בדיקות רקע לעובדים: ארגוני המעסיקים נרדמו בשמירה

הפרת האיזון בין צורכי המעסיקים לבין שמירה על זכויות הפרט: גזירה שמעסיקים לא יוכלו לעמוד בה

פרטיות / צילום: שאטרסטוק
פרטיות / צילום: שאטרסטוק

סיפור שהיה כך היה: אישה בשנות ה-60 לחייה נקלטה לעבודה אצל מעסיק המעניק שירותים רפואיים לציבור, לתפקיד שבמסגרתו הייתה חשופה לפרטים רפואיים רגישים ואישיים של ציבור המטופלים ואף אחראית על גביית כספים ורישומם. כעבור כחודש מתחילת עבודתה, גילה המעסיק באקראי כי העובדת הסתירה ממנו את עברה הפלילי.

הסתבר כי העובדת הורשעה בעברה בעבירות של זיוף מסמכים רפואיים, קבלה במרמה של כספי תרומות על סמך מצג-שווא לפיו היא חולה במחלה וזקוקה לכסף לצורך טיפול רפואי, גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, והכול בנסיבות מחמירות.

בעקבות הגילוי העובדת פוטרה. לאחר פיטוריה היא הגישה תביעה נגד המעסיק, בטענה כי פיטוריה היו שלא כדין, בחוסר תום-לב ותוך שלילת חופש העיסוק. בית הדין לעבודה דחה את תביעתה.

זוהי דוגמה מובהקת לצורך הממשי הקיים בבדיקת עברו הפלילי של אדם במישור של יחסי העבודה. דוגמאות קיימות אינספור. כך למשל, לא ניתן לאפשר מצב בו אדם שהורשע בעבירות של שימוש בסמים מסוכנים או נהיגה בשכרות, יועסק כנהג ברכב ציבורי. ברור לכל כי עברו הפלילי של אדם, במישור של יחסי העבודה, רלוונטי רק כשקיימת זיקה ישירה בין העבר הפלילי לבין התפקיד ו/או תחומי האחריות הנדרשים ממנו, אך הצורך בבדיקת העבר הפלילי במקרים מסוימים קיים.

לאחרונה עלה לכותרות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים. המדובר בחוק חדש שפורסם ברשומות בינואר 2019 ועתיד להיכנס לתוקף ב-16.1.2022. בין השאר יאסור החוק החדש על מעסיקים, למעט אלה המוחרגים בחוק (בעיקר גופים מהמגזר הציבורי), לדרוש מאדם תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב שתכליתם קבלת מידע על עברו הפלילי, וזאת גם אם התקבלה הסכמתו. החוק אף קובע כי מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מהמרשם, לא יביאו בחשבון בטרם קבלת החלטה כלשהי.

לכשעצמי אני סבור כי ההסדר הקיים היום הוא ההסדר הנכון. ממילא, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (החוק ה"ישן") אוסר על מעסיקים לבקש ממועמד מידע מתוך המרשם הפלילי ("תעודת יושר").

הנושא עלה לדיון בבית המשפט העליון עוד ב-2013, ונקבע כי "עברו הפלילי של מועמד לעבודה או מתמודד במכרז הוא שיקול רלוונטי, וכך גם חקירות תלויות ועומדות נגדו". עוד נקבע כי במקרים המתאימים מותר למעסיק לדרוש ממועמד לעבודה הצהרה הכוללת פרטים על אודות עברו הפלילי, ובתנאי שההצהרה נוגעת לעבירות שרלוונטיות לתפקיד אליו הוגשה המועמדות, מבוססת על תכלית ראויה ועומדת בדרישת המידתיות; ובתנאי שלא מדובר בתיקים שהתיישנו או נסגרו.

בימים אלה מתכוננים להתקיים דיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת באשר לשאלה האם לשלב סעיפים מסוימים מהחוק החדש בחוק הישן כבר כעת. במסגרת זו נוצרה הזדמנות בלתי חוזרת, וייתכן כי נפתחה הדלת לפעול למציאת פתרון ולקיום השינויים הנדרשים כדי להביא לאיזון בין זכותו לפרטיות של אדם והאינטרס הציבורי בשיקום עבריינים לבין זכותם של מעסיקים שלא להיחשף לסיכונים לא סבירים.

ואכן, קמו נציגי המגזר הפרטי והעסקי (ביניהם התאחדות התעשיינים בישראל ונשיאות המגזר העסקי בישראל) ומחו נגד החוק החדש. לעמדתם, החוק החדש עלול להוביל לתוצאות מסוכנות. בתגובה, יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, נזף בהם על מחאתם המאוחרת נגד החוק.

אכן, ארגוני המעסיקים נרדמו בשמירה.

 הכותב הוא מומחה בדיני עבודה 

צרו איתנו קשר *5988