אבטלה כרונית: לעצור את המגפה של הדור הבא

596 אלף מובטלים בישראל הם בגילאי 18-39 לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2020. הם מהווים כ-25% מאוכלוסיית המדינה והינם הנפגעים המרכזיים מהמשבר הכלכלי שכפתה עלינו מגפת הקורונה.

בגל הראשון של המגפה, מרץ-אפריל 2020, 48% מהמובטלים היו מתחת לגיל 34. נכון להיום, נתון זה לא השתנה מהותית. צעירים רבים פוטרו ולא הושבו למעגל העבודה. אבטלה ארוכה היא בעיה. בעיה גדולה. לא רק של הצעירים. על הממשלה והמתמודדים על ההנהגה להשמיע קול ולהציע פתרונות.

צעירים בכל מדינות ה-OECD, עוד טרם הקורונה, נאבקו בשוק העבודה. אף שהם יותר משכילים מהדורות הקודמים, אחוזי האבטלה בקרבם היו גדולים יותר במדינות רבות. הם עבדו בעבודות לא איכותיות והרוויחו פחות מהדורות הקודמים להם. מה יקרה עתה כשהמשבר הכלכלי פגע במיוחד בצעירים?

בהתבסס על מחקרים שנעשו לאחר המשבר הכלכלי של 2008 נמצא שצעירים, המאופיינים בכישורים נמוכים יותר מבחינת הישגים לימודיים ורמת השכלה, הינם בעלי סיכוי גבוה יותר למצוא את עצמם לא ברכישת השכלה ולא בתעסוקה. בעולם המחקר מקובל לכנות מצב זה במונח NEET - Not in Education, Employment, or Training.

הסיכוי של צעירים שלא סיימו תיכון למצוא עצמם ללא רכישת השכלה ומחוץ למעגל התעסוקה גבוה פי שלושה לעומת צעירים בעלי תואר; הסיכוי של נשים למצוא עצמן ללא תעסוקה או הכשרה גבוה פי 1.4 בהשוואה לגברים צעירים; צעירים שהוריהם לא מועסקים, הם לא בעלי השכלה גבוהה או בעלי הישגים לימודיים נמוכים, גם הם בסיכוי גבוה יותר למצוא עצמם בקטגוריה של NEET.

הקורונה והשלכותיה הכלכליות עלולות להביא עלינו שיעור גבוה של NEET- צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים - שזאת כבר בעיה של כולנו. תקופות ממושכות של אבטלה הן בעלות השפעה מכרעת על תעסוקה עתידית ועל שכר. קשה מאוד לחזור למעגל העבודה היצרני לאחר תקופות אי עשייה ארוכות.

בעבר היו ניסיונות בישראל, כמו בארה"ב ובמדינות אחרות, לתגמל מעסיקים על קליטת עובדים לאחר פרקי זמן ארוכים של אבטלה - 'תוכניות ויסקונסין' למיניהן - אולם אלה נכשלו. אם הצעירים של היום לא יחזרו למעגלי הלימודים והעבודה - תיפגע היכולת הכלכלית-חברתית של ישראל באופן מהותי. את נזקי המגפה לא נוכל לעצור עם חיסון. נדרשת תוכנית לאומית המחויבת לצעירים, תוכנית השמה את עתידם המקצועי-חברתי בראש סדר העדיפויות.

נדרשת תוכנית לאומית הנותנת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים של צעירים בישראל: הראשון הינו פיתוח תוכניות לעידוד התמדה ולמניעת נשירה. המשבר הכלכלי עלול להביא תלמידי תיכון לצאת לעבוד ולסייע כלכלית להורים אפילו במחיר פגיעה בהישגים לימודיים. סטודנטים שלקחו הלוואות למימון הלימודים האקדמאיים ולא יהיו מסוגלים להחזיר אותן עלולים לוותר על ספסל הלימודים.

האתגר השני הוא בנייה, חיזוק וחיוב הקשר בין השכלה ותעסוקה. ככל שנדע לחשוף את הסטודנטים אל הפרקטיקה המקצועית, נאפשר להם לצבור רקע תעסוקתי בתחום וכך נגדיל את הסיכויים שלהם להשתלב ולהרוויח שכר תואם להשכלתם.

האתגר השלישי, שאינו פחות חשוב, הוא ההבנה שיש לעודד אינטראקציה חברתית, למנוע פריפריה פיזית ולמנוע פריפריה כלכלית. יותר חיבורים חברתיים בין קבוצות שונות הינם כלי לעידוד חשיבה, יזמות, שיתוף עולם ערכים ובסופו של דבר משפיע גם על השכלה, תעסוקה ואבטלה.

רגע לפני הבחירות ראוי שהמפלגות תשמענה קול, ותצגנה מה "החיסון" שלהן נגד אבטלה של צעירים.

הכותבת היא מנכ"לית אלומה