לאורך השנה האחרונה, מנהלים תושבי מעלה אדומים מאבק לביטול התוכנית להקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת באזורם, ואף פנו בנושא לבג"ץ. כעת, הם מקבלים חיזוק מצידה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שהורתה למשרדה להקפיא באופן מיידי כל פעילות להקמת המתקן הקרוי 'השומרוני הטוב', ומפנה אצבע מאשימה כלפי משרד האוצר בנוגע לאי סדרים בהליך מכרזי שהתקדם חרף שינוי האסטרטגיה של משרדה.
המשמעות של מכתבה של גמליאל, היא עצירת קידום המתקן בעת הזו - אך לא מדובר בביטול התוכנית, וייתכן כי זוהי בבלימה זמנית בלבד. אף שהתוכנית של קודמה בתפקיד, זאב אלקין, להקים כ-10 מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי הארץ נגנזה, במשרד להגנת הסביבה עדיין מתכננים להקים כ-3-4 מתקנים כאלו ברחבי הארץ.
בנוסף, ייתכן כי מדובר בהקפאה לטווח קצר, שכן באם ייכנס שר אחר למשרד להגנת הסביבה לאחר הבחירות, הקמת המתקן בשומרון תוכל לחזור להליך הסטטוטורי שבו נבלמה.
לעת עתה, הדיון בבג"ץ התושבים בנושא נדחה לחודש מאי בשל הסגר, ובאם תקבל המדינה אור ירוק מבית המשפט להתקדם בתוכנית, ייתכן כי נושאי המשרה בתפקיד לאחר הבחירות, יוכלו להתקדם באין מפריע, למרות ההחלטה הנוכחית של גמליאל.
המכרז התקדם אל אף שהוא מנוגד לתוכנית
במכתב ששלחה השרה לחשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, היא טוענת כי המכרז נגוע ב"התנהלות פסולה וחסרת תום לב מצד ועדת המכרזים המטפלת בקידום המתקן", ודורשת ממשרדו לחדול את קידום המכרז.
לפי גמליאל, ההליך המכרזי להקמת המתקן בשומרון, שקודם על ידי קודמה בתפקיד - זאב אלקין ומנכ"ל משרדו גיא סמט, התקדם בצינורות הבירוקרטיים אף שהוא מנוגד לתוכנית הפסולת על גיבושה עמל משרדה במשך חודשים. לדבריה, ועדת המכרזים התכנסה לדון בפרסום המכרז בהשתתפות סמט, יום לפני שהוחלף בנציג אחר במשרד.
"הואיל והמכרז לא היה מוכן לפרסום, אישרה ועדת המכרזים באופן חריג מראש ליו"ר הוועדה וליועמ"ש הוועדה, נציגי משרד האוצר, לפרסם את המכרז בהחלטה משותפת שלהם וללא צורך בכינוס ועדת המכרזים בהרכבה המלא, הכולל גם את נציגי משרדי", אומרת גמליאל. "בהתאם ל'הסמכה' האמורה, החליטו נציגי האוצר בוועדה כ-3 שבועות לאחר מכן על פרסום המכרז. מהלכים אלו נעשו ללא ידיעתי וללא אישורי, ובחוסר הלימה מוחלט לעקרונות האסטרטגיה שאישרתי ואימצתי אך לפני זמן קצר, וכל זאת תוך פעולה מאחורי גבם של גורמי המקצוע במשרדי העוסקים בגיבוש האסטרטגיה, ובראשם המנכ"ל".
לפי גמליאל, לאורך העבודה על גיבוש האסטרטגיה החדשה, הובהר לכלל הגורמים העוסקים בקידום מתקן השומרוני הטוב, כי לאסטרטגיה צפויה להיות השפעה מהותית על המתקן, וכי משמעויות האסטרטגיה יבואו לידי ביטוי במסגרת המכרז להקמתו, לכשיפורסם.
גם במסגרת בג"ץ שהוגש נגד הקמת המתקן, אומרת גמליאל כי ביקשה להבהיר סוגיה זו, ולהודיע לבית המשפט העליון שהמתקן לא יקודם בטרם יובנו כלל ההשלכות של האסטרטגיה החדשה על המתקן, מאפייניו ואופי פעילותו העתידי.
"לאור התנהלות ועדת המכרזים בראשות נציגי האוצר", היא מסכמת, "אני מודיעה בזאת כי הוריתי לכל גורמי משרדי להקפיא באופן מיידי את כלל הפעילות להקמת המתקן בשומרוני הטוב".
בעקבות החלטת גמליאל, במטה המאבק לעצירת הקמת משרפת הפסולת במעלה אדומים, אומרים כי "אנו מחזקים את השרה גמליאל על שבחרה באופן אמיץ לעמוד אל מול בעלי אינטרסים עלומים ולא לאפשר מחטף להקמת משרפה מסוכנת, ראשונה בישראל ומהגדולות בעולם - וזאת בצמוד לתושבים. אנו קוראים לשרה להמשיך בעמידתה האיתנה גם בדיון הבג"ץ ולא להסס לעצור את המתקן באופן סופי. לא נרפה עד שהתוכנית תגנז".
חוק אוויר נקי לא חל ביהודה ושומרון
לאחרונה, עתרו תושבי האזור במעלה אדומים לבג"ץ, ודרשו את הפסקת קידום המתקן. לדבריהם, לא התבצע הליך תכנוני ראוי ולא נעשתה בדיקה "מקצועית בריאותית אובייקטיבית ומקיפה של המתקן והשלכותיו על בריאות הציבור", בטרם ההחלטה להקימו. זאת, בנוסף לכך שחוק אוויר נקי אינו חל בשטחי יהודה ושומרון, מה שעלול להוביל לפגיעה סביבתית בבריאותית ולאכיפה מורכבת.
בסוף חודש דצמבר, פנה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, בנוגע לתוכנית. במכתבו, הביעה גרוטו חשש מפני קידום מתקנים הדורשים רגולציה בעלת התאמה מלאה לפוטנציאל פליטת חומרים בעלי השפעה על בריאות הציבור.
לפי גרוטו, יש לבחון לעומק את רמת הפיקוח על המתקנים הללו, שכן מדובר על פליטה פוטנציאלית של חומרים אורגניים נדיפים, דיאוקסינים, פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים ואחרים, "בנוסף לחלקיקים נשימיים המנוטרים ונבדקים דרך קבע. רוב קבוצות החומרים המפורטים מסרטנים, וחלקם גם חומרים הגורמים לבעיות במערכת הנשימה, בעיות בהתפתחות העובר וסכרת".
נראה כי התוכנית של אלקין בנוגע להקמת כ-10 מתקני שריפת פסולת, נגנזה, נכון לשעה זו. ואומנם, בכוונת המשרד להגנת הסביבה לקדם הקמה של שלושה מתקנים, גם במסגרת תוכנית הפסולת החדשה אותה מקדם המשרד תחת גמליאל.
לכן, סבור גרוטו כי יש לבצע את ההקמה בזהירות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על פרמטרים שיבטיחו את בריאות הציבור. "יש להדגיש שתוכניות הקמת המתקנים לטיפול בפסולת (משרפות) עם טכנולוגיות חדשות, פחות ידועות בארץ. לכן, נדרש תהליך לימוד של ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות", כתב גרוטו ליהלומי. "לכן, משרד הבריאות ממליץ להקים צוות רב מקצועי שיכלול נציג משרד הבריאות על מנת לגבש עמדה על אופן ההקמה, בדיקת סוגי החומרים הנדרשים לניטור סביבתי, והשפעה פוטנציאלית על בריאות הציבור בקרבת מקום".
גרוטו הדגיש במיוחד את החשיבות של בחינת הנושא לעומק, בכל הנוגע למתקן במעלה אדומים, וזאת בשל סמיכותו לבית החולים הדסה הר הצופים, "שבו נמצאת אוכלוסייה רגישה במיוחד, ולכן נדרש להתייחס באופן ספציפי לאתר זה במסגרת תסקירי ההשפעה על הסביבה ועל הבריאות".
ממשרד האוצר טרם התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.