מחפשים משמעות בעבודה? אלה השאלות שאתם צריכים לשאול

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה 

אני רוצה / שאלתרמן יבוא / עם מגש הכסף שלו / ועליו מונחת משמעות (גרפיטי ברחוב, שירת רחוב מאת Oren ailam)

כמה כנות וכמיהה עמוקה יש בגרפיטי הזה, שצץ לו באחד הימים על פינת קיר רחוב. האדם מחפש משמעות, גם בעבודה. במשרד, בבית, בקפסולה או בבית קפה, שעות העבודה בעולם המערבי התארכו. הטכנולוגיה הפכה את הזמינות לחרב פיפיות - היא מאפשרת מיידיות, אבל נוכחות בלתי פוסקת של העבודה בחיינו. בשני העשורים האחרונים, המשמעות בעולם העבודה מקבלת תשומת לב מוגברת במחקר האקדמי, בגישות ניהול ובעבודת ייעוץ סביב מצוקות ולבטים.

משמעות בעבודה מוגדרת "תחושה של כיווניות", כלומר, התחושה שיש למעשיי ולמאמציי תכלית. משמעות או כיווניות הן חיסון לתחושות אי-סדר, כאוס ומשבר. 

 שירת רחוב מאת Oren ailam / צילום: פנינית רוסו נצר

העיסוק במשמעות בעולם העבודה הוא מבלבל. מצד אחד הוא חיוני כדי לנהל שיח על עובדים, מנהלים ומה שביניהם מזווית רחבה, ומצד אחר הוא עשוי להיות חמקמק ומופשט. לפעמים יש לנו תחושה שאנחנו אוחזים במשמעות לרגע ולאחר מכן היא נעלמת. פעמים אנו חשים משמעות במהלך פרויקט שנמשך כמה חודשים, ופעמים אחרות חוויית המשמעות היא קצרה אך עוצמית, ויכולה לנבוע משיחת עומק עם קולגה. ויותר מדי פעמים אנו חשים יובש וחוסר בתחושת המשמעות בעבודה.

פרד קופמן, שהיה בעבר סמנכ"ל פיתוח מנהיגות בלינקדאין, דיבר על מהפכת המשמעות. בספרו, The Meaning Revolution: Leading with The Power of Purpose (2018), הוא טוען שכדרכן של מהפכות, הן משנות באופן בסיסי את האופן שבו אנחנו חושבים על מושג מסוים, את האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. לדבריו, הסתכלות על עבודה רק כמקור לפרנסה, תפוקה, רווחים והפסדים מציגה סיפור חלקי. השפה הארגונית של פיצויים, תגמולים, שליטה ובקרה עוברות שינוי מהותי לשיח ארגוני על משמעות, אנשים ומנהיגות. אנשים באים לעבוד ודרך כך מביאים לידי ביטוי היבט מרכזי בהגדרה העצמית שלהם. זה הרבה מעבר ליעדים, תפוקה וכסף, המהווים מניע ומנוע חלקי להבנת עולם העבודה.

אנחנו רגילים לחשוב על חיפוש והשגת משמעות כעל תהליכים מאוד אישיים, לעתים סמויים מן העין, ובעיקר סובייקטיבים. זה נכון, אך יש להם גם הקשר בין-אישי, חברתי וארגוני. חוויית המשמעות בעבודה מעוצבת בין השאר על ידי מה שנחשב לראוי ונכון בחברה מסוימת ועל ידי תהליכים, נורמות עבודה ומסרים במקום העבודה.

משמעות בעבודה היא תמיד משא ומתן דינמי בין הפנים לחוץ, בין העצמי לזולת. המשא ומתן הזה מתקיים בכמה רמות: ברמת העובד או העובדת היחידים, ברמת הצוות או המחלקה וברמה הכלל-ארגונית. הדרך להניע שיח על משמעות בכל אחת מהרמות האלה מתחילה תמיד בשאילת שאלות. קופמן מציג ארבעה מרחבים או צירים שעליהם יש לשאול שאלות:

משמעות ברמה הארגונית: מה הכיוון שאליו צועד הארגון שלנו? מה התרומה הייחודית שלו ללקוחותיו ולעולם? מדוע הוא ראוי למאמצים ולהשקעה של העובדים שלנו? האם אנשים בארגון שלי מבינים כיצד הפעולה שלהם קשורה ומתחברת לחזון הארגוני?

עקרונות ודרכי פעולה: אילו ערכים אנחנו רוצים לבטא דרך העשייה שלנו? כיצד אנחנו מביאים לידי ביטוי את הקשר בינינו לבין העובדים ובינינו לבין הלקוחות והסביבה בכלל? אילו התנהגויות ופרקטיקות ארגוניות יגרמו לנו לחוש גאווה (בלי קשר לתוצאה של מאמצינו)?

אנשים: כיצד יוצרים חוויית שייכות והכללה לעובדים? מה מאפשר לאנשים בארגון ליצור קשרים אותנטיים? כיצד הם יכולים להרגיש ראויים לכבוד ולהכרה? כיצד ניתן להעמיק את הקשרים בין האנשים בחברה ובין היחידיות השונות כך שתגבר תחושת הסולידריות? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתמוך בצורה טובה יותר באנשים שלנו?

אוטונומיה: כיצד אנחנו יכולים להפוך תפקידים ומשימות ארגוניות לכאלה שיאפשרו לאנשים לבטא את המיטב שלהם? כיצד יוצרים עקומת למידה מתמדת ומרחב לצמיחה? לאילו מערכות משוב ותמיכה אנו זקוקים כדי לאפשר מרחבי אוטונומיה גדולים יותר?

משמעות בעבודה אינה מוצעת לנו על מגש של כסף. היא גם לא מופיעה כחלק מחוזה העבודה או ההסכם הקיבוצי שאנחנו חתומים עליו. חיפוש המשמעות מתחיל לרוב באומץ לשאול שאלות, להרהר ולערער, ולהתחיל לחבר את הנקודות בין מי אני, מה אני עושה, אילו מערכות יחסים אני מקיים ומה הוא הכיוון שאליו צועד הארגון.

הכותבת היא ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים במרכז הבינתחומי הרצליה. מרצה, חוקרת ומחברת בין זהות, עשייה ומשמעות בעבודה