התקווה שהתנפצה: גדעון סער מציג - לאבד מנדט וחצי בשבוע

מערכת הבחירות הזו לא הציגה מנצחים. בסופה ניתן היה לתאר שורדים ומפסידים. גדעון סער נראה בהתחלה כמי שהולך להיות הג'וקר של הבחירות. ביום אחד הוא הפתיע כשהודיע על עזיבת הליכוד לטובת מפלגה חדשה, ועוד יותר הפתיע כשהצליח למשוך אליו איש ליכוד ושועל פוליטי ותיק כמו זאב אלקין. הסקרים הצביעו על מספר מנדטים דו-ספרתי עם הקידומת 2, והוא נראה כמי שיכול להיות מקובל כמעט על כל הצדדים במפה הפוליטית, ממרץ ועד למפלגות החרדיות. אבל אז דברים התחילו להשתבש.

סער לא הצליח להחזיק את תומכיו משני הקצוות ולנהל קמפיין אקטיבי. הוא גילה שאין די קונים לאידיאולוגיית רק לא ביבי בימין, וברגע שהכריז על החרמת נתניהו איבד תומכים לטובת בנט. ואילו מהצד השני ספג קמפיין געוואלד אפקטיבי של גנץ וכחול לבן, שהצליחו להחזיר הביתה את התומכים שנטשו כשסער היה בשיא הפריצה.

ההחמצה של סער גדולה בעיקר משום שהיו לו את כל הכלים להצליח. הוא נהנה מהילת האולפנים וקיבל במה אוהדת, אך זו הייתה גם חרב פיפיות שעמעמה את היחלשות התמיכה בו בשטח. ההפך מבני גנץ, שספג מהלומות באולפנים אך האהדה אליו ברחוב עלתה על גדותיה.

והצרות של סער לא התחילו ונגמרו בקמפיין האפקטיבי של גנץ. יפעת שאשא ביטון, מי שהייתה אמורה להיות קלף מנצח כיו"ר ועדת הקורונה הלוחמת לטובת העסקים הקטנים, לא הצליחה להביא את המצביעים המובטחים. בדיוק כמו שקרה לבנט ברגע שהחיסונים עבדו והשוק נפתח - מתנגדי המדיניות שהוביל נתניהו הפכו ללא רלוונטיים. הטרגדיה במקרה של סער כפולה, הוא לכאורה לקח אליו את האוזר והנדל כדי לחזק את האגף הימני אבל בפועל הם לא הביאו איתם בוחרים. זו לא הייתה הפתעה גדולה שכן גם בסקרים של דרך ארץ, הצמד לא הוכיח התכנות אלקטורלית מבטיחה. בסופו של דבר, התרומה המכרעת שלהם למפלגת תקווה חדשה הייתה מימון המפלגות שהביאו איתם.

זו התמודדות שנייה של סער על ראשות הממשלה שלא צלחה. בפעם הראשונה התמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד, והפסיד בפער גדול. אז היו מי שהאשימו את הביביסטים בכך שהם משתקים את הליכוד. אבל עכשיו, גם כאשר יצא למגרש הגדול, סער שוב לא סיפק את הסחורה במבחן התוצאה. הוא אולי מועמד שהשמאל היה רוצה להעמיד בראש הימין, אבל בפועל הימין לא הגיע כדי ליישם, והשמאל חזר למפלגות האם ברגע האמת.

מטרת ביניים אחת אפשר לומר שסער כן הצליח להשיג - הוא הרחיק את נתניהו מהיכולת להרכיב ממשלה כאשר הטיל וטו על כל שותפות איתו. נתניהו עצמו שניסה לומר שהכל פתוח בנאום הניצחון שלו כאשר כיוון לחברי כנסת עם מכנה אידיאולוגי משותף, רצה לומר תקווה חדשה המורכבת מפורשי ליכוד.

סער יידרש להחליט בשבועות הקרובים האם בניגוד להבטחותיו ירכיב ממשלה עם הליכוד על בסיס חיבור אידיאולוגי, ולמרות החרם הפרסונלי על נתניהו. אם יחליט לדבוק בהבטחת הבחירות שלו ולמנוע מנתניהו ממשלה בכל מחיר, הוא יידרש למאבק בחזית אחרת: לשמור את חברי מפלגתו קרוב אליו מול ניסיונות החיזור של נתניהו בשבועות הקרובים ולמנוע מעבר של עריקים בין גושים.