעירות. בזמן שכ-85% מבני ה-60 ומעלה כבר מחוסנים, קופות החולים מעידים על קשיים מול האוכלוסייה הצעירה יותר. כחלק מהניסיון לתמרץ אנשים להתחסן, פועלים במשרד הבריאות ובמגזרים שונים במשק בשיטת תמריצים שליליים וחיוביים ("מקלות" ו"גזרים"), במקביל לקמפיינים פרסומיים.

למשל, כדי להילחם בתופעת הפייק ניוז שגברה בעת האחרונה והובילה לחששות מפני התחסנות בחלקים הציבור, ישקיע משרד הבריאות 14 מיליון שקל בחודש הקרוב בקמפיינים שידגישו את היתרונות של ההתחסנות - יתרון בריאותי של הקטנת הסיכוי לחלות בקורונה ושמירה על הסביבה הקרובה, דרכון ירוק למתחסנים, אפשרות לטוס לחו"ל, פטור מבידוד ואפשרות לצפות באירועי תרבות, כשאלה ייפתחו לציבור. זאת, במקביל לקמפיינים שיפנו לכל אלה שממתינים עם ההתחסנות כדי ‘לראות מה יקרה’ וינסו להאיץ בהם להתחסן. כמו כן, מעודדים במשרד את רופאי המשפחה להתקשר באופן אקטיבי למטופלים ולשכנע אותם להתחסן.

במקביל הקים משרד הבריאות חמ"ל שמנטר פייק ניוז ברשת, ויחד עם רשות המשפט ים פועל להסרת עמודי פייסבוק שמפיצים מידע כוזב בנוגע לחיסונים. בחלק מהמקרים, המשרד אף פונה למשטרה.

"מתנגדי החיסונים זו תופעה שראינו בכל פעם שעלה חיסון חדש בעבר. עכשיו, עם הרשתות החברתיות, התופעה הזו התגברה מאוד", אומרת עינב שימרון, סמנכ"לית ההסברה במשרד הבריאות. "הם נוגעים בנקודות רגישות אצל צעירים, כמו אמירות כזב על פגיעה בפריון, זאת למרות שבאיגוד הגינקולוגים הבהירו שזה לא נכון ושמומלץ להתחסן".

לפי ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית המתמחה בתורת המשחקים וחוקרת רשת מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אנשים נוטים להאמין לפייק ניוז, מפני ש"גם אם מעט אנשים מדברים נגד החיסון, יש לזה נטייה לחלחל. מידע שולי וזניח המעורר רגש שלילי מקבל משקל הרבה יותר גבוה בהשוואה למידע אובייקטיבי. אם המידע פרובוקטיבי ומעורר רגש, רוב האנשים אפילו לא בוחנים את המקור שלו".

  

הסנקציות: מה יפסיד מי שלא יתחסן

אף שאין כיום חוק במדינת ישראל המחייב אזרחים להתחסן בחיסון כלשהו, עבור עסקים מדובר כעת בשאלה הרת גורל. לפיכך, חלק מהחברות מגלות גמישות מסוימת ביכולת לתמרץ את העובדים להתחסן, ולא רק באמצעות מענקים כספיים.

ככל שהתקדם מבצע החיסונים, החלו חברות שונות להכריז על תמריצים שליליים או חיוביים של עובדים להתחסן. החל מקבוצת ביג, שהודיעה שמי שלא יחוסן לא ייכנס למשרדי החברה, דרך עיריית גבעתיים, המציעה הנחה בארנונה למשפחות שבהן התחסנו כלל בני הבית. חלק מהחברות מציעות לעובדים תוספת של ימי חופשה בעבור מי שיתחסן, ובנוסף אי הורדה של יום מחלה לעובד שידווח שלא הרגיש טוב לאחר החיסון. סודהסטרים הודיעה כי תעניק תווי לעובדים שיתחסנו.

"ברגע שהתגמולים למתחסנים יהיו ברורים, זה יהיה מצוין. אבל זה לא יהיה אפקטיבי כמו סנקציות לאלו שלא מתחסנים - וזה מה שצריך להבליט", אומרת מרגלית. "למשל, אם הם יבינו שהעלות היא לא לצאת מהבית, לא לשבת בבתי קפה, לא לשלוח את הילדים לבתי הספר ולהמשיך לעבוד בזום - הם ירוצו להתחסן".

מרגלית מציעה, בין היתר, להפוך את סגמנט המסרים בקמפיינים לציבור. לפי מחקרים, פתרון לסוגיות דומות מצוי לעתים באופן שינוי הצגת התמריצים. כך, למשל, אפשר לייצר קמפיינים הנוגעים לקבוצה שאליה המתלבטים מעוניינים להשתייך. לדוגמה: ‘75% מאנשי ההייטק בישראל כבר התחסנו - מה איתך?’; או ‘יש לך אפשרות לדאוג למשפחה שלך או להפקיר אותה’. מסגור שונה של הבעיה משפיע משמעותית על הנכונות של אנשים לשתף פעולה.

"לצערי, אנשים כבר לא מספיק חוששים מהמחלה. בסגר הראשון הפחד היה משמעותי והניע אותנו לפעולה. שרטטו לנו תרחישי אימה של עשרות אלפי מתים, וראינו שהתרחישים האלו לא קרו. הסכנה לא חלחלה", אומרת מרגלית. "לדבר על הקולקטיב ועל זה שאנחנו מצילים את הסביבה שלנו? זה כבר לא עובד. צריך לשנות תקליט".

השיטה: מטרה שתוביל לפעולה

האם גם המדינה צריכה לשקול תמרוץ באמצעות "גזרים" משמעותיים יותר מאלו שהוצגו עד היום? עד כה, מלבד קמפיינים הקוראים לציבור לבחור נכון וללכת להתחסן, המדינה לא מציעה בעצמה תמריצים.

"האדם הכלכלי מגיב לתמריצים. זה לא חדש. כיוון שיש לנו אינטרס ציבורי של מיגור המגפה - יש מקום לדעתי למעורבות ממשלתית", אומר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. "כפייה זה משהו שצריך להיזהר איתו, אבל לתמריצים חיוביים יש מקום. הדרכון הירוק, למשל, משיג מטרה. אפשר לשקול גם תמרוץ כספי מסוים. יש לנו מגבלה תקציבית, צריכה להיות אחריות. זה יותר ברמה של איתות. למשל, באמצעות הנחה בשירות שקופת חולים נותנת, או תמריץ כלכלי שיניע אנשים להתחסן. זה אינטרס ציבורי".

תמריצים: הטבה כלכלית? לא בטוח

מנגד, רם בלינקוב, יו"ר נת"ע ולשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, סבור כי המגזר הפרטי הוא זה שצריך להשתמש בשיטת התמרוץ הכספי, אך לא המדינה. "חברות יכולות לבחור האם לתת תמריצים כספיים או לסייע באופן טכני לעובדים להתחסן, על ידי פינוי לוח הזמנים שלהם, למשל. לחלק מענק לאזרחים שמתחסנים, זה משהו שאין לו גבול. אין למדינה מספיק כסף, ועד כה חילקו כאן מספיק. אם הבן שלי הוא ‘סרבן’ חיסון ומצבו הכלכלי טוב, אין שום סיבה שהוא יקבל כסף מהמדינה.

"בהכירי את ההתחכמויות של הישראלים, זה גם עלול להפסיק את החיסון ולייצר אפקט הפוך. אנשים ימתינו לכסף. אנשים יגידו - ‘נתנו לי 500 שקל? אני אחכה ל-750’. הייתי נשאר במסגרות הקיימות. משרד הבריאות הודיע שהוא יתמרץ את הקופות על הצלחת מבצע החיסונים, וכך זה צריך להישאר. אפשרות נוספת היא לפנות לתמריצים מתחום המוסר ולהציג את האנשים שלא מתחסנים ככאלה שמסכנים את סביבתם".

גם פרופ’ אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קורנל, מזהיר מפני תמרוץ כספי של הציבור להתחסן. כסף עלול דווקא לייצר מצב הפוך - לתמרץ קונספירציה ולספק דלק למתנגדי חיסונים. "הכסף, מוטיבציה חיצונית, יכול לפגוע במוטיבציה הפנימית. עצם התשלום מחפצן את המעשה, ומסיטואציה של מדובר בדבר הנכון לעשות, אנחנו מקבלים שוק עם מחירים, עם עלות ותועלת.

"לפעמים כשמדביקים למעשה נכון תג מחיר, גורם לכך שנעשה אותו פחות - במיוחד אם יש לאנשים פחד מכך, מוצדק או לא. אז להציע תשלום יכול להעמיק את הפחד הזה עוד יותר, להיתפס כשוחד, כניסיון לקנות מישהו בנזיד עדשים. מעטפות עם כסף במקום דיון, שקיפות, שכנוע".

אם לא תמריץ כספי, איזה סוג של תמריץ יכול לעבוד? במשרד הבריאות מבינים שהקמפיינים ינחלו הצלחה חלקית בלבד. הצעירים נוטים פחות להקשיב למקור סמכות דוגמת רופאים או פוליטיקאים ומשרדי הממשלה, ונוטים יותר לסמוך על הסביבה המיידית שלהם ועל בני גילם. כלומר, כשיראו את חבריהם עומדים בתור לחיסון, גם הם ירצו להרחיב את המעגל. מנגד, מומחים מדגישים שאת הבוסט המשמעותי יקבל מבצע החיסונים בקרב האוכלוסייה הצעירה באמצעות מקלות. לא התחסנת? לא תוכל לטוס לחו"ל, ולא להיכנס לחדר הכושר. כך שאולי החשש מהישארות מחוץ למעגל "הנהנתנות" הוא זה שיעשה בסוף את העבודה. 

התמריצים למתחסנים

ממשלתי:

כיום (דרכון ירוק):
● פטור מבידוד למי שבא במגע עם חולה מאומת
● כניסה לאיי תיירות ירוקים (אילת, ים המלח וכו')

בהמשך:
● כניסה לאירועי תרבות, בידור וספורט
● פטור מבידוד לאחר חזרה מחו"ל
● אפשרות כניסה למדינות שבהסכם

מגזר פרטי (אפשרויות):

גזרים:
● תמריצים כספיים למתחסנים
● ימי חופש נוספים למתחסנים
● חברות לא יורידו ימי מחלה לעובדים שלא ירגישו טוב אחרי החיסון
● הנגשה: הבאת ניידות חיסונים למקום העבודה

מקלות:
● איסור כניסה פיזית לעבודה
● לא לשלם חל"ת או ימי בידוד לעובד שלא התחסן