בצללים ובשקט, בילאל ארדואן מתכונן ליום שאחרי עידן אביו

בימים אלה פועל נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, להצרת צעדיהם של יריביו הפוליטיים ולהגברת הפיקוח על מבקרי משטרו. עם זאת, בהיותו בן 72, ניכרים בו סימני הזמן, ועולה השאלה בדבר היום שאחרי עידן ארדואן. על הפרק עומדים מועמדים שונים; בעוד שחלקם, כמו שר החוץ הקאן פידאן, נחשבים לצפויים, דמותו של בילאל ארדואן, בנו של הנשיא, צוברת תאוצה.

● האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון
● ההכרזה הטורקית שעלולה לעצור את הפרויקט השאפתני של ישראל

הצבת בילאל ארדואן כיורש במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית נראית "על הנייר" כמהלך המנוגד לכל היגיון פוליטי סביר. במאמר 'בילאל ארדואן: מהצללים לחזית' שחיבר הנרי סגמן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מצוין כי במורשת העות'מאנית היורש הטבעי הוא אמנם הבן הבכור, אך בילאל אינו ממלא תפקיד זה. יתרה מכך, לאורך מאה שנות הרפובליקה הטורקית, מעולם לא עבר השלטון מאב לבן. ואף על פי כן, ארדואן הוכיח ב־23 שנות שלטונו כי במושגים שלו, אין מושג כזה 'בלתי אפשרי'.

בילאל, מצידו, פועל מאחורי הקלעים בדרכים שונות כדי להציב את עצמו בעמדת כוח, ללא תפקידים פוליטיים רשמיים: הוא חבר במועצת הייעוץ של ארגון TÜGVA, שעוסק בחינוך צעירים לאסלאם לאומני ושמרני. בה בעת, הוא דואג להציב עצמו כמנהיג אסלאמי בזירה הבינלאומית. ברמאדן, למשל, הוא יצא עם חברו כדורגלן־העבר מסוט אוזיל לבנגלדש לביקור במחנה פליטים של בני רוהינגיה. אותו ביקור זכה לגיבוי מזרועות התעמולה של ארדואן, TRT ואנאדולו, שסיקרו את הפעילות בהרחבה.

מי יירש את הכיסא?

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב וממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כיצד המציאות בטורקיה מציבה קשיים בפני שאיפות הירושה של בילאל. לדבריו: "אמנם במדינה אוטוקרטית לא תמיד שואלים לדעת הציבור, אך המקרה האחרון בו ארדואן נאלץ לחזור בו מסגירת אוניברסיטה בעקבות ביקורת ציבורית מוכיח את המגבלות". כהן ינרוג'ק מחדד כי משפחת ארדואן צריכה להפנים שטורקיה אינה מתנהלת כעסק משפחתי פרטי, אלא כמשטר שנדרש להוכיח יכולת הגנה על "נהני משטר ארדואן".

נהני משטר ארדואן מתרכזים במפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) ובסביבתה הקרובה. לדברי ד"ר כהן ינרוג'ק, סביר מאוד להניח שאם יתחלף השלטון, הממשל הבא ירדוף אחרי נהני משטר ארדואן. "התחרות בתוך המפלגה היא מי יירש את הכיסא של אבא", הוא מסביר, "לא חושב שישאלו את העם; זו שאלה שיש לענות עליה בתוך המחנה הפוליטי. הם יידרשו להחליט מי יכול לשמור על האינטרסים שלהם, כדי שהממסד שהם נהנים ממנו ימשיכו להתקיים. מי שיענה על השאלה הזו, יוכתר".

בילאל ארדואן, בן 45, נושא בשמו המלא את השם "נג'מטין" - ככל הנראה כמחווה לנג'מטין ארבקאן, "אבי האסלאם הפוליטי" בטורקיה. במאמרו מציין סגמן כי בילאל למד בתיכון הדתי־אליטיסטי "קארטאל אנאדולו אימאם האטיפ ליססי", המשיך לתואר ראשון במדעי המדינה וכלכלה באינדיאנה, וסיים תואר שני בממשל ציבורי בבית הספר לממשל ג'ון פ. קנדי שבאוניברסיטת הרווארד.

סמל של שחיתות

במסורת העות'מאנית, הירושה נועדה לעבור לבן הבכור, אך במקרה זה מדובר באחמט בוראק, שהורחק מהעין הציבורית. הרחקה זו נובעת ממעורבותו בתאונת דרכים קטלנית ב־1998, שלאחריה זכה בזיכוי תמוה; המשפחה בחרה להצניע את דמותו כדי למנוע פגיעה בקריירה הפוליטית של ארדואן, שנבחר לראשות הממשלה כארבע שנים לאחר מכן.

בילאל נהנה גם מהכנסות עסקיות משמעותיות; הוא אחד משלושת השותפים ב־BMZ, הפעילה בתחומי הספנות ומכליות הנפט. על אף שהכחיש מעורבות בעסקי ספנות, מסמכי החברה מצביעים על כך שהוא מכהן כחבר דירקטוריון עד שנת 2028. היקף הכנסותיו מהחברה בא לידי ביטוי, בין היתר, במכירת חמש מכליות לחברת "סוקאר" האזרית תמורת כ־100 מיליון דולר ב־2017.

הכחשתו של בילאל לגבי מעורבותו ב־BMZ מחווירה לעומת פרשה מתוקשרת מ־2013. באותה עת פורסמה ביוטיוב הקלטה של שיחת טלפון, שבה נשמע לכאורה ארדואן האב מנחה את בנו להעלים סכומי מזומן עצומים מביתם מחשש לפשיטה משטרתית. השיחה כללה התייחסות ל־"30 מיליון אירו" שטרם הועלמו, ומאז הפך בילל בתודעה הציבורית לסמל של שחיתות.

מעבר להיותו מזוהה עם שחיתות, בילאל מוכר כדמות אנטי־ישראלית קיצונית. ד"ר כהן ינרוג'ק מציין, כי "האישיות שלו ניכרת בפעילותו - שלוש שנים שהוא מארגן הפגנת ענק על גשר גלאטה מדי ראשון בינואר. באותו מועד הוא מארגן תפילות ענק במסגדים באזור, ואז יוצאים וממלאים את הגשר - סמל חשוב נגד החילוניות. המטרה היא לשבש את חגיגות הסילבסטר החילוניות - בעזרת העברת מסרים אנטי־ישראליים בוטים".

לו הנשיא לא היה חפץ בפעילות זו, היא לא הייתה יוצאת אל הפועל. עם זאת, למורת רוח משפחת ארדואן, בראייה ציבורית בתוך מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP), בילאל אינו נחשב למועמד המוביל ל"יום שאחרי". סקר של מכון "רפלקס" מדצמבר האחרון מציב בראש את שר החוץ הקאן פידאן (33.4%), אחריו את שר הפנים לשעבר סולימאן סוילו (32.5%), ורק לאחר מכן את בילאל (14.2%). בייראקטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של יצרנית המל"טים "בייקאר" וחתנו של הנשיא, מדורג מעט אחריו עם 12.9%.

"בשנה הראשונה של המפגן בגשר גלאטה, כמעט כל שרי הממשלה, סלצ'וק בייראקטר והחתן הנוסף של ארדואן, בראט אלבייראק, התייצבו. בשנה השנייה, כמחצית מהקבינט לא הגיע, וכך גם כל החתנים", מציין ד"ר כהן ינרוג'ק. "ראו זאת בטורקיה כסיטואציה שבה לא מברכים על מנהיגותו. אולם, בזכות אביו הוא תמיד יהיה שם, אך יש לו אתגר מהדמויות הכריזמטיות יותר, כמו שר החוץ פידאן ובייראקטר, שהוא בעצמו, בתור 'החתן־של', יוצא דופן בתולדות הרפובליקה".

הארדואנים לא עוצרים

ארדואן נותר הדמות הדומיננטית בזירה הפוליטית בטורקיה, ונראה שהוא כאן כדי להישאר. לפני שנים ספורות הוא אמר כי בהתאם לחוקה הטורקית הוא יסיים את תפקידו בתום הקדנציה הנוכחית, אבל מאז חלו שינויים מהותיים. אשתקד נעצר ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמאולו בהאשמות שווא שלגביהן דורשת התביעה הציבורית עונש מאסר בפועל של 2,352 שנים, כשהאמת היא שהמעצרים קרו ברקע סקרים שבהם הוא מנצח את ארדואן. לפני שבוע, בית המשפט הדיח את מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) אוזגור אוזל, בגין האשמות תמוהות לגבי קונגרס המפלגה שבו נבחר. ההערכה הרווחת היא שארדואן ינצל את הסעיף בחוקה שמאפשר לו להקדים את הבחירות במטרה לזכות בקדנציה נוספת, וגוברת ההערכה שהצעד יתרחש בשנה הבאה - ובה נשיא טורקיה למעשה יקבע בפועל איזה יריב בובה "יתמודד" מולו.

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה ב־INSS, מציינת כי ארדואן חושב שכוחו עדיין במותניו, תוך שהוא מכין את הקרקע ליום שאחרי באמצעות קידום בנו, בילאל. "בילאל הרבה יותר נוכח באירועים פוליטיים וחברתיים, מנסים להעצים אותו בחשבונות שמקורבים לארדואן", היא מסבירה. "זה לא טריוויאלי שהוא מקודם. אלו לא בהכרח חדשות טובות, כי דעותיו לא פחות קיצוניות כלפינו".

לדברי ד"ר לינדנשטראוס, עלייתו הפוטנציאלית של בילאל מציבה קושי גם עבור המערכת הטורקית: "בגלל שהוא לא יהיה מועמד חזק ומובן מאליו, זה לא יבוא בהכרח טוב לציבור הטורקי. לכן, בילאל יתקשה לעשות סיבובי פרסה שארדואן יכול היה לעשות מול ישראל ב־2016, 2021. יהיה מאתגר עבורו לנקוט בפעולות שכאלו גם אם תנאים פרגמטיים ידרשו זאת, ונכון יהיה לשים לב אליו".