עם בעלות על אוניה אחת בלבד: צים מציגה שנה חלומית וזינוק של 70% מאז ההגעה לוול סטריט

הסדרי חוב והפסדי עתק של חברת הספנות התחלפו ברווחיות גבוהה ב–2020 • גלובס בעקבות הפריחה בעסקיה של חברת הספנות בתקופת הקורונה, עם עלייה של מאות אחוזים במחירי ההובלה הימית, בעלי המניות שמורווחים מאות מיליוני דולרים "על הנייר", וההבנה של צים שאת כל זה אפשר לעשות עם בעלות על אניה אחת בלבד

נק ברקליס מברך את צים לרגל הנפקתה בבורסת ניו יורק. / צילום: יח"צ
נק ברקליס מברך את צים לרגל הנפקתה בבורסת ניו יורק. / צילום: יח"צ

חברת צים נתפסת בעיני רבים כחברת ספנות ישראלית, שבשנים האחרונות זוהתה בעיקר עם הפסדים כבדים והסדרי חוב. אבל דווקא שנת הקורונה, ובעיקר החודשים הראשונים של 2021, מציגים סיפור אחר לגמרי.

אחרי שרשמה שנה חלומית ב-2020, הגיעה ההנפקה בבורסה של ניו יורק, שהפכה גם את מניית החברה (לפחות בינתיים) לסיפור הצלחה - עם תשואה של כמעט 70% בתוך שישה שבועות. גלובס בודק: מה קרה לצים, איך מחברה מפסידה על סף קריסה הפכה לכזו המדווחת על רווחי עתק, ומי הם המרוויחים העיקריים בזכות החזקתם במניות  החברה.

מהסדר חוב ענקי להנפקה מוצלחת

בימים הקרובים תפרסם צים את הדוחות הכספיים שלה לשנת 2020, שיהיו הראשונים שלה כחברה ציבורית בוול סטריט. צים היא חברת ספנות העוסקת בהובלת מכולות ימית, ומנוהלת על ידי אלי גליקמן. כאמור, בשנים הקודמות זוהתה החברה בעיקר עם הפסדים כבדים והסדרי חוב, אך 2020 הייתה עבורה שנה מוצלחת, שנמשכת גם לתוך השנה הנוכחית, לנוכח הזינוק במחירי ההובלה הימית. במקרה של צים, הקורונה עשתה לה רק טוב.

צים הונפקה לראשונה בבורסת ניו יורק בסוף ינואר, תוך גיוס 218 מיליון דולר לפי מחיר של 15 דולר למניה, ששיקף לחברה שווי של 1.5 מיליארד דולר לפני הכסף - נמוך מטווח המחירים שאליו כיוונה לקראת ההנפקה (16-19 דולר למניה). אלא שגם כך היא זכתה לקבלת פנים צוננת מהשוק: ביום המסחר הראשון נפלה מניית החברה ב-23% לשפל של 11.5 דולר.

בשבועות שחלפו מאז, הכיוון היה חיובי: מניית צים עלתה בהדרגה עד שבתחילת השבוע הנוכחי, לאחר עלייה שבועית של מעל 30% בשבוע המסחר הקודם, המניה ננעלה במחיר של מעל 25 דולר - המשקף לחברה שווי שוק של 2.9 מיליארד דולר. מאז ההנפקה, התשואה אותה רושמת המניה מגיעה לכמעט 70%.

מאז הגיוס בוול סטריט, פרסמה צים שני דיווחים שתמכו בעליות במניה - שניהם קשורים לשימוש בכספי ההנפקה. בדיווח הראשון, המהותי יותר, היא עדכנה כי חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת Seaspan לחכירה של 10 אוניות המונעות בגז טבעי, בעסקה של למעלה ממיליארד דולר. הדיווח השני היה בנוגע לפדיון חלקי של החוב שלה למחזיקי שתי סדרות אג"ח שרשומות בבורסה בת"א. בסך הכול, החברה תחזיר סכום של 85.4 מיליון דולר - כ-28% מקרן חוב האג"ח.

הפדיון החלקי אולי אינו מאוד מהותי פיננסית, אך הוא סמלי ומעיד על הדרך שעשתה צים מאז שעמדה, לפני שנים מעטות, בפני קריסה. חברת הספנות נדרשה לשני הסדרי חוב עצומים - כאשר בשני שבהם, בשנת 2014, היא ביצעה "תספורת" של כ-50% לחוב בגובה 3.4 מיליארד דולר, במה שנחשב להסדר החוב הגדול ביותר בתולדות שוק ההון המקומי, ואשר כלל חוב של 1.4 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה בת"א.

 
  

המרוויחים הגדולים: עידן עופר וחברת ספנות מתחרה

טרם הסדר החוב השני הייתה צים בבעלות החברה לישראל, חברת ההחזקות של עידן עופר. במסגרת ההסדר, נפרדה החברה האם ממרבית ההחזקה שלה במניות צים לטובת נושי החברה ונותרה עם 32% מההון. מאוחר יותר פיצלה חלק מעסקיה לחברת קנון, שמניותיה חולקו כדיבידנד לבעלי המניות בחברה לישראל, ובהן ההחזקות בצים.

המנכ"ל גליקמן, שנכנס לתפקיד הרבה לאחר האירועים האלה, אמר בראיון לגלובס לאחר ההנפקה כי "לזכותו של עידן עופר, הוא היחיד שהאמין בחברה בימים הקשים שלה. בשוק הישראלי הוא נחשב לאחד שמנסה למקסם רווחיות, אבל בצים הוא הפסיד לאורך השנים מאות מיליוני דולרים, אולי אפילו מיליארד. בימים הקשים של צים, הוא השקיע (באמצעות החברה לישראל) 200 מיליון דולר, וויתר על 68% ממניות החברה. מישהו אחר היה נותן לחברה במצב כזה ליפול".

נכון להיום, לאחר ההנפקה בניו יורק, קנון שבשליטת עופר מחזיקה ב-27.2% ממניות צים, שהשווי הנוכחי שלהן הוא 804 מיליון דולר - רווח של 324 מיליון דולר "על הנייר" ביחס למחיר ההנפקה בינואר.

מלבד קנון של עופר, מרוויחים אחרים "על הנייר" מהעלייה במחיר המניה הם דויטשה בנק, שמחזיק במניות צים בשווי של 396 מיליון דולר, וחברת Danaos Corporation שמחזיקה במניות בשווי 256 מיליון דולר.

Danaos היא חברת ספנות בעצמה, ונסחרת גם היא בבורסת ניו יורק לפי שווי של 981 מיליון דולר. לשם השוואה, בזמן שמניית צים עלתה ממועד ההנפקה ב-68%, מניית Danaos הוסיפה לערכה 92%. גם מניות אחרות מתחום הספנות והתובלה נהנו ממגמה חיובית בתקופה זו: סטאר בולק עלתה ב-56%, פרונטליין ב-32% והחברה הגדולה בתעשייה, Maersk שמנייתה נסחרת בדנמרק, טיפסה ב-11%.

 
  

אפקט הקורונה: זינוק במחירי ההובלה 

2020, לפי נתונים ראשוניים שצים פרסמה לקראת ההנפקה, הייתה שנת שיא בתוצאות החברה על רקע גאות במחירי הובלת המכולות בעולם. השנה צפויה להסתכם עם הכנסות של כ-4 מיליארד דולר, צמיחה של כ-20% לעומת 2019, והחברה מצפה לעבור בה לרווח של 500-525 מיליון דולר, עיקרו ברבעון הרביעי, לעומת הפסד של 13 מיליון דולר ב-2019.

כאמור, מחירי התובלה הימית נמצאים בעלייה, ולפי דיווח באתר הכלכלי CNBC  לאחרונה, בחודש דצמבר 2020 הם היו גבוהים ב-300% ביחס למחירים בחודש מרץ במקרים מסוימים. הסיבה לפי אותו דיווח היא מחסור במכולות, כשחברות "נואשות" ממתינות למכולות פנויות שבועות ארוכים. הם אף מצטטים את איקאה סינגפור שהגדירה את המצב כ"משבר תובלה גלובלי".

בראיון לגלובס לאחר ההנפקה אמר המנכ"ל גליקמן כי "אנחנו רואים בשלושה-ארבעה חודשים האחרונים מחירי שיא לספנות המכולות בעולם. זה מוביל לתוצאות מצוינות של החברות. צים מציגה שיפור משמעותי בתוצאות כבר רבעונים רבים, ומובילה בשולי הרווחיות את חברות הספנות בעולם".

אלי גליקמן
 אלי גליקמן

על השאלה מה מאפשר לחברות הספנות לדרוש ולקבל מחירים גבוהים, אמר גליקמן כי "מדובר בשילוב של כמה גורמים: ראשית, עצירת העברת סחורות בדרך האוויר בגלל הקורונה - זה תורם לעודף ביקוש בים; שנית, יש הערכה שאנשים יושבים בבית ומוציאים פחות כסף על מסעדות, טיולים וחו"ל, אז יש להם יותר כסף פנוי והם משקיעים בשיפוץ הבית, ברכישת ציוד משרדי, חומרים לבינוי וכדומה, וזה יוצר עודף ביקוש בעולם המערבי; שלישית, יש עלייה בהעברת מוצרים שנרכשים באי-קומרס ובעבר היו מעבירים אותם באוויר, כמו טלפונים סלולריים ומכשירים ביתיים".

הקשר עם עליבאבא ו"ספנות דיגיטלית"

צים מבדלת את עצמה מהחברות האחרות בהיותה "חברת ספנות דיגיטלית". באותו ראיון לגלובס סיפר גליקמן על החלטתו למצב את החברה כך, ואמר כי "זה היתרון שלנו על-פני המתחרים. בעבר הייתי משנה למנכ"ל אורנג’, וכשהגעתי לצים מצאתי חברה מיושנת, שנמצאת 15-20 שנה אחורה לעומת תעשיית הסלולר. אחד הדברים שהובלתי היה טרנספורמציה דיגיטלית: שימוש באמצעי ביג דאטה, בינה מלאכותית ו-BI (בינה עסקית). עולם הספנות הוא עולם של קומודיטי, והחוכמה שלנו היא שאנחנו מצליחים לפרוץ ולא להיות מוטי-מחיר כמו כולם, אלא להביא חדשנות דיגיטלית".

כך לדוגמה, לצים יש הסכם עם עליבאבא, שמובילה חלק מהמוצרים דרך צים בעלות נמוכה ב-80% מהעברה במטוסים, בזמן אספקה לא ארוך בהרבה, ותוך שצים מקבלת על כך פרמיה לעומת מחיר של מכולות רגילות.

לפני שנתיים צים הודיעה על הצטרפות לפלטפורמת בלוקצ’יין שמבצעת דיגיטציה של מסמכים פיזיים המשמשים בשינוע הימי, במטרה לקצר את זמני השילוח ולהוזיל אותו.  השבוע הודיעה החברה על השתתפות בסבב ההשקעה השני בסטארט-אפ הישראלי  WAVE BL, בהיקף 8 מיליון דולר, לצד איש העסקים מריוס נכט, ממיייסדי צ'ק פוינט.

ווייב עובדת זה כשש שנים על גרסה דיגיטלית לשטרי מטען, במטרה להיפטר מהתלות בתעודות נייר, ובעלויות הישירות והנלוות של השימוש בהן, כמו התלות בחברות בלדרות דוגמת פדקס או UPS ולוחות הזמנים שלהן.

ווייב, שהוקם ב-2015, הוא אחד הסטארט-אפים הבודדים בישראל ובעולם כולו שפיתח מוצר מבוסס טכנולוגיית בלוקצ'יין. פלטפורמת שטרי המטען הדיגיטליים של ווייב נמצאת בשימוש של מאות רבות של לקוחות, שבהם מלבד צים גם ענקית הספנות MSC ובנק HSBC.

דבר נוסף שמבדל את צים מרוב החברות בתעשייה הוא העובדה שהיא מחזיקה בבעלות על אוניה אחת בלבד, ומעדיפה לחכור אותן מאחרים (כפי שעשתה בחוזה עליו דיווחה לאחרונה). בצים מעריכים שהדבר מאפשר לחברה גמישות בתקופות משבר או עלייה בביקושים, ומשפיע לטובה על שולי הרווח. כך לדברי גליקמן, בתחילת משבר הקורונה החברה צמצמה את היקף האוניות שלה ולאחר מכן הגדילה אותו שוב.

בבנק ברקליס, אחד מחתמי ההנפקה של צים בוול סטריט, החלו לסקר את מניית החברה  לפני מספר שבועות בהמלצת "משקל שוק" (כלומר נייטרלית) ובמחיר יעד של 20 דולר, שאותו עקפה מניית צים מאז. האנליסטית אלקסיה דוגאני מברקליס כתבה כי צים היא שחקנית גלובלית שפועלת בנישות שנבחרו בקפדנות. להערכתה, מודל השותפות של צים מאפשר לה ליצור אופטימיזציה בתגובה לשינויים המהירים בתנאי השוק. "צים היא גם המובילה בשוק מבחינת הטמעת טכנולוגיה, וממשיכה להשקיע כדי לשפר את הביצועים התפעוליים שלה ולהביא פתרונות דיגיטליים ללקוחות", כתבה דוגאני. למרות זאת, לדבריה, השוק כבר מתמחר את המניה באופן הוגן.  

גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה בגלובס. השניים מצויים במחלוקת אישית וכלכלית.

צרו איתנו קשר *5988