הסכם הגרעין | פרשנות

הלקחים מתקופת אובמה, המידע המודיעיני החדש והאופציה הצבאית: האם הפעם הסכם הגרעין ייראה אחרת?

בהודעה שלאחר השיחה אמש בין שר החוץ גבי אשכנזי לעמיתו האמריקאי לא אוזכרה המילה "איראן" - אבל סביר להניח שהיא הייתה על השולחן, ובגדול • מסתמן שבשתי המדינות למדו את הלקח מ-2015, ולפחות בינתיים הן פועלות בתיאום בנושא הסכם הגרעין • בירושלים מגלים אופטימיות זהירה

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Alex Brandon
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Alex Brandon

בהודעות והציוצים של שר החוץ גבי אשכנזי ועמיתו האמריקאי אנטוני בלינקן לאחר שיחתם אמש נפקד שמה של איראן. אסתכן כאן בניחוש מושכל ואומר כי איראן הייתה דווקא נושא השיחה העיקרי בין השניים, מה שמעיד על תיאום הולך וגובר בין ישראל לארצות הברית בסוגיה.

השיחה התקיימה זמן קצר לאחר ישיבה שכינס נתניהו בסוגיית המדיניות מול איראן והכוונות האמריקאיות לחדש את המו"מ עמה ובה השתתפו אשכנזי, שר הביטחון גנץ, ראש המוסד יוסי כהן, ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת שמונה להיות אחראי על הקשר עם האמריקאים בהיבט הזה ואחרים.

התוצר העיקרי של ישיבה זו, גיבוש דרכי פעולה מול האמריקאים בעיקר אבל גם מול השותפות מאירופה להסכם הגרעין, שהן אלה הלוחצות לחזרתה של ארצות הברית אליו. דבר אחד ברור כבר עכשיו - הנשיא החדש ג'ו ביידן אינו אובמה, והדרך לא תהיה לעומתית כפי שקרה בשלב המתקדם של ההסכם שנחתם עם איראן ב 2015. בפועל הכיוון הוא הסכמה עם האמריקאים על עבודה הדוקה משותפת ושקופה בנושא.

גורם ביטחוני בכיר אמר לגלובס כי אז, בתקופת הנשיא אובמה, כשהתברר לישראל כי הנושא מנוי וגמור - וכשלו הניסיונות לשכנע כי האיראנים משקרים וממשיכים להסתיר במתקניהם אורניום ומקדמים בנייתה של פצצה, העימות פרץ. ישראל מודרה מהשיח, והשיא היה נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס נגד ההסכם, במה שקיבל כותרות כ"סטירת לחי" בפניו של אובמה.

בתוך כך, ראש הממשלה נתניהו אמר הערב בראיון לכלי תקשורת בערבית: "כל עוד אני ראש ממשלה, עם הסכם או בלי הסכם, לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. אמרתי זאת לנשיא ביידן בשיחתנו, ואני חושב שהוא מכבד את זה".

בין הבנייה ביו"ש למתקני הגרעין בטהראן

לפי הגורם הביטחוני, שני הצדדים למדו את הלקח. בארצות הברית ראו כי האיראנים אכן שיקרו ואחת מההוכחות האחרונות לכך היא גילוי עקבות אורניום בימים האחרונים על ידי פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית, בשני אתרים שבטהראן טענו כי הם סגורים ומנוטרלים. לדבריו ההיבט המעשי של הגישה הישראלית החדשה כבר מתקיים בשבועות האחרונים והוא העברה של חומר מודיעיני רב לאמריקאים, המעיד על ההפרות האיראניות של ההסכם וההתחייבויות של טהרן בעשור האחרון לרבות לאחר חתימת ההסכם. במידע שהועבר הוכחות של ממש להתקדמות טכנולוגית איראנית לקראת פצצה, ולא רק בתחום העשרת האורניום.

"המידע הזה היה בחלקו חדש לאמריקאים, והוא מצייר תמונה ברורה במיוחד שאי אפשר להתעלם ממנה. ברור לנו שהאמריקאים, גם אלה שהיו מעורבים בהסכם הקודם מפוקחים יותר וזהירים יותר, ואנחנו צריכים להיות קרובים ובקשר הדוק וחיובי עימם כדי להצליח להשפיע על המשא ומתן החדש". הדברים נשמעים כמעט כתחינה בפני הדרג הפוליטי שישמר קשר טוב יותר עם הממשל כדי לשמור את ההשפעה הישראלית, גם אם מדובר בתחומים אחרים כמו בנייה בהתנחלויות.

בינתיים הקשר הזה יתנהל בכמה מישורים. הראשון הוא השר גבי אשכנזי, נזכיר רמטכ"ל בעברו, עם עמיתו אנטוני בלינקן בציר עיקרי ומאוד מאוד ידידותי, אבל גם עם שרי החוץ האירופים. השני הוא שר הביטחון בני גנץ עם עמיתו האמריקאי לויד אוסטין, גנרל בדימוס בעצמו, כשהשניים מדברים את אותה שפה צבאית. השניים יגבשו את חבילת הביטחון שהאמריקאים יתנו אם אכן נגיע להסכם וגם את התיאום הביטחוני הנדרש לכל מהלך צבאי-אסטרטגי באזור, לרבות עם השותפות האסטרטגיות החדשות במפרץ. צירים נוספים הם ראש המוסד יוסי כהן שאחראי על העברת המידע החשאי וראש המל"ל הוא למעשה נציגו של נתניהו במגעים.

וכאן הנקודה הרגישה, בין שני המנהיגים. העיכוב בשיחה בין ביידן לנתניהו מעיד במידת מה על הצורך האמריקאי להראות לנתניהו שמה שהיה (עם אובמה) הוא לא מה שיהיה, ונדמה שבירושלים המסר הובן. הקשר יבנה לאט, ובוודאי לא יואץ עד לאחר הבחירות. אם נתניהו יקים גם את הממשלה הבאה, סביר שהוא יתחמם ונראה גם ביקור בוושינגטון ופגישה בין המנהיגים.

חיזבאללה ומערך הטילים ארוכי הטווח במוקד

בירושלים שוררת אופטימיות זהירה מאוד, אבל אופטימיות, לאור מה שנראה כהתניות אמריקאיות חריפות למו"מ והכוונות לפתוח את ההסכם לתחומים הנוספים, פרויקט הטילים והפעילות האירנית הטרוריסטית ברחבי המזרח התיכון באמצעות גורמי הפרוקסי שלה ובראשם חיזבאללה.

האמירות של שני הדוברים העיקריים של המימשל שר החוץ אנתוני בלינקן, וכמובן הנשיא עצמו ג'ו ביידן הן המעיקות על כך והנה כמה דוגמאות: בנאומו בוועידת הביטחון במינכן אמר ביידן, "אנו מוכנים למו"מ עם איראן במסגרת פורום שש המעצמות. צריך לטפל גם בפעילות האיראנית החתרנית באזור".

הדברים נאמרו בהמשך לראיון ברשת CBS מלפני שבוע שבו אמר הנשיא האמריקאי: "אין בכוונתי להסיר את הסנקציות על אירן, לפני שזו תעצור את העשרת האורניום. אם איראן תשוב למלא אחר תנאי ההסכם, וושינגטון תלך בעקבותיה ותנצל את ההזדמנות כדי להשיג הסכם נרחב יותר שעשוי להגביל את תוכנית הטילים הבליסטיים של טהראן וכן את התערבותה במדינות שונות במזרח התיכון ותמיכתה בארגוני טרור ומיליציות שיעיות".

משמע, לפחות שתיים מהדרישות הישראליות מקבלות ביטוי בהצהרות האמריקאיות, הגבלת תכנית הטילים הבליסטיים המאיימים לא רק על ישראל אלא גם על מדינות המפרץ, מצריים, טורקיה ומזרח אירופה. וחשוב יותר, התייחסות להיותה של איראן תומכת טרור בכל האזור, למעשה בכל העולם, לרבות הגיבוי והמימון שהיא מעניקה לחיזבאללה, לחמאס והג'יהאד האסלאמי, אויביה של ישראל.

בלינקן אומר דברים דומים אתמול בכנס של האום "נפעל להאריך ולחזק את הסכם הגרעין ולטפל בסוגיות אחרות שמעוררות דאגה כמו השפעתה המערערת של איראן על יציבות האזור ותוכנית הטילים הבליסטיים שלה".

הגורם הביטחוני הישראלי אומר כי על האמירות האלה השפיע מידע שהועבר מישראל ולא רק מהזמן האחרון על פרויקט דיוק הטילים שאיראן וחיזבאללה פועלות לקדם, והוא מהווה איום של ממש לא רק לישראל, אלא גם למטרות אסטרטגיות אחרות כמו מתקני נפט במדינות המפרץ.

חובה לומר, האווירה החיובית הראשונית בהתדיינות עם האמריקאים אינה מבטיחה הסכם טוב יותר בהכרח, אבל הנכונות האמריקאית להקשיח את העמדות לאור המדיניות האירנית והמידע שהסתירה וסילפה טהרן, מעודדים. עם זאת, ישראל, וכך נאמר גם לאמריקאים, שומרת לעצמה את "כל האופציות על השולחן" משמע - במקרה הצורך וכדי למנוע הגעה איראנית לפצצה, ישראל תפעיל גם כוח צבאי.

"מפקדים למען ביטחון ישראל" ספקנים בנוגע לכוונות האיראנים

על רקע ניסיון העבר הבעייתי של הסכם הגרעין והעימות הישראלי/אמריקאי בנושא אז, תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", השיקה צוות חשיבה לבחינת וגיבוש המלצות למדיניות הנדרשת בסוגיה האיראנית ולשיח עם הממשל האמריקאי בנושא זה. הצוות כולל בכירים מאוד לשעבר במל"ל, צה"ל, והמוסד ובהם האלופים מתן וילנאי גדעון שפר וניצן אלון, פרופסור עוזי ארד שהיה ראש המל"ל, תמיר פרדו שהיה ראש המוסד, המומחים לאירן פרופסור מאיר ליטבק ודוקטור רז צימט, ואחרים.

ההמלצות תומכות אמנם ביוזמה הדיפלומטית האמריקאית להבאת איראן לציות מחודש ושקוף לתנאי הסכם הגרעין (ה-JCPOA) המקוריים, אבל גם החלטת מועבי"ט בעניין 2231 שהטילה אמברגו נשק והסכמי הפיקוח מול סבא"א. הפעם בנגדו לעבר נייר העמדה משקף ספקנות רבה כלפי האיראנים וכוונותיהם, וממליץ כי ההסכם החדש שיגובש יתייחס להפרות שבוצעו מאז חתימתו ולטיפול בסוגיות שהתבססו על נתונים שהוכחו כשקריים.

הבכירים הביטחוניים ממליצים לאמץ את גישת ארה"ב לפיה הסרה או צמצום הסנקציות על איראן צריכה להיעשות רק בתמורה לציות איראני מלא ושקוף לכל המחויבויות הללו, זאת לצד מיצוי המסלול הדיפלומטי מול כלל האתגרים האיראנים, ובכלל זה חתירה להסכם חדש, ארוך טווח, שיסתום פרצות וחולשות בהסכם האחרון, שייקח בחשבון את המידע שהצטבר מאז 2015, ובנוסף יטפל בכל הסוגיות הבעייתיות הנוספות שמציבה איראן, לרבות פיתוח הטילים, העברת טילים מדוייקים לחיזבאללה והתמיכה בטרור במזרח התיכון ובעולם.

וההמלצה האחרונה מעניינת: אישרור המחויבות האמריקאית למנוע נשק גרעיני מאיראן גם אם המאמץ הדיפלומטי יכשל, קרי האופציה הצבאית למניעת נשק גרעיני.

בין מגבשי המסמך גם אל"מ במיל' איתמר יער שהיה המשנה לראש המל"ל והוא אומר לגלובס, כי השנים האחרונות הוכיחו את עוצמת הכשלים הבעיות והפרצות של ההסכם הקודם, הן בתחום של הגרעין לרבות המידע שהסתירה איראן, והן בתחומים הטרור והטילים.

הוא מסביר כי הרקע לנייר העמדה הוא למידת האידאולוגיה של איראן: ריכוז מאמץ בהתלבטות והשפעה על האזורים סביבה, ובעיקר מסביב לישראל, תוך שמירה על יציבות המשטר האיסלמי כאשר טובת העם והמדינה נמצאים נמוך בסדר העדיפויות. זו הסיבה שלעיצומים שפגעו מאוד בכלכלת איראן הייתה השפעה מסוימת בלבד על השלטונות למרות הסבל שנגרם לעם האיראני. אחת מהדרכים של המשטר להשיג את מטרותיו היא פרויקט הגרעין שמטרתו העיקרית היא לא בהכרח הפצצה אלא קלף מיקוח במו"מ על הנושאים האחרים החשובים לה ולכן היא תפעל להגעה למעמד של תנאי סף.

הפסקת פיתוח הטילים - תנאי בסיסי

לדברי יער, יש להדגיש את האלמנטים החיוביים בהסכם, אבל להוסיף לו את האלמנטים הבעייתיים האחרים של הטרור האזורי ופיתוח הטילים. התנאי האמריקאי והאירופי לחזרה להסכם חייב להיות אכיפה מלאה ונרחבת של כל תנאיו, וחשיפת כלל תעשיית הגרעין והאתרים של איראן, על רקע השקרים שהיא מסרה לפני ההסכם הקודם.

כדי להשיג זאת הוא אומר שישראל חייבת להימנע מהאסטרטגיה הלעומתית ש"הוציאה אותנו מהחדר" בפעם הקודמת. אנחנו היינו החלוץ המרכזי של העולם והאירה בזרקור את האיום שלה על העולם והעירה את מנהיגיו. אבל העימות עם ארה"ב גרם לכך שההשפעה שלנו נמחקה וגרוע מכך הידע הייחודי הישראלי על הנעשה באיראן לא היה בחדר וזו אחת מהסיבות לאופי ההסכם ההוא. אם נצליח לחזור לחדר, הגישה הזו תסייע לאמריקנים להשיג את הדברים החשובים לעולם ובעיקר לנו. אחת מהמטרות היא למשל הארכת תוקף ההסכם מעבר לעשר שנים, מתחם הזמן של ההסכם הקודם.

תנאי חשוב נוסף הוא סוגיית הטילים, הן הפיתוח באיראן של טילים מתקדמים לטווחים מגוונים המאיימים על אינטרסים מערביים רבים, והן העברת הידע והטכנולוגיות המדוייקות לחיזבאללה, איום אסטרטגי של ממש על ישראל. הסיפור הזה לא הוכנס להסכם, ולפי יער כעת זה תנאי בסיסי - התחייבות איראנית להפסיק את שני ההיבטים - ויכולת פיקוח על כך, לרבות כיבוד החלטת מועצת הביטחון 2231 העוסקות בכך. בלי זה אין להסיר את העיצומים על איראן, שכן הסרתן משמע עוד הרבה מימון וכספים בדיוק למיזמים האלה של הפצת הטרור.

על מדיניות טראמפ הוא אומר שבמובן של העשרת הגרעין וההתקרבות לפצצה היא נכשלה שכן החזרת העיצומים ויציאת ארה"ב מההסכם העניקו לאיראן את התירוץ וההצדקה להעשרה. על הפגיעה בכלכלה הוא אומר כי היא לא מנעה את המשך פרויקט הטילים. עם זה חובה לומר כי בשל העיצומים, צמצמו משמרות המהפיכה מאוד את תמיכתם בתקציב חיזבאללה, ובהפעלת המיליציות שלהם בסוריה ובעיראק.

צרו איתנו קשר *5988