התרופה לקורונה מתקרבת? ניסוי מוצלח הסתיים מוקדם מהצפוי

התוצאות של הניסוי של החברות GSK ו-VIR, שהופסק לאחר שהשיג את מטרתו והדגים את יעילות התרופה מוקדם מן הצפוי, צפויות להספיק כדי להגיש את המוצר לאישור חירום • מניית VIR מזנקת במסחר בוול סטריט

דוגמית של בדיקת קורונה במעבדה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
דוגמית של בדיקת קורונה במעבדה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ישראל חוגגת בימים אלה את סיום הקורונה וייתכן שהפעם החגיגות מוצדקות, אך גם אם לא יהיה שינוי מגמה מפתיע בארץ, עדיין נראה כאן חולי קורונה, אפילו קשים, גם בחודשים הקרובים, ובעולם הגדול למשך עוד שנים ספורות לפחות. עדיין קיים ציבור בישראל שלא מעוניין להתחסן, ציבור שרובו ילדים שלא יכול להתחסן, ובעולם כולו יש עדיין מחסור משמעותי בחיסונים יעילים ותורים ארוכים לאספקתם.

היום אין תרופות לקורונה שממש משנות את מהלך המחלה, אם כי מספר סוגי תרופות: רמדסיביר של חברת גיליאד, נוגדנים של החברות ריג'נרון ואלי לילי וסטרואיד גנרי בשם דקסומטזון יכולים לשפר את מהלך המחלה, וישנה גם תרופה שעוזרת במניעה - ויטמין די. כעת מתווספת התרופה של GSK ו-VIR כאופציה נוספת, עם תוצאות מבטיחות מאוד. שימוש במוצר בשלבים מוקדמים של המחלה הפחית את הסיכון לאשפוז ומוות ב-85%, לעומת קבוצת הביקורת.

מניית VIR, הנסחרת לפי שווי של 6 מיליארד דולר בנאסד"ק, מזנקת ב-20% בעקבות ההודעה. מניית GSK השווה 89 מיליארד דולר עדיין אינה מגיבה להודעה.

המוצר של GSK ו-VIR, כמו המוצרים של ריג'נרון ואלי לילי, נוגדן מהונדס נגד הקורונה (כמו הנוגדנים שנוצרים בגוף בעקבות החיסון, אבל נוגדן יחיד במקום מגוון רחב של נוגדנים, ומיוצר במפעל במקום בגוף). הנוגדן של GSK ו-VIR הוא נוגדן קצת שונה. הוא מתחבר לאזור על הווירוס שמשותף ל SARS-Cov-2 - שגורם לקורונה וגם לווירוס הסארס המקורי, כלומר באזור יחסית שמור של הווירוס, ועל בסיס זה החברה מעריכה כי המוצר יהיה רלוונטי גם לטיפול במוטציות חדשות של קורונה. מחקרי מעבדה שערכה החברה תומכים בכך שהתרופה פעילה גם נגד וריאנטים חדשים של הקורונה. כמו כן, הפורמולציה של התרופה פותחה כך שתהיה הצטברות רבה שלה בריאות, ושהיא תשרוד שם לאורך זמן.

אפשרי כי בסופו של דבר יידרש קוקטייל נוגדנים למלחמה במחלה, כך שהתחרות לא מייתרת את הפעילות המשותפת של החברות.

התוצאות צפויות להספיק לקבלת אישור חירום

התוצאות של הניסוי, שהופסק כאמור לאחר שהשיג את מטרתו והדגים את יעילות התרופה מוקדם מן הצפוי, צפויות להספיק לחברה להגיש את המוצר לאישור חירום.

בניסוי ניתן המוצר ל-583 חולים שהיו בשלבים מוקדמים בל המחלה, אך בסיכון להתדרדרות על בסיס גורמי סיכון שונים. כאמור, הסיכון להתדרדרות לאשפוז או מוות היה פחות ב-85% בקבוצת הניסוי. בנוסף, המוצר נמצא בניסוי במניעה של הדבקה תסמינית בקורונה במבוגרים בסיכון. ההסכם בין VIR ל-GSK כולל גם רכיבים נוספים, כמו פיתוח נוגדנים למחלות נוספות, כמו שפעת ומחלות ריאה, והשקעה של GSK ב-VIR.

רק לפני כשבוע עצר ה-NIH, מכון המחקר הרפואי הלאומי של ארה"ב, ניסוי בנוגדן של VIR ו-GSK משום שלא נמצא כמועיל לטיפול בחולים מאושפזים. מניית החברה איבדה 32%.

VIR הוקמה בתחילת 2017, ומנוהלת על ידי המנכ"ל לשעבר של חברת הנוירולוגיה המפורסמת ביוג'ן, ג'ורג' סקנגוס. החברה הוקמה כאשר תחום המחלות הזיהומיות היה יחסית זנוח, ובתחילת דרכה פיתחה טיפול נגד צהבת מסוג B. פעילותה קיבלה רוח גבית מההצלחה האדירה של חברת גיליאד האמריקאית, בפיתוח תרופה לצהבת מסוג C, שמהווה ריפוי של ממש למחלה.

כאשר הגיעה הקורונה, VIR הייתה בעמדה מאוד נוחה לפיתוח תרופות למחלה, ולכן זכתה בהשקעה של תאגיד GSK. האסטרטגיה של GSK הייתה לפרוש רשת רחבה של שיתופי פעולה לפיתוח חיסונים ותרופות של קורונה, ולהעמיק את שיתופי הפעולה שהניבו תוצאות, כמו VIR.

לנוגדנים יש יתרונות - לעומת תרופות אחרות הם מותאמים באופן ספציפי למחלה מסויימת ולכן לרוב פחות רעילים לשאר הגוף. אפשר לייצר אותם כמעט כדי להתמודד עם כל מחלה זיהומית, וגם לא מעט מחלות לא בעיקר כאלה המערבות את מערכת החיסון. פיתוח של נוגדנים יכול לאפשר כמה רמות של הגנה. הם יכולים למנוע מהווירוס להשתכפל, אבל גם להרוג תאים שכבר נדבקו, ולמנוע מהם להיכנס לתוך התא.

אולם נוגדנים עלולים להיות ספציפיים מידי, הם גם יחסית יקרים ליצור ושינוע, לעומת תרופות כימיות, וגם לא ברור למשך כמה זמן הם משפיעים. כאשר מדובר בטיפול בחולים שאין להם פתרון אחר, נוגדנים יכולים להיות מאוד רלוונטיים. בתקופה של מגפה, טיפול בכלל האוכלוסיה באמצעות נוגדנים הוא מורכב, אך דווקא כאשר רוב האוכלוסיה מטופלת בחיסונים, נוגדנים הופכים להיות פתרון ריאלי יותר לטפל במי שחלו למרות שיש חיסון.

GSK פועלת גם בתחום החיסונים. בתחילת הדרך, היא שילבה בין האדג'ובנט שלה, חומר המעורר את מערכת החיסון, לבין חיסונים של מספר חברות אחרות. חיסוני ה-RNA כמו אלה של פייזר ומודרנה בהם משתמשים בישראל, לא צריכים אדג'ובנט, אולם חיסונים המבוססים על חלבון ספייק המיוצר במעבדה, על וירוס מהונדס גנטית או וירוס מומת או מוחלש, כן זקוקים לו. GSK שיתפה פעולה עם סאנופי, אך התוצאות הראשונות ממיזם זה לא היו טובות מספיק והחברות חזרו לשלב הפיתוח. ל-GSK שת"פ מסקרן נוסף עם חברת CureVAc שמפתחת חיסוני RNA ללא אדג'ובנט ונוגדנים נוספים. GSK תוכל להיות המשווקת של חלק מן הפרוייקטים הללו.

תרופות נוספות בפיתוח

מספר חברות נוספות, ביניהן חברות ישראליות, מפתחות תרופות לקורונה. דיווחנו בעבר כאן למשל על פעילותן של החברות קמהדע, המפתחת גם היא נוגדנים אך כאלה המופקים מדם מחלימים, ואנלייבקס אשר פיתחה תרופה שמבקרת את הפעילות המוגזמת של מערכת החיסון שעלולה להחמיר את המצב של חולים קשים.

חברה נוספת שנמצאת בשלב מתקדם יחסית היא חברת רדהיל, אשר מפתחת תרופה אנטי ויראלית לא נוגדנית, שהשיגה תוצאות מעניינות בניסויים קליניים ראשונים. התרופה נמצאת היום בשלב II/III של הניסויים, כלומר בניסוי שעשוי להיות האחרון לפני שיווק, אם המוצר אכן יתגלה בניסוי כהצלחה. בסוף פברואר הודיעה החברה על סיום הכיוס של מעל 50% מ-464 החולים הצפויים להשתתף בניסוי.

צרו איתנו קשר *5988