הדיבידנד יחכה: בנק ישראל רוצה שהבנקים יחלקו יותר אשראי לציבור ומאריך את ההקלות בעוד חצי שנה

ההקלות בדרישות של הרגולציה מהבנקים נועדו לאפשר לבנקים מרווח תמרון רב יותר במתן אשראי מאשר בימים רגילים, תוך שהפיקוח מותיר לבנקים עצמם להחליט מיהם הלקוחות שיקבלו אשראי ומי לא • הבנקים לא יחזרו לחלק דיבידנדים לפחות עד לרבעון הרביעי השנה

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל מאריך בחצי שנה את תוקף מרבית הוראות השעה שכללו הקלות על המערכת הבנקאית בעקבות משבר הקורונה, ובוודאי המרכזיות שבהן, מסוף מרץ 2021 לסוף ספטמבר 2021. במסגרת זו ממשיך בנק ישראל במדיניות "ההקלה ההונית" שבמסגרתה הפחית את היעדים המינימליים להלימות הון ולמינוף שהוא משית על המערכת הבנקאית בימי שיגרה. כמו כן, מההוראות שמוארכות עתה עולה כי מבחינת הפיקוח, הבנקים לא ישובו לחלק דיבידנדים (או לבצע רכישות עצמיות של מניות) לפני הרבעון הרביעי השנה, כשגם אז אין ודאות כי יאושר לבנקים לשוב לחלק דיבידנדים.

מבחינת בנק ישראל, המהלך של הורדת דרישות ההון מהבנקים, שנעשתה באופן זמני בשיא משבר הקורונה עוד ב-2020, נועדה לתת מענה לשני דברים: האחד, לסיוע לבנקים בספיגת הפסדי אשראי - כדי לשמור עליהם ולמתן את הפוטנציאל לחיתוך חד של החשיפה להלוואות שנקלעו לקשיים זמניים בשל התקופה; והשני, להקל על הבנקים להעמיד אשראי חדש לגופים שנזקקים לסיוע פיננסי כדי לעמוד בדרישות התזרימיות שלהם, לאחר שספגו מכה לא צפויה מהמשבר. כלומר, ההקלה בדרישות של הרגולציה מהבנקים בהיבטים אלה נועדה לאפשר לבנקים מרווח תמרון רב יותר במתן אשראי מאשר בימים רגילים, תוך שהפיקוח מותיר לבנקים עצמם להחליט מיהם הלקוחות שיקבלו אשראי ומי לא.

בטיוטת חוזר ששלח היום הפיקוח על הבנקים לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי, מעריך הבנק המרכזי כי למרות הסיכונים הגבוהים עדיין לפעילות בשל סיכון לגלי תחלואה נוספים ולפגיעה במשק, הרי ש"תהליך ההתחסנות המואץ בישראל מגדיל את האופטימיות לחזרה של המשק לצמיחה בשנה הקרובה". ואולם, בבנק המרכזי קוראים לשמרנות לצד האופטימיות כאמור. "הפיקוח מצפה מהמערכת הבנקאית לעשות שימוש בעודפי ההון לצורך הגדלת האשראי ולא לצורך חלוקת דיבידנדים לפחות עד לתום תוקף הוראת השעה" וזאת משום ש"יש מקום לאמץ גישה זהירה ושמרנית, במידה ועדיין לא באו לידי ביטוי חלק מהשפעות המשבר ולאור הפוטנציאל לקיומם של הפסדי אשראי חבויים שטרם התממשו".

בהקשר זה מדגישים בפיקוח על הבנקים את "תוקפם הזמני של התמיכה הממשלתית ומתווה הקפאת ההלוואות לעסקים ולמשקי הבית", תוך שאנשי הפיקוח ממשיכים ומסבירים כי "הגישה הזהירה נדרשת גם לשם עמידה בציפייה שלפיה הבנקים ימשיכו לסייע למשק הישראלי בתהליך היציאה מן המשבר".

על פי ההוראות הזמניות של הפיקוח, שימשיכו להיות בתוקף לעוד חצי שנה, דרישת הלימות ההון רובד 1 מהבנקים הגדולים הפועלים ולאומי עדיין מופחתת מ-10% בשיגרה ל-9% כיום בעוד שבבנקים הבינוניים והקטנים היא עומדת על 8% לעומת 9% בימי שיגרה, כשדרישת ההון הכולל בבנקים הגדולים עומדת עד סוף ספטמבר הקרוב על 12.5% לעומת 13.5% בשיגרה כשאצל הבנקים האחרים מדובר על דרישת הון כולל של 11.5% לבינתיים, לעומת דרישה של 12.5% בשיגרה.

בנוסף, הבנקים יורשו עדיין להמשיך ולהחזיק ביחס מינוף מקל יותר מאשר בימי שיגרה. "תאגיד בנקאי יעמוד ביחס מינוף שלא יפחת מ- 4.5% על בסיס מאוחד. תאגיד בנקאי שסך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד הוא 24% או יותר מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית, יעמוד ביחס מינוף שלא יפחת מ- 5.5%". ביחס לדרישות ההון וליחס המינוף המנימלי ההוראות קובעות גם תקופת התאמה להוראות שבשיגרה, לאחר תום הוראת השעה.

ההוראות המקלות על הבנקים יצאו לדרך עוד במחצית הראשונה של 2020, וההיבטים של הלימות ההון הפחותה נועדו לטפל ב"צד ההיצע" של האשראי שמעמידה המערכת הבנקאית. בפיקוח שבעי רצון מההתנהלות של הבנקים בהקשר זה. כשהפיקוח יצא עם ההקלה הזמנית כאמור הוא גם ביקש מהבנקים שלא לנצל את ההקלה בדרישות ההון לשם חלוקת דיבידנדים וביצוע רכישות עצמיות של מניות - דבר שהבנקים נענו לו. לאחרונה אמר המפקח על הבנקים בכמה ראיונות בחו"ל ובארץ, כי אפשר והבנקים ישובו לחלק דיבידנדים עוד השנה. עתה מתברר כי זה לא יקרה לפני הרבעון הרביעי, כאמור, תוך שבבנק המרכזי מבהירים כי "למרות שלאורך השנה ניכר שהבנקים צברו את כריות ההון שנשחקו, בין היתר על ידי השהיית מדיניות חלוקת דיבידנדים, אנו מצויים עדיין בסביבה של אי ודאות".

כמו כן, הוראת השעה שהפיקוח מאריך עתה בעוד חצי כוללת הקלות נוספות בשלל תחומים, בהם בהיבטים של ניהול סיכון אשראי ועל מגבלת חבות ענפית, שלגביה מותר עתה לבנקים להחזיק בחשיפה של 22% (במקום 20% בימי שיגרה) ושל 26% לענפי בינוי נדל"ן ותעשייה ומסחר של מוצרי בנייה (לעומת 24% בשיגרה), כשהיא גם מסירה מסדר היום הקלות אחרות, שחלקן הוטמע כבר בהוראות הקבועות הנוגעות להן.