עסקים כרגיל? שר האוצר, ישראל כ"ץ, ממשיך להתכחש להיעדר התקציב

בקרוב ימלאו שלוש שנים להצבעה האחרונה על תקציב בכנסת, אבל שר האוצר מתעקש ש"בפועל" זה לא משנה כלום • בדקנו כמה תירוצים אופטימיים מראיון אחד - טענות מול מציאות • המשרוקית של גלובס

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: איל יצהר
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: איל יצהר

במפגשים עם שר האוצר ישראל כ"ץ אי-אפשר להתחמק מהפיל בחדר: כבר שנתיים אין למדינה תקציב. כל הוצאה ממשלתית חדשה - וכאלה צצות חדשות לבקרים בזמן הקורונה - דורשת אקרובטיקה יצירתית. אבל בראיון שכ"ץ נתן במוצאי שבת לאיילה חסון ברשת 13, היצירתיות האקרובטית הופנתה בעיקר להכחשת הבעיה. הנה כמה דוגמאות.

"אני העברתי את תקציב 2021, בעצם, בפועל"

ציון: לא נכון

ממש כמו נתניהו, בראיון ליונית לוי לפני שבועיים, שר האוצר כופר בעצם הטענה שאין תקציב. לכל היותר זה ויכוח על מילים. "אחרי שהוחלט על הבחירות", הוא סיפר, "הצלחתי לשכנע את בני גנץ - 'תעזור לי' - והעברתי את תקציב 2021, בעצם, בפועל". חסון: "עבר תקציב או לא עבר תקציב? אני מבולבלת". כ"ץ: "איילה, עזבי את התעמולה. תקציב המשכי זה 420 מיליארד". חסון: "מה זה תקציב המשכי?" כ"ץ: "זה תקציב שהוא לא התקציב הפורמלי, הוא תקציב בפועל".

אל תתפתו למשיכת הכתפיים המזלזלת של כ"ץ ונתניהו. הפעם האחרונה שבה הכנסת אישרה חוק תקציב כהלכתו הייתה לפני שלוש שנים בדיוק - במרץ 2018. ויש לזה הרבה יותר מחשיבות סימלית.

כ"ץ צודק שלרשות הממשלה יעמדו בשנה הקרובה 419.9 מיליארד שקל לכיסוי ההוצאות. המשרדים לא ייתקעו בלי כסף, כי החוק מבטיח שבהיעדר תקציב - האוצר ימשיך להקצות להם כל חודש 1/12 מגובה התקציב האחרון שאושר. במקרה שלנו מדובר בתקציב 2019, שעמד על פחות מ-400 מיליארד שקל. הוראת שעה שהממשלה קידמה רגע לפני תום 2020 מזערה את הנזק, וכללה בסכום תוספות של כ-20 מיליארד שקל שוועדת הכספים אישרה בשנה החולפת.

אבל סעיפי התקציב ההמשכי הם העתק של 2019. אין סדר עדיפויות חדש שהממשלה ניסחה ושחברי הכנסת תיקנו באופן דמוקרטי. ועדת הכספים אמנם אישרה לשנה הקרובה "קופסאות קורונה" בהיקף של 102 מיליארד שקל, אבל תחומים שלא קשורים בקורונה נפגעו.

מקורות: "כמעט 40 דקות של ראיון עם נתניהו: החיוכים היו מדויקים יותר מהעובדות" - המשרוקית של גלובס, 16.2.2021

"הוספתי עכשיו לביטחון מעל 2 מיליארד שקל"

ציון: לא נכון

כדי להמחיש שהכול שפיר בטוב שבעולמות האפשריים, כ"ץ הדגים: "הוספתי עכשיו למערכת הביטחון - עם ראש הממשלה, בשיח עם הרמטכ"ל, בשיח עם מערכת הביטחון - מעל 2 מיליארד שקלים".

איך יכול שר האוצר להוסיף מיליארדים לתקציב הביטחון בלי אישור מהכנסת? על מה כ"ץ מדבר? לא קיבלנו תשובה מהשר שהבהירה את העניין, אבל ננסה לנחש: שר האוצר רמז לתרגיל שבו הממשלה שחררה 2.4 מיליארד שקל שנועדו לממן לצה"ל מטוסי F-35. כ"ץ הצליח להעביר את ההחלטה בממשלה ב-7 בפברואר, בניגוד לדעת בכירי האוצר והיועץ המשפטי של משרדו.

ישראל כ"ץ / צילום: מתוך "המטה המרכזי", חדשות 13
 ישראל כ"ץ / צילום: מתוך "המטה המרכזי", חדשות 13

אבל אל"ף, זאת לא הייתה תוספת תקציבית; ובי"ת, מה שמערכת הביטחון הרוויחה לא קרוב ל-2 מיליארד שקל. הסיפור קצת מסובך, אבל ננסה להסביר פשוט.

ב-2014 החליטו בצה"ל לקנות מטוסי F-35 מלוקהיד מרטין, ולשלם עליהם מכספי הסיוע האמריקאי. אבל התשלום הזה לא נועד לבוא מהסיוע הנוכחי, אלא העתידי. הטריק היה כדלקמן: צה"ל לקח הלוואה של 2.4 מיליארד שקל מסיטיבנק וקנה את המטוסים. את ההלוואה הוא התחייב להחזיר לסיטיבנק בכמה פעימות החל ב-2022. מאיפה צה"ל ייקח כסף להחזר? מכספי הסיוע שהאמריקאים יתנו באותן שנים.

לקראת 2021 רצו בצה"ל למחזר את ההלוואה, כלומר לשלם עליה באמצעות הלוואה חדשה, עם מועד פירעון רחוק יותר. כך ישתחררו כספי סיוע לשימושים אחרים. מיחזור כזה ללא הרשאה בתקציב עורר התנגדות, אבל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התרצה לבסוף, והוא אושר. אבל זאת לא תוספת. צה"ל עדיין צריך להחזיר את ההלוואה בעתיד.

האוצר אכן ייאלץ "להוסיף" משהו. הארכת ההלוואה כרוכה בעלויות מימון, שלפי הערכות עלולות להאמיר ל-700 מיליון שקל. הכסף הזה נחסך ממערכת הביטחון כי הוא יבוא מקופת המדינה.

מקורות: "הנשק החדש של צה"ל: הלוואה בריבית" - ישראל דיפנס, 9.2.2021
"מהלך אדיר: נחתמה עסקת הרכש של F-35" - אתר משרד הביטחון, 22.2.2015

"סל התרופות לא מתעכב בגלל שאין תקציב. הוא תמיד בא בנוסף לתקציב"

ציון: לא נכון

כ"ץ האשים בראיון ש"כל סל התרופות מתעכב עכשיו בגלל פוליטיקה". חסון: "בגלל שלא היה תקציב, אולי?" כ"ץ: "לא, זה תמיד בא בנוסף לתקציב, מיוחד לסל התרופות. הקצינו כסף עם משרד הבריאות. זה מתעכב בגלל שרוצים לפגוע בממשלה".

כ"ץ טוען כמדומה שהקשיים שמתגלעים כעת באישור סל התרופות היו מתרחשים ממילא, גם עם תקציב "פורמלי", כי הסל מאושר בנפרד מחוק התקציב. אבל המציאות שונה. הסל הוא חלק מהתקציב. בדרך כלל, ועדת הסל מתחילה לגבש המלצות על התרופות והטכנולוגיות שיתווספו לסל הבריאות בידיעה כמה כסף עומד לרשותה, אחרי שהממשלה מגבשת תקציב. הפעם הדיונים התחילו בסוף אוקטובר, חודש מאוחר מהרגיל, ובאפלה. רק בסוף דצמבר הממשלה קבעה סכום: 550 מיליון שקל.

אכן, הסכום הזה גבוה ב-50 מיליון שקל מהתוספת בתקציב 2019, שממנו נגזר התקציב ההמשכי. כ"ץ מסר לנו מה היו המקורות לגידול: 30 מיליון מ"הפחתה רוחבית בהתחייבויות" (שאושרה רק ביום שני השבוע), ו-20 מיליון ממקורות אחרים במשרד הבריאות. אבל בגלל העיכוב, ועדת הסל פרסמה המלצות רק ב-10 בפברואר במקום בתחילת ינואר.

עד היום הממשלה לא אישרה את הסל. זה נובע בין השאר מוויכוח בין כ"ץ ושר הדיגיטל דודי אמסלם ובין בני גנץ, אבל האיחור בלו"ז בהחלט קשור להיעדר התקציב.

מקורות: "מהו תקציב סל הבריאות? תלוי מתי שאלתם את יאיר לפיד" - המשרוקית של גלובס, 31.1.2019
הצעת תקציב משרד הבריאות ל-2019 ובתוכה סל התרופות - אתר משרד הבריאות
"ללא תקציב: ועדת סל התרופות מתכנסת לראשונה השנה" - גלובס, 28.10.2020

עוד 2.5 מיליארד שקל לחינוך? בינתיים רק מקצצים | עמירם ברקת, ניתוח

15 מיליארד שקל בתוכנית חירום ליציאה מהמשבר, 2.5 מיליארד שקל לחינוך עבור לימודים בחודש יולי, 2 מיליארד שקל לביטחון - נכון להיום, לכל ההבטחות האלה אין שום כיסוי.

המדינה מתנהלת, כידוע, לפי תקציב המשכי. מדובר במסגרת שהוגדלה ברגע האחרון בכמה מיליארדים באמצעות שינויי חקיקה - אבל היא עדיין שמיכה קצרה מדי בשביל הצרכים השוטפים, ואין בה רזרבה או שומנים למימון צרכים חדשים.

מבין ההכרזות השונות על הגדלות תקציביות, היחידה שאכן גובתה בתוספת תקציב משמעותית הייתה עבור הנכים, אך גם במקרה זה מדובר בסכום חלקי וחד פעמי שבא על חשבון תקציבי החינוך והמשרדים החברתיים. הדרך המהירה להזרים למשק מיליארדים נוספים היא באמצעות חוק קופסת קורונה חוץ-תקציבית, אבל הדרך הזאת מחייבת שיתוף פעולה של כחול לבן בממשלה - ושל רוב מוצק בכנסת.

בתחילת השבוע אישרה הממשלה את הפעימה השלישית במתווה קצבאות הנכים. במתווה המקורי דובר על 1.75 מיליארד שקל ב-2021, אך בפועל אושרו רק 562 מיליון שקל, שאמורים להספיק עד חודש יוני. כדי לגרד את הסכום הזה נאלץ האוצר לבצע הפחתה של 5% מעודפי 2020, שהיו אמורים לעבור למשרדי הממשלה (מה שמכונה "עודפים מחויבים").

מה זה אומר בעצם? שכדי לממן את הגדלת קצבאות הנכים ביצע האוצר מהלך שדומה לקיצוץ רוחבי בכלל המשרדים. ההבדל הוא שבקיצוץ הנוכחי נפגעים בעיקר משרדי ממשלה שיש להם הרבה התחייבויות ‘פתוחות’. בראשם - משרד החינוך, שפועל לפי שנת לימודים שנמתחת על פני שנתיים קלנדריות.

את פגיעת הקיצוץ ירגישו במשרד החינוך במחצית השנייה של השנה, כשייאלצו להפחית את הכסף לניקיון, אבטחה וכו'. אז בממשלה אולי מדברים על תוספת מיליארדים לחינוך, רק שבינתיים תקציבו המצומצם בלאו הכי - רק הולך ומצטמצם.

צרו איתנו קשר *5988