לראשונה: ייגבה כסף עבור שירות של "שידוך" בין מתמחים למשרדי עורכי דין

לקראת תחילת שבוע הראיונות הקבוע למרץ (אך נמצא בתהליך אישורים לדחייה ליוני 2021), הודיעה חברת נבו, המפעילה את מערכת "שידוך יציב" לשידוך בין מועמדים להתמחות במשפטים לבין מעסיקים (משרדי עורכי דין, משרד המשפטים וכו'), כי ייגבה תשלום מהמעסיקים עבור שימוש במערכת באופן שהיה קיים עד היום. זאת, לאחר שבשלוש השנים האחרונות שירות זה ניתן חינם. 

המשתמשים במערכת מקבלים דיווח על תוצאות מצוינות של המועמדים ועל התאמה מירבית בין המועמד שנמצא מתאים למשרד. התשלום ייגבה עבור כל סטודנט שעליו יקבל המשרד איתות על התאמה. המשרדים אמנם לא מחויבים בתשלום עבור השימוש במערכת. אולם מי שלא ישלם על השירות, יקבל את ההודעה על התאמת המועמד רק במועד שבו ניתן להודיע למועמדים על קבלתם להתמחות, ולא יום קודם לכן, כפי שהיה עד היום. במצב זה תיפגע האפשרות של המעסיק להציע למועמד המתאים ביותר את התפקיד, מוקדם ככל שניתן.

חלק ממשרדי עורכי הדין מבקרים את ההחלטה. במשרד המשפטים, המעסיק הגדול ביותר של מתמחים (כ-540), מנהלים מו"מ עם נבו בנוגע לתשלום. זאת, לאור העובדה שההתקשרות במכרז בין הצדדים נעשתה לפני שנתיים למשך שלוש שנים. ממשרד המשפטים נמסר שהנושא בבחינה.

התשלום הוא דיפרנציאלי - כך מי שמעסיק מתמחה יחיד לא יצטרך לשלם; מי שמעסיק 3-5 מתמחים ישלם 350 שקל לאיתות על משרה; ואילו משרדים המעסיקים למעלה מ־15 מתמחים ישלמו כ-1,000 שקל לכל איתות שיקבלו עבור התאמת מועמד. כך שהנפגעים העיקריים הם משרדי עורכי הדין הגדולים ומשרד המשפטים.

בעקבות ההחלטה של נבו לגבות תשלום עבור השירות, שינתה לשכת עורכי הדין בראשות אבי חימי את הכללים ועדכנה שהשימוש במערכת אינו בגדר חובה. הלשכה ציינה כי "השימוש מוצע על ידי גורם מסחרי ללא קשר לכללי הלשכה". זאת, לאחר שרק בשנה שעברה קבעה כי השימוש בתכנה יהיה חובה למשך שנה ולא ניתן יהיה לגייס מתמחים אלא באמצעות המערכת החדשנית. המועצה הארצית של הלשכה התקינה הוראת שעה שחייבה את עורכי הדין המגייסים מתמחים להיות רשומים למערכת "שידוך יציב" וכן לוודא שהמועמד המתראיין רשום למערכת, זאת כתנאי לקיום הראיון. אולם הוראת שעה זו נקבע בתנאי שהשימוש במערכת לא יגרום לציבור עורכי הדין להוציא כספים.

"מחיר צנוע ביחס להשקעה"

לדברי פרופ' יואב דותן פרו-דיקן מהאוניברסיטה העברית האחראי מטעם האוניברסיטה על הפעלת המערכת יחד עם חברת נבו, "המערכת הופעלה עד היום בחינם על ידי נבו שהשקיעה כסף בתפעול שלה. כעת שוק המעסיקים צריך להתחיל להחזיר את ההשקעה והמחיר הוא צנוע ביחס להשקעה". על תגובת משרדי עורכי הדין לדרישת התשלום אומר דותן כי "יש קשיי הסתגלות כשמבקשים תשלום. בינתיים התגובות מהשוק טובות. יש נכונות של משרדים לשלם. יש קבוצה מסוימת שהביעו התנגדות והרוב קיבל את השינוי"
פרופ' דותן מוסיף כי "המערכת נועדה לפתור כשל בתהליך ההשמה שנוצר על ידי הרגולציה, שהיא כשלעצמה מוצדקת ונחוצה. אבל הרגולציה יוצרת את הבעיה שהמערכת באה לפתור. לא ראינו מהלשכה נכונות לקחת על עצמה את האחריות לעניין. מדובר במוצר ציבורי והגורם שאחראי על הסדרת התחום היה צריך לטפל. לכן בעולם אידיאלי הייתי מצפה שהלשכה תיקח את זה על עצמה".

מלשכת עורכי הדין נמסר כי "פרופ' דותן היה שותף מלא ואחד מיוזמיה של הרגולציה עוד מגיבושה, על כלל מגרעותיה לכאורה כפי שהוא מציין. מערכת ‘שידוך יציב' לא נוצרה בעקבות כשל כזה או אחר שהובא לפתחה של הלשכה, אלא כיוזמה פרטית של יזמים פרטיים, כדוגמת פרופ' דותן, שניסו לקדמה בכל המישורים והערוצים, כאשר בסופו של דבר הוביל לפיילוט שלא צלח. הלשכה הודיעה מתחילת הדרך שחבריה לא יממנו בצורה ישירה או עקיפה את הקמת המערכת ואת תחזוקה".

פתרון לכשל שוק

נושא הראיונות להתמחות במשפטים מוסדר מאז 2016 בכללי הלשכה. הכללים מסדירים מתי ניתן לקיים ראיונות קבלה להתמחות ומתי ניתן לסכם עם המועמד על קבלתו. הרקע להתקנת הכללים הוא כשל ששרר בשוק ההתמחות בעקבותיו נהגו מעסיקים לקיים ראיונות להתמחות עם מועמדים כבר בתחילת שנת הלימודים השנייה. זאת, על מנת לסגור עם מועמדים מוקדם ככל שניתן. השיטה תוארה כבלתי ראויה, "רווית שקרים הדדיים" ו"נטולת שקיפות".

המועדים שנקבעו עבור כלל המעסיקים הביאו להסדרת הבעיה, אך יצרו בעיה חדשה. זאת, כשהמשרדים נדרשו להודיע למאות מועמדים בו זמנית על החלטתם. המועמדים נדרשו לקבל החלטה במהירות, לעיתים בהתאם למעסיק הראשון שהתקשר אליהם בשל החשש להישאר ללא התמחות.

האוניברסיטה העברית זיהתה את הכשל וקבוצת מומחים לתורת המשחקים - שכללה את ד"ר אסף רום מהחוג לכלכלה, פרופ' אבינתן חסידים מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' רן שורר מאוניברסיטת פנסילבניה סטייט - פיתחה את מערכת "שידוך יציב" והיא הופעלה על ידי חברת נבו. המערכת עובדת באופן הבא: המראיינים מזינים במערכת את פרטי המועמדים ומדרגים אותם לפי העדפותיהם. כך עושה גם המועמד להתמחות ביחס לכל המשרדים בהם התראיין. לאחר מכן מוצאת המערכת לכל משרה את המרואיין שהוא המועדף ביותר מבחינת המראיין ובעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להיענות להצעה לאייש את המשרה מבין כלל המועמדים.

לאחר מכן, מספקת המערכת מידע כ-24 שעות לפני המועד לקבלה להתמחות על הפרטנרים הכדאיים מבחינת המשתתפים. המערכת נותנת איתות על כל משרה מוצעת למראיין ולמרואיין האופטימליים מבחינת ההעדפות של כל המשתתפים, וכך הם יודעים שכדאי להם להתקשר זה עם זה.