עידן הריבית השלילית בישראל כבר כאן

האינפלציה השלילית בישראל מעמידה את הריבית הריאלית על כ-1.5%, לעומת מינוס 2% בארה"ב ובאירופה - פער שמזרים לכאן כספים של משקיעים זרים • כעת עשוי בנק ישראל להפחית את הריבית לרמה אפסית ואף שלילית כדי להחליש את השקל ולהמריץ את הפעילות הכלכלית

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

הריבית בישראל נקבעת על-ידי בנק ישראל, ומצויה כיום ברמה הנמוכה ביותר ששררה בישראל מאז ומעולם - שיעור של 0.1% בלבד. באירופה שוררת ריבית שלילית בשיעור של כמינוס 0.5% כבר תקופה ארוכה, ובישראל נבחנת לאחרונה על-ידי בנק ישראל האפשרות להנהיג ריבית שלילית, והסיבה המרכזית לכך היא האינפלציה השלילית בישראל, בשיעור של כמינוס 1%, המשקפת מצב של הוזלת מחירים (דפלציה), וזאת לעומת אינפלציה חיובית בעולם - של כ-2% בארה"ב וכ-1.5% באירופה.

אף שהיעד השנתי לאינפלציה שהגדירו לעצמם הבנקים המרכזיים במדינות המערב עומד על עלייה בשיעור שנתי של 1%-3%, בשנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה נמוכה ואף שלילית, ובשנת 2020 ראינו ירידת מחירים בשיעור של 0.7%.

דפלציה אינה בריאה למשק, והיא נבעה בעיקר מהתחזקות השקל, שהביאה להוזלת מוצרים מיובאים, מעליית כוחו של המסחר ברשת, שתמך אף הוא בירידת מחירים, ומהתפרצות מגפת הקורונה העולמית, אשר פגעה קשות בביקושים וגרמה עלייה חדה באבטלה.

האינפלציה השלילית בישראל משקפת ריבית ריאלית חיובית בשיעור של כ-1.5%, לעומת ריבית ריאלית שלילית של כ-2% באירופה ובארה"ב. הריבית הריאלית בישראל גבוהה יחסית לעולם, וכסף של משקיעים זרים זורם לישראל כמו בחוק הכלים השלובים.

כפועל יוצא, בנק ישראל עשוי להפחית את הריבית בישראל לרמה אפסית ואף שלילית, ונוסף על כך לפעול בשלל הכלים המוניטריים העומדים לרשותו, במטרה להחליש את השקל ולעודד את הציבור הישראלי לצרוך ולקנות יותר - לצורך המרצה והגדלה של הפעילות הכלכלית.

מכשירים לטווחים קצרים שבעבר היו מושקעות בהם יתרות נזילות, כגון מק"מ (מלווה קצר מועד), פק"מ (פיקדון קצר מועד), קרנות נאמנות כספיות ואיגרות חוב לטווח קצר של המדינה, נעשו לא רלוונטיים עבור משקיעים פרטיים, בשל תשואה שנתית אפסית עד שלילית, נוסף על עלויות של דמי ניהול ו/או עמלות קנייה ומכירה.

 
  

במק"מים ובחלק מאיגרות החוב הממשלתיות כבר מגולמת בפועל בחודשים האחרונים תשואה שלילית לפדיון, וזאת בעיקר בשל ההרחבה הכמותית המתבצעת על-ידי בנק ישראל, מצב המבטא ריבית שלילית דה-פקטו, ואת הערכות השוק שריבית בנק ישראל תגיע בקרוב לטריטוריה השלילית.

תופעת התשואה לפדיון השלילית במק"מ ובאג"ח הממשלתיות משמעותה רכישת מלווה ו/או איגרת חוב במחיר יקר יותר משווי החוב עצמו שיוחזר, ומקבילה לזכות להענקת הלוואה בריבית שלילית, אשר לעיתים נשמעת לא הגיונית, אך מתרחשת בבורסה שלנו מדי יום. להמחשת התופעה ניתן להתרשם מהמחזור היומי הממוצע בבורסה במסחר במק"מים, שעמד על מאות מיליוני שקלים בחודשים ינואר-פברואר השנה.

מי רוכש חוב בריבית שלילית בישראל?

האפשרות להשאיר את הכסף במזומן בחשבון העו"ש ולהימנע מרכישת חוב עם ריבית שלילית קיימת, אך מדובר בתופעה עולמית שרק לאחרונה הגיעה גם לישראל. לדוגמה, אג"ח של ממשלת גרמניה מניבה כיום תשואה שלילית של כמינוס 0.62% לשנה ושל כמינוס 0.68% לשנתיים. אז מיהם אותם רוכשים, ומה מניע אותם לרכוש חוב בריבית שלילית?

בראש ובראשונה מדובר בגופים המוסדיים המנהלים כספי ציבור רבים. הרגולציה מחייבת אותם להגביל את סיכון המנפיק שאליו הם חשופים - הבנק הספציפי שבו מנוהל הכסף. לכן, חלף יתרות גבוהות של נזילות הנמצאות כמזומן בעו"ש או בפיקדונות בבנק, מיועדות להשקעה עתידית, רוכשים המוסדיים חוב ממשלתי במח"מ קצרצר, שבו המנפיק הוא מדינת ישראל, על הסיכון המצומצם הכרוך בכך, גם במחיר של תשלום קטן עבורו וקבלת ריבית שלילית.

שנית, מדובר בכספים המיועדים לשמש כביטחונות ו/או שעבודים להלוואות של עסקים ולקוחות פרטיים, שבמקרים רבים יידרשו להשקעה בחוב ממשלתי המדורג AAA, כרמה הגבוהה ביותר לצורך ביטחון/שעבוד.

שלישית, משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי, המבצעים בין היתר עסקאות סוואפ (SWAP) על הדולר, מוכרים דולרים ורוכשים מק"מ או אג"ח של ממשלת ישראל; הם רואים בשקל מטבע חזק ואטרקטיבי לעומת מטבעות אחרים בעולם, ולעומת הדולר בפרט, ויכולים ליהנות מכך.

משכך, המק"מים ואיגרות החוב הממשלתיות לטווחים הקצרים בישראל נסחרים בחודשים האחרונים בתשואות שליליות המשקפות את הציפיות בשוק להפחתת ריבית על-ידי בנק ישראל וכינון ריבית שלילית בישראל.

הפתרונות ליתרות הנזילות כיום

היעדר תשואות חיוביות לפדיון במק"מים ובאג"ח הממשלתיות מביא משקיעים רבים לחיפוש אלטרנטיבות השקעה ליתרות הנזילות הרבות המצויות כיום בתיקים ולהסטת כספים רבים למכשירים עם תוחלת תשואה חיובית אך עם מידת ביטחון הולמת גבוהה, הקרובה ככל הניתן לחוב ממשלתי.

לדוגמה, אג"ח של חברות ממשלתיות - חברות שהמדינה היא בעלת השליטה בהן, כגון עמידר, רכבת ישראל, מקורות, חברת החשמל, נתיבי גז, תעשייה אווירית וכו', אג"ח של בנקים, אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים עם ביטחונות/שעבודים - עם עדיפות ברורה לאג"ח הכוללות שעבוד מלא על נכס ששוויו גבוה משווי סדרת האג"ח המוצעת.

כמו כן, עקב צמצום מרווחי התשואות בין האג"ח הממשלתיות לאג"ח הקונצרניות, כספים ימצאו דרכם להשקעה באפיקי סיכון גבוהים משמעותית, כגון שוקי המניות בארץ ובחו"ל, וזאת כדי לשפר תשואות בתיקי ההשקעות.

לסיכום, עידן הריבית השלילית כבר כאן, והכרזה עתידית של בנק ישראל על ריבית שלילית בישראל לא תהווה הפתעה. מגמה של הסטת כספים נזילים לשוקי האג"ח הקונצרני והמניות תימשך כפועל יוצא של הריביות האפסיות והשליליות בארץ ובעולם, והמשך ההרחבות הכמותיות על-ידי הבנקים המרכזיים. כאמור, גורמים אלו, יחד עם רוח גבית של החיסונים לקורונה, המאותתים על סוף משבר הקורונה שכבר נראה באופק, עשויים לתמוך בהמשך העליות בשווקים.

הכותב הוא מנכ"ל אילים קרנות נאמנות. המידע המופיע בטור זה הוא על דעתו בלבד. לחברה עשויה להיות זיקה למוצרים הפיננסיים המפורטים לעיל, וכן עשוי להיות לה עניין אישי בנושאים המפורטים לעיל. הכתוב ניתן כמידע כללי בלבד, ואין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסיים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, או הצעה או התחייבות כלשהי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

צרו איתנו קשר *5988