בג"ץ קבע: על המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות

שופטי בג"ץ קיבלו היום בדעת רוב עתירות מלפני 15 שנה וקבעו כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים גם במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית

בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור
בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור

בג"ץ קבע כי על המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות. בג"ץ קיבל היום (ב') בדעת רוב עתירות שהוגשו לפני 15 שנה וקבע כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים גם במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית.

הכרעה זו מצומצמת לשאלה האזרחית-ציבורית של הקניית מעמד מכוח חוק השבות, ואינה עוסקת בשאלה דתית.

שמונת שופטי הרוב סברו כי לאחר למעלה מ-15 שנים שבהן בית המשפט המתין ללא הועיל להכרעת המחוקק בסוגיה זו, ונוכח העובדה שעל הכף מונחות הזכויות והמעמד של העותרים ושל אחרים כמותם, אין מנוס מהכרעה שיפוטית.

השופט נעם סולברג, בדעת יחיד, הסכים עם המסקנה המשפטית של פסק הדין, אך סבר כי יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי לנסות להימנע מטלאי על גבי טלאי ולאפשר אסדרה חקיקתית לנושא הגיור, גיור ממלכתי כפי שהיה נהוג בעבר. לגישת השופט סולברג, אם יחוקק חוק - ייֵעַשֵׂה כדברו של המחוקק; אם לא - ייֵעַשֵׂה כדברו של בית המשפט בפסק דין זה.

בשנת 1970 תיקנה הכנסת את חוק השבות והוסיפה לו את סעיף 4ב, הקובע כי "לעניין חוק זה, 'יהודי' - מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". הכנסת בחרה שלא לאמץ את הצעת חלק מחבריה להוסיף למונח "שנתגייר" את המילים "לפי ההלכה" או "לפי הרבנות הראשית".

מאז נדונו בבית המשפט העליון הליכים רבים שעסקו בפרשנות המונח "שנתגייר", ופעם אחר פעם קרא בית המשפט לכנסת לומר את דברה בנושא. ואולם מאז שנחקק התיקון בשנת 1970 ועד היום, בחרה הכנסת שלא לנקוט עמדה מפורשת בשאלה מה משמעותו של המושג "שנתגייר" בחוק השבות.

אחד ההליכים שבו נדונה לאחרונה סוגיית פרשנותה של התיבה "שנתגייר" בחוק השבות הוא בג"ץ 7625/06 רגצ'ובה נ' משרד הפנים, בו עלה עניינם של מי שהתגיירו בישראל בקהילה אורתודוכסית שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי (בתי הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק ושל הרב פרנק במאה שערים). בעניין רגצ'ובה נקבע כי פרשנות של התיבה "שנתגייר" בחוק השבות פירושה - מי שעבר גיור בקהילה יהודית מוכרת בהתאם לאמות-המידה המקובלות בה. "קהילה יהודית מוכרת" הוגדרה באותו פסק דין כקהילה "בעלת זהות יהודית משותפת, מבוססת וקבועה".

פסק הדין בעניין רגצ'ובה הוכרע אף הוא לאחר עשר שנים של המתנה להכרעת המחוקק בסוגיה שנדונה בו. בשנת 2016 לאחר שניתן פסק הדין בעניין רגצ'ובה שבו הצדדים בעתירות כאן - שהיו תלויות ועומדות - וביקשו לגבש פתרון מקיף מחוץ לכותלי בית המשפט. בית המשפט נעתר לבקשה זו, ואולם מאז חלפו כארבע שנים נוספות, ועד היום לא קודם כל פתרון לנושא.

שר הפנים בתצהיר התשובה מטעמו לא השיב לגופן של העתירות ולא טען כי יש שוני בין הגיור האורתודוכסי שנדון בעניין רגצ'ובה ובין גיור שנעשה בישראל בקהילות רפורמיות וקונסרביטיביות. יתרה מכך, לעניין חוק השבות שר הפנים מכיר זה מכבר בגיורים שעורכות קהילות אלה בחו"ל.

הקהילות הלא-אורתודוכסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על-ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות. קהילות אלה, כפי שכבר נפסק, הן "חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם".

על כן, בהתאם למבחן שנקבע בעניין רגצ'ובה בדבר גיור ב"קהילה יהודית מוכרת", הכריע בית המשפט כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל.

בית המשפט הדגיש כי אין בהחלטתו כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון. 

תגובות: "החלטה הרת-אסון למונח מדינה יהודית" 

ראשי יהדות התורה, ח"כ משה גפני והשר יעקב ליצמן, מסרו בתגובה: "החלטת בג"ץ להכיר לראשונה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי בישראל היא הרת-אסון למשמעות המונח 'מדינה יהודית'. במשך כל הדורות ידע עם ישראל להכיר בדתו ובאמונתו ללא זיופים וחיקויים, וכך זה יימשך גם לעתיד. יהדות התורה תדרוש את פסקת התגברות כדי לעמוד בפני האקטיביזם השיפוטי, שפוגע בהמוני יהודים בא רץ ובעולם ומאיים לקרוע אותנו מבפנים. בלי זה לא ניכנס לשום קואליציה". 

שר הדתות יעקב אביטן מסר בתגובה: "העם היהודי לא מכיר ברפורמים ולא בגיורים המגוחכים. במשך אלפי שנים שמרו היהודים על יהדותם על-פי ההלכה, וזה מה ששמר עליהם לאורך כל הגלויות. אבסורד לגלות כי דווקא במדינת היהודים קמים שופטים ובמחי החלטה אומללה אחת שומטים את הקרקע מתחת למדינה היהודית. אבל זה לא יעזור להם. ש"ס, שמובילה את דגל המדינה היהודית, תוביל בכנסת הבאה חוק שיבטל את ההחלטה ותשאיר את הסטטוס-קוו על כנו".

ח"כ משה ארבל (ש"ס) מסר בתגובה: "כבוד ראש הממשלה נתניהו! פסיקת בית המשפט מהיום מבטלת לחלוטין את ההישג האדיר שלך בהקמת גדר ההפרדה בדרום למניעת מסתננים. מהיום כל מסתנן מסודן ואריתראה יוכל לשלם 'בקשיש' לרבאיי רפורמי בדרום תל אביב ולקבל אזרחות מכוח חוק השבות. רק קידום מיידי של חוק גיור ממלכתי, שהגשתי בשליחות השר אריה דרעי, תעצור את התופעה המסוכנת הזו. גרירת הרגליים בנושא משך כל שנות כהונתך הביאה עלינו את הפסיקה הרעה הזו". 

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, מסר בתגובה: "החלטת בית המשפט העליון מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל, בית המשפט גם דחה את הבקשות להמתין עם הכרעתו עד לחקיקת החוק. מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים 'גיור' אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל. יש לצפות מאנשי הציבור לפעול לתיקון מהיר בחקיקה של המצב, ויפה שעה אחת קודם". 

מטעם גדעון סער נמסר כי "פסק הדין של בג"ץ הוא תוצאה של חוסר יכולת קבלת ההחלטות של ממשלת נתניהו במשך למעלה מעשור בנושא, המאפיינת את התנהלותה בכל התחומים. ועדת נסים, שמונתה על-ידי נתניהו, הציעה מתווה הגיוני לפתרון - אך גם לאחר המלצותיה נתניהו נמנע אפילו מדיון ומקבלת החלטות בנושא. עתה נלמד את פסק הדין ואת השלכותיו". 

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, בירך על החלטת בג"ץ ומסר בתגובה: "חבל שהפוליטיקה מנעה עשיית צדק לעותרים שנים כה רבות. העולם היהודי פלורליסטי ורב-גוונים, ורק העיוות של היהדות בישראל הצמיח תופעה של כפיה דתית של קבוצה קיצונית יהודית על כלל הציבור היהודי המואס בה ובפרשנותה את ההלכה והמסורת". 

רגב הוסיף כי "בצד השמחה על ההישג, צריך להבין שעיתויו ממחיש עד כמה הבחירות הקרובות חשובות לעתיד מדינת ישראל. קיימת היום הזדמנות להיחלץ מממשלה הנשלטת בנושאי יהדות על-ידי מיעוט קיצוני ואנכרוניסטי, אשר כבר מאיים בפסקת התגברות וביטול הפסיקה בחוק, והחלפתה בממשלה אזרחית רחבה אשר תקדם בגאווה את הבטחות מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון".

צרו איתנו קשר *5988