צמיחה כלכלית מתחילה בבחירה נכונה

הממשלה שתקום תצטרך ליישם ארבעה מהלכים מרכזיים בכדי להיחלץ מהמשבר ולהבטיח צמיחה ארוכת-טווח • עלינו לבחור במפלגה שקבעה לה כתוכנית עבודה את הצעדים הקריטיים הללו, ושבראשה אדם המסוגל לעמוד באתגרים שעוד נכונו לנו

בחירות / צילום: שלומי יוסף
בחירות / צילום: שלומי יוסף

לפתחה של הממשלה הבאה יעמדו אתגרים רבים, כאשר הגדול שבהם יהיה זה הכלכלי. על מנת להיחלץ מן הקורונה הכלכלית ובכדי להבטיח לאזרחיה רמת חיים גבוהה המתקרבת לזו של מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה, ממשלת ישראל הבאה תצטרך ליישם ארבעה מהלכים מרכזיים.

ראשית, יהיה עליה להשקיע בתשתיות חיוניות לצמיחת המשק. אחת מהדרכים בהן ניתן לסייע לכלכלה להיחלץ ממיתון היא הגדלה חכמה וזהירה של ההוצאה הציבורית בדמות השקעה בתשתיות חיוניות, למשל בתחבורה. השקעה שכזו - שצריכה להיעשות בהובלת המגזר הפרטי - גם תיצור מקומות עבודה חדשים, וגם תתרום לאיכות החיים של אזרחי ישראל.

שנית, הממשלה החדשה תצטרך להסיר חסמי סחר, לצמצם את הנטל הביורוקרטי וליצור סביבה מוסדית אוהדת לעסקים ויזמות. עסקים יוצרי ערך הם האחראים ליצירת מקומות עבודה, ובמיסיהם הם מממנים את הוצאות הממשלה. מה חבל שממשלות ישראל בעשור וחצי האחרונים הקשו עליהם לפעול. ניתן לראות זאת בברור דרך הידרדרותה של ישראל בדירוג במדד 'הקלות לעשיית עסקים'. לשם המחשה נשווה בין ישראל ללטביה: שתי המדינות החלו דרכן בשנת 2006 בדירוג די דומה. אולם בזמן שישראל הידרדרה לדירוג 49 בקרב מדינות העולם, לטביה טיפסה למקום 19 בעולם. אין כל סיבה שישראל לא תאפשר ליזמים ולבעלי העסקים בישראל סביבה נוחה לעשיית עסקים ולהגשמת יכולתם העסקית והיזמית, כשם שמעניקה מדינה כמו לטביה לאזרחיה.

שלישית, על הממשלה החדשה תוטל המשימה לקדם רפורמות עומק במערכת החינוך שכן הצמיחה הישראלית תלויה בהון האנושי הישראלי. באופן עקבי, תלמידי ישראל מגיעים להישגים נמוכים למדי במבחנים בין-לאומיים במקצועות ליבה כמו קריאה, מתמטיקה ומדעים. כתוצאה מכך, לישראלים רבים בגיל העבודה חסרות המיומנויות הדרושות כדי להתחרות בשוק העבודה המודרני. לא רק שפריון העבודה הממוצע בישראל נמוך יחסית למרבית המדינות המפותחות, הוא אף הולך ונסוג בהשוואה להן. בהתחשב בכך שמערכת החינוך החרדית, בה לא נלמדים מקצועות ליבה, מוחרגת מכל המדדים, אזי המצב גרוע שבעתיים. נזכיר כי מחקרים המתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בשנת 2065 כמחצית מילדי ישראל יהיו חרדים.

תקציבים נוספים לא יפתרו את הבעיה. אדרבה, בשנים האחרונות תקציב משרד החינוך גדל בשיעור ניכר, אך התוצאות מראות שהתקציב לא נוצל לטיוב מערכת החינוך. מערכת החינוך הישראלית זקוקה לשידוד מערכות מקיף ולרפורמות עומק - החל מהחלשת כוחם של ארגוני המורים, דרך ביזור סמכויות משרד החינוך וכלה בשינוי במודל השכר והתמריצים של המורים.

לסיום, על הממשלה יהיה להוביל שינוי במודל העסקה במגזר הציבורי. כידוע, מודל העסקה במגזר הציבורי מתאפיין בהעדר גמישות תעסוקתית ובתגמול לפי שנות ותק. אין זה מפתיע שכתוצאה מכך פריון העבודה של עובדי המגזר הציבורי נמוך למדי; אין להם תמריץ לעבוד באופן יעיל והם לא חשים בתחרות על משרתם, שכן היא מובטחת מטעמי קביעות ומוגנת על ידי ועד העובדים. השינוי המתבקש הוא הענקת גמישות תעסוקתית כך שיהיה קל יותר לגייס עובדים למגזר הציבורי, אך גם קל יותר לפטרם כאשר מלאכתם לא נעשית לשביעות רצונו של הממונה עליהם. בנוסף, יש להקטין עד מאוד ואף לבטל את החלק במבנה השכר הנובע משנות ותק ולהגדיל משמעותית את החלק שנובע מעמידה ביעדים ומאיכות העבודה.

קשה להפריז בחשיבות ארבעת הנקודות שמנינו עתה לעתידה של מדינת ישראל. לצערנו, מעטות הן המפלגות שבתוכנית העבודה שלהן יש התחייבות לטפל באתגרים אלו. לגישתנו יש לבחור במועמד שהסיכוי שתחת הנהגתו הנקודות יזכו לטיפול ראוי הוא הגבוה ביותר. על מועמד זה להיות מנוסה בעבודה פרלמנטרית, וכן עליו להיות בעל יכולות התמדה, עמידה בלחצים ושקדנות. תכונות אלו הכרחיות על מנת לבצע את הרפורמות שהכלכלה הישראלית כה זקוקה להן.

מתן גדליהו הוא סטודנט לתואר שני מחקרי בכלכלה

שגיא ברמק הוא ד"ר להיסטוריה אמריקאית

צרו איתנו קשר *5988