שנה מפרוץ משבר הקורונה, ומצבה של הכלכלה העולמית נראה טוב מהצפוי. זו השורה התחתונה שעולה מהתחזית הכלכלית העדכנית שפירסם אתמול ה-OECD. וזהו גם המסר של ד"ר לורנס בון, הכלכלנית הראשית של הארגון, בראיון בלעדי ל"גלובס".
לפי ההערכות העדכניות של הארגון, התוצר העולמי יצמח השנה בלא פחות מ-5.6%, שיפור משמעותי לעומת התחזית הקודמת של ה-OECD, מלפני שלושה חודשים, שדיברה על צמיחה של 4.2% ב-2021. "העולם במצב טוב מעט יותר", אומרת בון. "רוב המדינות מתאוששות. זה לא אומר שאין הרבה מה לעשות: אנו עדיין רחוקים מהמקום שבו היינו אלמלא המגפה, בין היתר בגלל שהרבה מדינות לא מחסנות מהר יותר, אבל המצב השתפר במידת מה". בין היתר מזכירה בון את השיפור בהתמודדות הרפואית עם הקורונה, את חבילות הסיוע של הממשלות, ואת חבילת התמריצים שאושרה בסוף השבוע בסנאט האמריקאי. "כל זה מוביל אותנו לשנות את התחזיות שלנו".
התחזית שאותה מפרסם ה-OECD השבוע היא דוח ביניים שאינו מכסה את כל מדינות הארגון, ולכן לא כולל הערכות ספציפיות לגבי כלכלת ישראל. ובכל זאת, אפשר למצוא בין הגרפים של בון גם את ישראל, כהמחשה לקשר בין היקף החיסונים ליכולת לפתוח מחדש את המשק. "ישראל מובילה בחיסונים, ואנחנו רואים הקלה מהירה הרבה יותר במגבלות מאשר במקומות אחרים. זה הולך לתת כמובן דחיפה לצמיחה ולתעסוקה, יחד עם הצעדים (הכלכליים) שהממשלה יישמה. מאוד התרשמנו מהלוגיסטיקה ומהאופן שבו החיסון ניתן ברחבי ישראל, ואנו קוראים למדינות אחרות לעשות אותו דבר".
ארה"ב וסין מושכות את העולם
לפי התחזית העדכנית של בון, התוצר העולמי יחזור לרמה שבה היה לפני פרוץ המגפה כבר במחצית השנה הנוכחית. אבל היא מזכירה שמאחורי הנתון הזה מסתתרות שתי שחקניות במשקל כבד - סין וארה"ב, שמצבן הכלכלי טוב מזה של מדינות אחרות.
בדוח שלה, בון שמה דגש מיוחד על תוכנית הסיוע השאפתנית של ממשל ביידן, בסך 1.9 טריליון דולר. היא מעריכה שהתוכנית תאפשר לארה"ב לסגור כמעט את כל פער התוצר מהקורונה עד סוף השנה הבאה. יותר מכך, השפעות התוכנית הזאת יורגשו בכלכלה העולמית כולה. "ארה"ב מאיצה את החיסון, וגם מספקת תמריץ כלכלי נוסף, שחלק גדול ממנו מיועד לאנשים שזקוקים לו וישתמשו בו לצריכה ולא לחיסכון. זה יגדיל את הצמיחה בארה"ב השנה ל-6.5%, לעומת 3.2% בהערכה הקודמת, ויגדיל את הצמיחה הכלכלית העולמית באחוז שלם. זה משמעותי מאוד".
עם זאת, בון מעלה חשש כי ההתאוששות תתפזר בצורה לא שוויונית בעולם, בין היתר בגלל הבדלים בקצב החיסונים. "החיסון יהיה חשוב לא רק ברמה הלאומית אלא גם כדי לאפשר תיירות בינלאומית, לפנאי או לעסקים. זה חלק גדול מהתעסוקה בהרבה מדינות המתפתחות".
אינפלציה והחזרת חובות? אל דאגה
באמריקה, ולא רק בה, אפשר לשמוע קולות המזהירים מכך שתקציבי העתק לתמיכה בכלכלה יתורגמו גם לזינוק באינפלציה. בון לא שותפה לחששות האלה. בארה"ב, היא אומרת, יש יכולת ייצור לא מנוצלת והרבה מקום להתאוששות בשוק העבודה. פתיחת המשק האמריקאי אולי תוביל לאינפלציה בחלק מהמגזרים, אבל לא לאורך זמן. "יידרש שוק עבודה ‘מתוח’, כדי שנראה אינפלציה עולה באופן משמעותי ועקבי".
אותו הדבר נכון גם לכלכלה העולמית. "בחלק מהמגזרים אנחנו עשויים לראות עלייה זמנית במחירים, למשל בתובלה הימית ובמוליכים למחצה. אבל כדי שזה יהפוך לתופעה כללית יותר, האבטלה תצטרך לרדת הרבה יותר מהר".
ומה באשר לחובות שאותן צברו הממשלות ברחבי העולם? בדוח שלה בון מדגישה שאת היכולת לעמוד בנטל החוב צריך להתחיל לתעדף רק אחרי שהתאוששות הכלכלית מתייצבת: "מה שחשוב עכשיו הוא צמיחה, יותר מכל דבר אחר. אנחנו צריכים להחזיר אנשים לעבודה". אחרי שהמשבר יעבור, היא אומרת, יגיע הזמן לחשוב מחדש על סדרי העדיפויות התקציביים ועל המסים.
בינתיים, בון מדגישה, צריך להיזהר לא להפסיק את התמיכה הממשלתית מהר מדי. "המדיניות התקציבית צריכה להתאים את עצמה למצב הבריאותי המתפתח, להפוך ליותר ממוקדת, ולטפל בחברות". הממשלות צריכות להימנע מגל פשיטות רגל של חברות, היא מפרטת. במקום זאת, צריך לנסות לזהות חברות בנות קיימא מבחינה עסקית, ולסייע להן להגיע להסדרי חוב במידת האפשר. "זה יעזור לתמוך בהתאוששות ולהאיץ אותה".
בנוסף, אומרת בון, "צריך לתמוך במי שעדיין מובטל, באמצעות דמי אבטלה לזמן ארוך יותר, עד שהתאוששות תצבור תאוצה, וצריך להתמקד בצעירים ובאנשים עם פחות הכשרה מקצועית". היא מציעה, למשל, לתת סובסידיות שכר לצעירים, ולתמוך בהכשרות מקצועיות ובתוכניות התמחות.
ולכל זה בון מוסיפה המלצה להשקעה ממשלתית שתתמקד בשני תחומים: סגירת ‘הפער הדיגיטלי’, של אנשים וגם של עסקים קטנים, ומעבר לאנרגיה ירוקה.
לא הכל ורוד: מה יכול לשנות את התחזית
מה עשוי לגרום לתחזית לאכזב? בון מזכירה שני גורמי סיכון. האחד הוא שמאמץ החיסון יהיה איטי מדי, ושיצוצו וריאנטים חדשים של הקורונה. חשש נוסף הוא שההבדלים בקצב ההתאוששות יובילו לזרימת הון ממדינות מתפתחות אל ארה"ב, ולטלטלה פיננסית. "ואנחנו לא צריכים צרות פיננסיות בנוסף לצרות הכלכליות והבריאותיות". מצד שני, צריך להזכיר שבארה"ב ישנן הערכות לפיהן החיסונים והתמריצים יובילו לעשור של צמיחה.
את שותפה לאופטימיות שלפיה העשור הקרוב עשוי להיות טוב מאוד?
"יש סיבות לחשוב שאם נחסן מספיק מהר, אם לא יהיו וריאנטים, אנחנו נהפוך את כיוון הכלכלה, ובגלל שהתמיכה מהממשלות הייתה כל כך חזקה, בגלל ששימרנו את ההכנסה של אנשים, שימרנו חברות, אז כשנפתח את הכלכלה היא תשוב לעבוד כמו קודם. וזו עשויה להיות ההתאוששות הכי מהירה שראינו.
"ואולי זה יישמע מובן מאליו, אבל במבט קדימה ראינו האצה של שני דברים. הראשון הוא כלים דיגיטליים, והשני הוא תגליות מדעיות, והתקדמות גדולה במו"פ ובמתודולוגיה של חיסונים. זה יכול לפתוח את הדלת לעוד התקדמות בצד המדעי, ולהאיץ את הפריון. אנחנו צריכים לוודא שכולם יוכלו לעלות על הרכבת הזאת, ולכן החיבור לדיגיטל מאוד חשוב. אבל כן, התרחיש הזה קיים, ובוא נקווה שהוא התרחיש הנכון".
ד"ר לורנס בון
ילידת צרפת, בת 51, היא הכלכלנית הראשית של ה-OECD מאז יולי 2018 ● בון מחזיקה בדוקטורט בכלכלה מה"לונדון ביזנס סקול" ● היא שימשה כיועצת כלכלית לנשיא צרפת פרנסואה הולנד, וכיהנה בתפקידים בכירים במגזר הפיננסי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
