האם ראש הממשלה באמת לא יודע שיש בור תקציבי?

האם רה"מ לא מודע לעומק הבור בתקציב בעת שהתראיין לתוכנית הבוקר של קשת 12? אולי הוא מנצל את העמימות של המושג • המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו, ניב רסקין / צילום: אלכס קולומויסקי - "ידיעות אחרונות", אוהד רומנו
בנימין נתניהו, ניב רסקין / צילום: אלכס קולומויסקי - "ידיעות אחרונות", אוהד רומנו

ניב רסקין: "כמה הבור התקציבי? דיברתי עם מישהו מהאוצר, והוא אמר לי 160-120 מיליארד שקל". בנימין נתניהו: "טעות". רסקין: "מה הבור?" נתניהו: "הרבה פחות. אני חושב שהוא כמה עשרות מיליארדים". רסקין: "פחות מ-100 מיליארד? לא!" נתניהו: "אנחנו בודקים את זה כרגע, אבל בניגוד למה שהאוצר אומר, יהיה לך עכשיו גידול של לפחות 7% צמיחה, כי אני הולך להביא קודם כל הפחתת מסים דרמטית".

הדיאלוג הזה שהתנהל בחדשות הבוקר של "קשת 12" מדגים איך שפה כלכלית מרושלת מאפשרת לטשטש עובדות לא-נעימות. זה לא שנתניהו לא יודע כמה הבור עמוק. אלא ש"בור תקציבי" הוא מונח בלי הגדרה משפטית מוסכמת, והגדרות אלטרנטיביות מאפשרות להגיע לתשובות שונות מאוד. ננסה לעשות סדר.

גירעון שוטף. רבים מהפרשנים סברו שבדיבור על "בור" נתניהו התכוון לגירעון השוטף בתקציב המדינה. גירעון שוטף הוא ההפרש בין ההוצאות להכנסות. במקרה שההוצאות גדולות מההכנסות, הגירעון הוא "חיובי"; במקרה (הנדיר) שההכנסות גדולות מההוצאות, הגירעון "שלילי", כלומר יש עודף. ממשלת ישראל נמצאת כמעט תמיד בגירעון, והיא משלימה את החסר בהלוואות שהיא לוקחת בשוק ההון המקומי ובחו"ל. נקודה מבלבלת: כשמציינים את הגירעון באחוזים, לא מתכוונים לאחוזים מתקציב המדינה, אלא מהתוצר המקומי של כל המשק.

לפי העדכון האחרון של האוצר, הגירעון השוטף בסוף פברואר היה 173.9 מיליארד שקל. זה הפער בין ההכנסות להוצאות בין מרץ 2020 לפברואר 2021, והוא שווה ל-12.4% תוצר. בסוף 2020 הפער הזה עמד עדיין על 160.3 מיליארד שקל "בלבד". כשרסקין דיבר על בור, הוא התכוון כנראה למספר הזה.

חריגה צפויה מיעד הגירעון (בלי קורונה). אבל יש נתון אחר שמציינים לפעמים במונח בור: החריגה מיעד הגירעון הרשמי. "יעד הגירעון" הוא גובה הגירעון השוטף שהממשלה, במסגרת גיבוש תקציב המדינה, החליטה לשאוף אליו עד סוף השנה. היעד שנקבע לשנת 2020 היה 2.5% תוצר, שעל פי התוצר של המשק בשנה החולפת שווים כ-35 מיליארד שקל. מאחר שהחריגה בפועל עמדה על כ-160 מיליארד שקל, אפשר לדבר על "בור" של 125.3 מיליארד שקל ב-2020.

בור נוסף הוא זה שהאוצר צופה עד סוף השנה הנוכחית, 2021, כדי לדעת כמה לקצץ כדי "לסתום" אותו. הבור הזה הוא תחזית, שתלויה לא רק בהכנסות ובהוצאות הצפויות, אלא גם בצמיחה - כי ההכנסות ממסים מושפעות מאוד מצמיחת המשק. התחזית שפרסם האוצר ב-8 במרץ מניחה שהתוצר יגדל השנה ב-4.9%. לפי ההנחות האלה, הגירעון השוטף יחרוג מהיעד (2.25% תוצר) ב-36.8 מיליארד שקל. 

חריגה צפויה מיעד הגירעון (עם קורונה). לא שה"בור" שתיארנו מתעלם מההוצאות במסגרת "קופסאות הקורונה", שהן לא חלק מהתקציב הרגיל. אלה אמורות לעמוד ב-2021 על 58.5 מיליארד שקל. יחד איתן, הבור שחוזה האוצר מגיע ל-95.3 מיליארד שקל.

גם בגרסה הזאת, העומק האמיתי של הבור תלוי בשאלה כמה מהר תתאושש הכלכלה הישראלית, כלומר בקצב הצמיחה. זאת הסיבה שנתניהו התעקש בראיון שהצמיחה תהיה גבוהה יותר מתחזיות האוצר. אם התוצר יגדל ב-7% במקום ב-4.9%, לא רק שהגירעון ה"מותר" יהיה קצת יותר גדול, אלא יהיו עוד הכנסות ממסים - ולכן פחות בור.

 
  

לקריאה נוספת:
ראיון עם רה"מ בנימין נתניהו - חדשות הבוקר של קשת, אתר מאקו, 17.3.2021
מונחון לביאור מושגי התקציב - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ביצוע התקציב לשנת 2020 - משרד האוצר
ביצוע תקציב המדינה לחודש פברואר 2021 - משרד האוצר

צרו איתנו קשר *5988