פייזר מעדכנת: אין צורך לשמור החיסון בקירור עמוק; בשיבא מאשרים: החיסון יעיל בהפחתת הדבקה ובמניעת תחלואה

פייזר עדכנה כי ניתן לשמור את חיסוניה בקירור רגיל בלבד • לפי מחקר בבית חולים שיבא, שנערך בקרב עובדי הצוות הרפואי, בתוך שבועיים מקבלת המנה הראשונה ניכרה ירידה של 75% בשיעור הנדבקים בנגיף • שבוע לאחר המנה השנייה עמדה יעילות החיסון במניעת מחלה תסמינית על 96%

צעירות מצטלמות עם שלטים במתחם חיסונים בחולון / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
צעירות מצטלמות עם שלטים במתחם חיסונים בחולון / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

חברת התרופות פייזר הודיעה כי אין צורך לשמור את החיסון שפיתחה בהקפאה עמוקה אלא בקירור רגיל בלבד. משכך, החברה תפנה ל-FDA לצורך אישור שינוי תנאי האחסנה.

מוקדם יותר היום (ו') יצא לאור מאמר מדעי בכתב העת הרפואי המוביל Lancet ובו פירוט מחקר שנערך בקרב עובדי הצוות הרפואי בבית החולים שיבא, שחוסנו בחיסון נגד קורונה של חברת פייזר. המחקר הזה תומך במחקרים קודמים שפורסמו לאחרונה ומראה ירידה בתחלואה הקשה, הקלה וגם בהדבקה. אפשר לראות את הירידה כבר שבועיים לאחר קבלת המנה הראשונה.

הייחוד במחקר של שיבא הוא חתך האוכלוסיה הצעיר יחסית ובדיקות מיידיות שנערכות לכל נחשף לחולה, ומאתרות גם נבדקים ללא תסמינים (אם כי לא את כולם). במחקר השתתפו 9,109 עובדים, מתוכם 7,214 חוסנו.

על פי המחקר, כבר בתוך שבועיים מקבלת מנת החיסון הראשונה, ניכרה ירידה של 75% בשיעור הנדבקים בנגיף וירידה של 85% בשיעור החולים עם תסמינים כלשהם (קלים או קשים) וזאת בהשוואה לאנשי צוות לא מחוסנים. לאחר שלושה שבועות יעילות החיסון במניעת מחלה תסמינית ירד ל-76%, אך לאחר מנה שנייה ושבוע נוסף עלה ל-96%, בדומה לתוצאות שהתקבלו בניסוי הקליני של חברת פייזר.

ירידה בתחלואה מתחילת קמפיין החיסונים

מן המחקר הזה, לצד אחרים, ניתן לראות כי ישנה יעילות גבוהה במניעת הדבקה ותחלואה כבר במנת החיסון הראשונה. אך ישנן שתי הסתייגויות.

האחת - ייתכן כי לא כל החולים הלא תסמיניים נסקרו. עם זאת, על פי הנתונים של הבית החולים, 42% מהנסקרים במחקר היו חולים לא תסמיניים, כך שהמחקר כן מאפשר לקבל תמונה מסויימת של קבוצה זו, וההדבלים שניכרו לגביה הם משמעותיים. הסתייגות שנייה היא כי ייתכן הבדל התנהגותי בין המתחסנים ללא מתחסנים.

מסקנות המחקר הן שכבר שבועיים לאחר קבלת המנה הראשונה יש יעילות משמעותית במניעת הדבקה ובמניעת מחלה, אשר עולה לאחר השבוע השלישי. משיבא נמסר כי מדינות שאין להן מספיק חיסונים כדי לחסן את כלל האוכלוסייה, יכולות להשתמש בנתוני המחקר הזה כדי לחזק החלטה לדחות את מתן המנה השנייה.

התוצאות הללו דומות לתוצאות אחרות שנאספו בישראל ממקורות שונים, ובהם נותחו ביצועי החיסונים באמצעי השוואה שונים. קופות החולים, משרד הבריאות ומומחים לעיבוד מידע כמו פרופ' ערן סגל הדגימו באופנים שונים את השפעת החיסונים על התחלואה הקשה, הקלה וגם הלא-תסמינית מן הקורונה. קמפיין החיסון במדינת ישראל, שהיא מדינה קטנה עם שיעורי התחסנות גבוהים שגבולותיה כרגע סגורים, מייצר לעולם את המידע לגבי היעילות של החיסון גם בהפחתת הדבקה. מתחילת קמפיין החיסונים ניכרת ירידה בתחלואה הקשה והתמותה, שנמשכת גם אחרי הסרת הסגר.

השפעת החיסונים ניכרת גם בירידה הכוללת במאומתים והמאושפזים, וגם בירידה בתחלואה בגילאים מחוסנים יותר (50+) מול עלייה בתחלואה בקבוצות גיל צעירות יותר שבהן ישנם פחות מחוסנים. פתיחה נוספת של המשק, הצפויה בשבוע הבא, עלולה ליצור אפקט הדבקה חזק יותר מאשר ההשפעה הנגדית של החיסון, אך בינתיים ממשיך קמפיין ההתחסנות, וישנה עלייה מתמדת בשיעור המתחסנים בקבוצות הצעירים, שהן גם הקבוצות המובילות מבחינת תחלואה לא-תסימינית וקלה, ולכן היו עד כה הווקטור העיקרי להעברת המחלה.

צרו איתנו קשר *5988