הקמת מתקן לשריפת פסולת ליד מעלה אדומים נבלמה בהצלחה. ואז הגיע הטוויסט

במשך שנה נאבקו תושבי מטה בנימין נגד הקמת אתר שריפת פסולת, שלדבריהם קודם כמחטף • גם הארגונים הירוקים הצטרפו למאבק, וקראו להחיל את חוק אוויר נקי בשטחי יו"ש • בצל הבחירות, הפוליטיקאים התגייסו לצד התושבים - אך המכרז להקמת המתקן לא בוטל

האזור שבו היה אמור לקום מתקן שריפת הפסולת / צילום: מטה המאבק עוצרים את המשרפה
האזור שבו היה אמור לקום מתקן שריפת הפסולת / צילום: מטה המאבק עוצרים את המשרפה

לאחר כשנה של מאבק הצליחו תושבי מטה בנימין ומעלה אדומים להניע את המערכת הפוליטית לפעולה, ולבלום לעת עתה את התוכנית להקים מתקן להשבת אנרגיה מפסולת ליד מעלה אדומים. אלא שבעוד הפוליטיקאים מצהירים כי קיומה מוטל בספק, קיים החשש כי מתחת לפני השטח, המכרז הנוגע להקמת המתקן ימשיך להתקדם עד אשר יהפוך לעובדה מוגמרת.

מתקני השבת אנרגיה מפסולת, המכונים "משרפות פסולת", מנצלים את הערך האנרגטי שבפסולת לצורך יצירת חום או חשמל וגם מונעים הטמנה של פסולת. יחד עם זאת, היעילות האנרגטית שלהם נמוכה, ומטרתם העיקרית היא לסלק פסולת ולא לשרת את משק האנרגיה. לפני כארבע שנים החליט המשרד להגנת הסביבה תחת השר דאז, זאב אלקין, להקים כעשרה מתקנים להשבת אנרגיה ברחבי ישראל, ובכך להתמודד עם בעיה עתיקת יומין: בישראל 80% מהפסולת מוטמנת באדמה, בעוד שכמות הפסולת הולכת ועולה משנה לשנה.

באוגוסט האחרון, סמוך לכניסתה למשרד הגנת הסביבה, החליטה השרה גילה גמליאל לבלום את התוכנית של קודמה בתפקיד, ולאמץ את הגישה האירופית לטיפול בפסולת. כך, שריפת פסולת הפכה לחמישית בסדר העדיפויות, והעיקרון המארגן של הטיפול בפסולת יתבסס מעתה על ניצול כלכלי מקסימלי של החומרים לפני סיום חייהם. כלומר, פסולת הופכת לחומר גלם ופוטנציאל כלכלי, ולא למטרד.

במסגרת התוכנית החדשה מתכננים במשרד להגנת הסביבה להקים עד שלושה מתקנים בכדי לטפל כמוצא אחרון בפסולות שלא ניתן למחזר. למרות שהם חוסכים הטמנה של פסולת בקרקע, למתקנים הללו ישנן השלכות סביבתיות, ובהן פליטת גזי חממה לאוויר ושימוש בדלקים מאובנים לשם הנעתם.

טרם ברור היכן יקומו המתקנים הללו, שכן במשרד להגנת הסביבה עדיין מתבצעת עבודת מטה הנוגעת לתוכנית הפסולת הכוללת. אמנם החלטה של גמליאל בלמה התקדמות סטטוטורית של מתקני שריפת הפסולת בצומת מורשה, בחירייה ובאזור התעשייה הצפוני באשדוד, אך הקמת מתקן "השומרוני הטוב" לא נבלמה. תושבי האזור שיצאו למאבק פנו לבג"צ בדרישה לעצור את קידום המתקן, שלדבריהם קודם כמחטף, ללא תוכנית מפורטת ומתאימה, וללא תסקיר השפעה על הסביבה והבריאות.

התושבים טענו כי המדינה למעשה הופכת את אזור מגוריהם לחצר האחורית של ישראל, כאשר היא בוחרת להקים מתקן בעל השפעות סביבתיות ובריאותיות באזור יהודה ושומרון, שבו לא חל חוק אוויר נקי והאכיפה. לכן, עבירות על תקן החוק עלולות להיות נפוצות יותר ומסוכנות יותר.

בנוסף טענו התושבים כי מדובר באתר ראשון מסוגו בארץ, שאם לא די במיקומו הרגיש - במעלה שמורת הטבע נחל אוג הנשפך לים המלח, ובסמוך לאתרי תיירות וטבע - אין גם נתונים שמאפשרים להשוות אותו למתקנים אחרים דומים בעולם. זאת, בין היתר, מהטעם שתמהיל הפסולת אינו ידוע ושמתקנים דומים בחו"ל מטפלים לרוב בנפחי פסולת קטנים בהרבה.

יתר על כן, המתקן צפוי לקלוט כ-1,500 טון פסולת ביום, עד פי שלושה מהממוצע באירופה. זאת בנוסף לחשש שהפליטות מהמתקנים יהיו גבוהות מהממוצע באיחוד האירופי, בשל אימוץ דירקטיבה מיושנת.

בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים. קודם קידם את המתקן, עכשיו נגדו / צילום: איל יצהר
 בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים. קודם קידם את המתקן, עכשיו נגדו / צילום: איל יצהר

לרקוד על שתי החתונות

בבג"צ החליטו שלא לתת צו ביניים ולבלום את הקמת המתקן, ואילו הפוליטיקאים התייחסו לרוב לנושא באדישות. אלא שבצל הבחירות, בימים האחרונים חלה תפנית. ביום רביעי האחרון סיירו במקום חברי הכנסת איילת שקד ומתן כהנא, והביעו את התנגדותם להקמת המתקן.

בתחילת השבוע שיגרה גמליאל מכתב לחשב הכללי באוצר, שבו טענה כי המכרז לבניית המתקן קודם ללא ידיעתה וללא אישורה, וכי מדובר ב"התנהלות פסולה וחסרת תום לב מצד ועדת המכרזים המטפלת בקידום המתקן". גמליאל הורתה לכל גורמי משרדה להקפיא באופן מיידי את כלל הפעילות להקמת מתקן.

במקביל הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הקמת צוות בין משרדי שיבחן את הקמת המתקן לאחר פגישה עם ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, שעד לאחרונה קידם את המתקן בעצמו. בשיחת זום שקיימו התושבים עם גדעון סער עוד באותו יום הוא התחייב לעצור את הליכי התכנון "עד להשלמה יסודית של הבדיקות", במקביל להחלת חוק אוויר נקי על יהודה ושומרון ללא דיחוי. זאת, למרות שאלקין, שקידם את המתקן בעצמו, משובץ ברשימתו. בנוסף, מנכ"ל משרדו לשעבר, גיא סמט, ממשיך לקדם את הקמת המתקן ולומר כי מדובר במתקן משמעותי וסביבתי.

למרות ההצהרות, במטה המאבק הופתעו לגלות תיאור מצב שונה בתשובת המדינה לבג"צ. במסמך אכן כתוב כי יוקם צוות ש"יבחן את הקמת המתקן לצד השלכותיו הסביבתיות", אך גם מפורטים פרטי המכרז, והתאריך האחרון להגשת מסמכי התכנון (ה-10 באוגוסט), ולא נכתב כי הוא מוקפא או מבוטל. לכן, חוששים התושבים כי המכרז ימשיך להתקדם לצד ועדת הבדיקה שהקים ראש הממשלה, בבחינת "רוקדים על שתי החתונות".

"השרה גמליאל הוציאה מכתב מאוד חריף שמאשים את האוצר בהתנהלות בחוסר תום לב. ראש הממשלה הוציא הודעה דרמטית על הקפאת התהליך עד להליך בחינה מקצועית. ואז התעוררנו בבוקר להודעה רשמית של המדינה לבג"צ, שאומרת התחייבנו לא להוציא מכרז בלי לעדכן את בג"צ, אבל הוצאנו אותו", אומרת מובילת המאבק, יעל ישראל. "אנחנו מבינים שהליך התכנון לא ראוי, אבל אנחנו ממשיכים. אני לא מבינה את ההתנהלות הזו. אין כאן מנהל תקין, ויש כאן זלזול בוטה בתושבים ובבית המשפט".

לאחרונה פנה כשריאל לגמליאל, וביקש ממנה לעצור את הקמת המתקן. זאת לאחר שבתסקיר איכות אוויר שבוצע על ידי חברת גיאופרוספקט, לבקשתו, "התגלו ממצאים המחייבים דיון מחודש בסוגיית ניטור האוויר לשם מניעת פליטות רעילות".

יחד עם זאת, המסמך עצמו קובע כי הפעלת המתקן לא תוביל לחריגה מרמות הזיהום המותרות בחוק או מערכי היעד של המשרד להגנת הסביבה, ולא נמצאו חריגות אפשריות מרמות הריח המומלצות. מנגד, בשל היעדר ניטור אוויר הולם באזור, מחברי התסקיר ממליצים על החמרת כמה מהדרישות להפחתת פליטות זיהום אוויר, ועל הגבהת הארובות, בכדי למתן את ריכוזי המזהמים בקרבת הקרקע.

לא מדובר על תסקיר השפעה על הסביבה, אלא על בדיקה מקדמית ביוזמת עיריית מעלה אדומים, של התרומה הצפויה מפעילות המתקן על איכות האוויר באזור. ההנחיות לבדיקה והבדיקה עצמה בוצעו על ידי חברה פרטית בהתקשרות ישירה של העירייה. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לא היו מעורבים בהכנת הדוח או בבדיקתו, ולא נתנו את קווי היסוד וההנחיות לביצועו כפי שנהוג בביצוע תסקירים סביבתיים לפרוייקטי תשתית. בנוסף, נכון לשעה זו לא ברור באיזה תקן יוקם המפעל ומה תהיה טכנולוגיית הטיפול בפליטות, כך שהתסקיר הנו בגדר הערכה חלקית בלבד.

התושבים חוששים שמדובר ב'הקפאה זמנית' שתופשר מיד לאחר הבחירות, באופן שיאפשר את קידום המתקן בשינויים מינוריים, דוגמת יישום ההמלצות בתסקיר שהזמין כשריאל. זאת בזמן שהשאלות הגדולות עדיין תלויות ועומדות. רק לאחרונה, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, פנה בנושא למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי. לפי גרוטו, יש לבחון לעומק את רמת הפיקוח על המתקנים הללו, שכן מדובר על פליטה פוטנציאלית של חומרים מזיקים, חלקם מסרטנים, וחלקם גורמים לבעיות במערכת הנשימה, בעיות בהתפתחות העובר וסכרת.

גרוטו הדגיש במיוחד את החשיבות של בחינת הנושא לעומק בכל הנוגע למתקן במעלה אדומים, וזאת בשל סמיכותו לבית החולים הדסה הר הצופים, "שבו נמצאת אוכלוסייה רגישה במיוחד".

בזמן שהמשרד להגנת הסביבה מקדם את הקמתם של מתקנים דומים נוספים, גרוטו התריע כי "תוכניות הקמת המתקנים לטיפול בפסולת עם טכנולוגיות חדשות, פחות ידועות בארץ. לכן, נדרש תהליך לימוד של ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות. משרד הבריאות ממליץ להקים צוות רב מקצועי שיכלול נציג של המשרד, על מנת לגבש עמדה על אופן ההקמה, ולבדוק את סוגי החומרים הנדרשים לניטור סביבתי, ואת ההשפעה הפוטנציאלית על בריאות הציבור בקרבת מקום". סוגיה זו, כאמור, טרם באה על פתרונה.

הפתרונות האחרים לפסולת

גם במסמכי ההליך הקדם מכרזי שבוצע בחשכ"ל לא קיימת התייחסות לחוק אוויר נקי, שאיננו חל בשטחי איו"ש. על כן, לא ברור כיצד מתכננת המדינה לגרום לכך שמנהלי המתקן יישאו למשל באחריות פלילית על הפרת חוק זה, וכיצד יפעלו מנגנוני הפיקוח והאכיפה.

ארגוני הסביבה ובהם צלול, גרינפיס ושומרי הבית, פנו לאחרונה לשרה להגנת הסביבה בנושא. לדבריהם, "זיהומים ומפגעים סביבתיים אינם מוגבלים על ידי גבולות מלאכותיים שנקבעו על ידי האדם, אלא ממשיכים להשפיע גם מעבר אליהם. על כן, יש לקבוע כי החלטות מקצועיות של המשרד להגנת הסביבה לא יעצרו בגבולות הקו הירוק, אלא יחולו גם על שטחי יו"ש ועל כל תושביו היהודים והערבים, הזכאים לא פחות מכל שאר תושבי המדינה ליהנות מסביבה בריאה ונטולת מפגעים".

תושבי האזור נערכים למאבק ארוך ולא מתכננים ליישר קו עם רעיון הקמת המתקן, גם אם יתבצעו שינויים בתוכנית עצמה. שאלה נוספת היא מהן ההשלכות הצפויות של עצירת קידום "השומרוני הטוב", ושל התוכנית להקים עד שלושה מתקני שריפת פסולת נוספים. אף עירייה לא מעוניינת במתקנים הללו בחצר האחורית שלה, בזמן שבישראל, מדינה צפופה וקטנה, אין באמת 'חצר אחורית' המרוחקת מאדם.

פרופ' עדי וולפסון מציע לבחון את ההקשר הרחב של המאבק. "היום המאבק הוא על משרפה, ומחר הוא על אתר הטמנה או מתקן לעיכול אנארובי. העניין הוא שכולנו מיצרים פסולת, והרבה, והמדינה לא רק שלא מנהלת את משק הפסולת ביעילות ובחוכמה, אלא גם מקלה לא פעם בדרישות סביבתיות ולא תמיד אוכפת ומפקחת על העוברים על החוק, גם במקומות שבהם הוא תקף.

"התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה הציבה יעדים שאפתניים לשנת 2030, בטח נוכח הניסיונות הכושלים מהעבר, וחוסר היציבות הפוליטית בישראל, כמו גם האתגרים הכלכליים העצומים בשל הקורונה. עכשיו הגיע הזמן למעשים. ולא פחות חשוב, המשרד להגנת הסביבה חייב לשתף את הרשויות המקומיות, התושבים וארגוני הסביבה בתהליכים, במקום להילחם בהתנגדויות צריך לייצר שותפויות".

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת 'צלול', שלקחה חלק במאבק לביטול הקמת המתקן, סבורה כי אין כל צורך במתקנים מסוג זה. "שריפת פסולת היא כמו המפלצת בסרט הישן 'חנות קטנה ומטריפה'. ככל שמאכילים אותה יותר, כך היא תגדל ותעודד צרכנות בלי מיחזור, כדי להמשיך להאכיל את אש התמיד של הכבשנים.

"אנחנו מאוד מקווים שהמשמעות של בלימת התוכנית היא גם עניינית ומקצועית, מתוך הבנה שלא נכון להמיר זיהום סביבתי של אשפה בזיהום אוויר שאינו נראה לעין, וכי אין מדובר במהלך פוליטי שקשור לבחירות בלבד, אלא בהבנה שיש לאסור את כל משרפות הפסולת המתוכננות בארץ, ולקדם רק פתרונות מיחזור מיטבי".

מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול. "עדיף לקדם פתרונות מיחזור מיטבי" / צילום: איל יצהר
 מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול. "עדיף לקדם פתרונות מיחזור מיטבי" / צילום: איל יצהר

יעקבס טוענת כי גם בעת הזו, ישנם פתרונות טובים יותר מהקמת משרפות. "מומחים קובעים שאת הרוב המכריע של הפסולת אפשר למחזר (כ-75%) בטכנולוגיות שקיימות כיום. את היתרה עדיף להטמין, ובמקביל לפעול לפיתוח פתרונות מיחזור שיידעו לטפל בפסולת הנותרת. הורדת 75% מהפסולת המוטמנת כיום זה הישג אדיר, שילווה ביצירת מקומות תעסוקה חדשים של כלכלה מעגלית ושימוש חוזר בחומרי הגלם שמושלכים לפחים.

"הפסולת שאין לה פתרון ובגללה צריך משרפות כוללת מוצרי היגיינה וטואלטיקה, כמו חיתולים ותחבושות. ראוי שהמדינה תפעל מול היצרנים, כדי שישנו חומרים ומוצרים ויפתחו מוצרים ידידותיים יותר לסביבה, כפי שעושים עם מוצרי צריכה אחרים".

מראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, נמסר בתגובה: "לא תהיה כל פשרה על בריאות הציבור בהקמת מתקן פסולת מסוכן. ממצאי הדוח שיזמנו עם חברה חיצונית הצביעו על חריגה במזהמים שייפלטו לאוויר, ורוחות שיביאו את המזהמים מעל העיר. לאור זאת, פנינו כבר לפני כשבועיים לשר הבריאות ולשרה להגנת הסביבה, ודרשנו לעצור את הקמת המתקן מחשש לפגיעה בבריאות הציבור".

מגדעון סער נמסר בתגובה: "יו"ר תקווה חדשה גדעון סער קורא לעצור את תכנון המתקן ולהחיל את חוק אוויר נקי באזור ללא דיחוי. בתקופה בה כיהן זאב אלקין כשר להגנת הסביבה ועסק במתקן, עמדת כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד הגנת הסביבה, הייתה בעד קידום הפרויקט. יחד עם זאת, בשנה האחרונה עלו תלונות וספקות של מומחים בנושא. לשיטתו של השר לשעבר אלקין, ברגע ויש ספק אין ספק ומן הראוי להקפיא את הפרויקט במטרה לבחון את הנושא לעומק".

צרו איתנו קשר *5988