כ"ץ: "אנחנו בעמדת זינוק טובה יותר ממדינות אחרות"

"אנחנו בעמדת זינוק טובה יותר ממדינות אחרות" - כך אמר שר האוצר ישראל כ"ץ בכנס שערכה לשכת רואי החשבון, בראשות רו"ח איריס שטרק, סביב הנושאים הכלכליים שנמצאים על סדר היום.

לדברי כ"ץ, "אנחנו נמצאים במשבר הבריאותי-כלכלי הגדול ביותר במאה השנים האחרונות ומאז קום המדינה, ובתוך המסגרת הזאת מצבה של ישראל טוב יחסית לעומת מדינות אחרות בעולם, מבחינת היקף הגבייה שהוא בין 2.4% ל-2.5%, הצמצום בתוצר, ואפילו הגירעון שהוא 11.7% מהתוצר בלבד. הוא הרבה יותר נמוך יותר ממה שחזינו לשנת 2020 ותחזיות הצמיחה שהן בסביבות 5% הן לדעתי מתונות. להערכתי אפשר להגיע ליותר באופן משמעותי. כל חברות דירוג האשראי השאירו אותנו בדירוג אשראי חיובי גבוה, והן הורידו את בריטניה קנדה ומדינות אחרות בדירוג".

כ"ץ הוסיף, כי הוא בודק את הנתונים הכלכליים ומסתובב בעסקים ברחבי הארץ ומגלה, כי "כל מי שהגיע לו סיוע מהמדינה על פי הקריטריונים, אכן קיבל את הסיוע".

עוד אמר השר, כי הוא ממשיך לנסות לקדם את תוכנית המענקים עליה הכריז יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "סייענו לכל המובטלים, לעצמאים ולעסקים לעבור את התקופה הקשה ונמשיך לסייע ברף של 25% כל עוד תימשך הפגיעה הזאת במחזורים של העסקים תוך כדי הפעילות עד החזרה לפעילות.

"אנחנו נותנים תמריץ למובטלים ותיקים לחזור לעבודה וגם מעסיקים יקבלו בקרוב תמריץ דומה להחזיר מובטלים ותיקים. אנחנו נמצאים בנקודה, שלאחר שתוקם ממשלה - ההערכה שלי היא שראש הממשלה ימשיך בתפקידו כראש ממשלה ואני אמשיך בתפקידי כשר אוצר - כל חוקי ההסדרים שאנחנו הכנו שכבר הצלחתי חלק לקדם אבל הרוב המוחלט מתעכב - יהיו מנועי צמיחה מאוד גדולים לכלכלת ישראל".

הסיוע שניתן למשק הוא מקור הגירעון

כ"ץ נשאל האם 100 אלף עסקים שנסגרו ויותר מחצי מיליון אנשים שיושבים בבית וגירעון עצום - נחשב להצלחה בעיניו, והשיב כי "ברור שהיו תקופות יותר טובות אבל בתוך המסגרת שתיארתי, כשכל העולם מוכה, בהשוואה למדינות אחרות ולתחזיות אנחנו נמצאים בעמדת זינוק יותר טובה.

"הגירעון כולו כמעט נובע מהסיוע שנתנו למשק. מאחר וגביית המסים חזרה כמעט למה שהיה לפני המשבר, אפילו עברה כמעט את מה שהיה, כי העסקים המשלמים חזרו לפעילות, אז כל הגירעון נובע מהסיוע שנתנו. אם לא היינו נותנים את הסיוע לעצמאים ולעסקים ומשלמים את דמי החל"ת, אז היו אומרים שהפקרנו אותם ועכשיו אומרים אז למה הגירעון גדול? תניד אומרים דבר והיפוכו".

באשר לגירעון אמר כ"ץ: "מבחינתי התמונה מאוד ברורה והסיוע ניתן, וזה מקור הגירעון. זה לא דבר בריא אבל הכסף היה כסף נכון. כל קופסאות הקורונה שהוצאנו ונתנו - ואני עומד לתת עוד קופסה בתחום הבריאות והחיסונים בקרוב - הן קופסאות נכונות. כל העולם משבח אותנו על הסיוע ועל שמירת המסגרות.

"למרות שהמצב הפוליטי לא אפשר לי להעביר תקציבים רשמיים העברתי ב-2021 98% מהתקציב ותקציב המשכי. 420 מתוך 426, ב-2020 העברתי 411 מתוך 412 בקופסאות הקורונה. אני עומד להביא עכשיו קופסה של בין 6 ל-7 מיליארד שקל לכנסת כדי לרכוש חיסונים לשנת 2022 ו-2023.

"אמרתי לראש הממשלה שמבחינתי זה כסף כדאי כי הוא יגן על הבריאות וימנע סגירה של המשק ונחסוך הרבה כסף כתוצאה מכך. מיחס חוב תוצר של 60% עלינו ל 73% ואולי עוד נעלה קצת אבל ניצור מתווה של צמיחה שבאמצעותו נחזיר את יחס חוב תוצר בחזרה למקומו".

לא נעלה מסים ב-21'-22'

לשאלה איך הוא מתכוון לטפל בגירעון מבלי להעלות מסים, בהתאם להצהרותיו שלא יעלה מסים, השיב כ"ץ: "אני מתנגד חריף של העלאת מסים. ב-21' לא תהיה העלאת מסים ואני לא חושב שצריך להעלות מסים ב-22'. אני בונה מאוד על הצמיחה".

לדבריו, גם ביוני, כאשר מסתיימת תקופת החל"ת ומסתיימים המענקים לעסקים, המדינה לא תפקיר אותם והם יקבלו תמיכה כל עוד המשבר יהיה נוכח ובמקביל לפתיחת המשק והתאוששותו.

עוד אמר כ"ץ כי במסגרת התוכנית הכלכלית שלו ליציאה מהמשבר יש השקעות, הגברת התחרות, הסרת חסמים לייבוא, פתיחת עסקים ברישוי עצמי והקפאה וביטול רגולציה. "כל הדברים האלה מונחים על השולחן ומשם יהיה הכסף להוריד את מתווה היחס חוב תוצר בלי קשר למסים ובלי פגיעה בעסקים", אמר כ"ץ.

שר האוצר התייחס גם לבירוקרטיה שגרמה לעיכובים בקבלת ההנחות והפטורים מארנונה לעסקים שנפגעו מהמשבר. כפי שנחשף השבוע בגלובס, רף הזכאות המקורי להנחה בארנונה לעסקים ירד מפגיעה של 60% במחזור לפגיעה של 40% ו־25% בהתאם לגודל העסק, אבל בפועל אין אפשרות לקבל הנחה כיוון שהתקנות שמעניקות את ההנחה לא נחתמו.

משרדי הכלכלה, הפנים והאוצר הפנו את האצבע המאשימה האחד לשני. לדברי כ"ץ הוא פתר את הבעיה, והנחה את שר הפנים - יום לאחר הפרסום בגלובס - לפתוח את האפשרות להגיש את הבקשות לפטור מארנונה.

"בנושא הארנונה היו הרבה ביורוקרטיות. פישטתי את זה. אנחנו (האוצר - א.ל.ו) נתנו את הכסף למשרד הכלכלה, וכל מי שמגיע לו הנחה בארנונה יקבל אותה. זה שמור לו. חתמתי על ההארכה של ההנחה של 95% בארנונה למי שנפגע ב-25% במחזורים גם לינואר פברואר 21, וכך פישטתי את הביורוקרטיה אבל רציתי להכניס למסגרת הזאת גם עסקים עם מחזור של מעל ל-400 מיליון שקל וגם עסקים חדשים שלא קיבלו עד עכשיו ותקצבנו את זה והבאנו את זה לממשלה - אבל בני גנץ מונע הצבעה.

"אז אמרתי לשר הפנים תיקח את המתכונת הקודמת עם הירידה של 25% בלי שתי הקבוצות האלה, ותוודאו שנותנים למי שמגיע. מבחינתנו הקריטריונים שוחררו, סיכמנו על תאריך של שבועיים. עשינו את חלקנו. אמרתי לחשב הכללי אתמול (יום לאחר הפרסום בגלובס - א.ל.ו) שעשינו את חלקנו ויכולים עכשיו לשלם את הארנונה. זה היה תהליך לקוי שתיקנתי אותו".

רשות המסים חרגה מסמכותה

כ"ץ התייחס גם לנזיפה הפומבית שלו במנהל רשות המסים ואמר כי הוא עומד מאחורי הדברים, וכי מנהל רשות המסים פעל בחוסר סמכות בעניינים שהוא ננזף לגביהם.

בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו השבוע, נזף כ"ץ בערן יעקב בחריפות על רקע דרישת רשות המסים לקבל דוחות מע"מ כתנאי לחלוקת מענקים לבעלי עסקים, באופן שמעכב את קבלת המענק. וכן על רקע טענתו, כי רשות המסים לא תיקנה את חוקי המענקים באופן שיאפשר לעסקים להשוות את הפגיעה במחוזר למחזורים בשנת 2018 ו-2019 ולא רק לשנת 2019 (ב-2020 ניתנה אפשרות להשוות גם ל-2018 אך ב-2021 החוק נותר בנוסח הישן המאפשר השוואה ל-2019 בלבד).

בעקבות הנזיפה טענו חלק מהגורמים המכירים את הפרטים כי כ"ץ ידע זה מכבר על הדרישה של רשות המסים להגשת דוחות מע"מ כתנאי לקבלת המענקים, ולא העיר על כך בטרם עת, ולכן העיתוי של הנזיפה הפומבית תמוה.

כן נטען, כי חלק מארגוני המעסיקים מברכים על הדרישה הזאת, כיוון שהיא יוצרת וודאות בנוגע להיקף המענקים, ועסקים לא מוצאים את עצמם לאחר מכן נדרשים להחזיר כספים שקיבלו ביתר למדינה (בין התומכים בכך גם נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק). בנוסף, עלתה הטענה כי כ"ץ ידע גם על הצורך לתקן את החוק באופן שיאפשר השוואת המחזורים גם לשנת 2018, ולא פעל לתיקון החוק- שהוא עצמו עומד מאחוריו.

בנוגע לדרישת דוחות המענק כתנאי לקבלת המענקים אמר כ"ץ כי לרשות המסים לא הייתה סמכות לשנות את התנאים. "הם לא יכולים לקשור בין חובת הגשת דוח ובין אלה שהספרים שלהם לא מוסדרים - לחלוקת המענקים. הם צריכים לחלק את המענקים, ונקבע שכדי לחלק את זה בחלוקה מהירה זה הולך לפי תצהיר או לפי דוח דו חודשי של מע"מ. הם על דעת עצמם שינו את זה.

התברר לי מתגובות שהם שינו את זה וחד משמעי הוריתי להם שיתקנו את זה, אז הם אמרו לי 'אתה צודק אבל ייקח לי 10 ימים לשנות את זה'. זה לא בסמכותם. אני האחראי והם הגוף המבצע תחתיי, והם שינו את המדיניות ללא סמכות".

באשר להשוואת המחזורים לשנת 2018 לצרכי המענקים, ציין כ"ץ, כי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, וגורמים נוספים באמת פנו אליו בעניין השוואת המחזורים ל-2018 ואמרו לו "יש כאן עיוות גדול", ולטענתו בעקבות הפניות הוא הורה על תיקון החוק ב-2020.

"שיניתי 50 קריטריונים ביחס למה שהיה קודם. הייתה כותרת שהקצנו 100 מיליארד שקל לסיוע, אבל הכסף לא הגיע, אז תיקנתי וכל הכסף זרם וזורם", אמר. עם זאת, לטענתו, רשות המסים היא זו שהייתה צריכה להתריע בפניו על כך שיש צורך לתקן גם את החקיקה של 2021.

"אני כשר קובע מדיניות ורשות המסים צריכה לוודא ולהשגיח שהסעיפים מתוקנים כמו שצריך. הם היו צריכים להביא את זה לתשומת ליבי. הייתי כבר במאה חוקים שונים מתקן את הדבר הזה. הם אחראים לזה שלא הביאו בפני את הצורך לתקן. על מה שהם עשו כאן נזפתי בו (במנהל רשות המסים - א.ל.ו) ונתתי לזה ביטוי פומבי כדי שידעו שנזפתי בו. לא יתכן שהציבור יפגע בלי שהוא יבין מה קורה. ואני מטפל בזה, אמר".