בנט נשאר לשון המאזניים למרות שנתניהו שתה לו קולות

עוד מוקדם לתאר את ימינה ככישלון בבחירות האלו, למרות המספר החד-ספרתי של המנדטים. מי שהצליח להיכנס למשרד הביטחון עם שלושה מנדטים בלבד, יכול להשיג כנראה הרבה בממשלה עתידית עם כפול מזה, שבעה מנדטים נכון לשלב זה. ההצלחה שלו נמדדת גם בכך שהצליח להישאר מחוץ לשני הגושים עם מספר מנדטים שיכול להעניק ניצחון לכל אחד מהצדדים, ולא להיכנס לשיח החרמות עוד ישחק לטובתו, בעיקר כדי למקסם רווחים מול הקואליציה הטבעית שלו עם נתניהו והחרדים בימין. הדבר היחיד שהבטיח לבוחריו הוא שלא יהיו בחירות חמישיות - עכשיו השאלה היא האם נתניהו, עם כל הדם הרע ביניהם, יסכים לשלם.

בנט לא סבל רק ממזל רע בבחירות האלה, אלא מקמפיין מלא-מלא של נתניהו על הראש של ימינה. לא רק שנתניהו קרא ממש שלא לתמוך בבנט, כשניסה לשייך אותו לגוש המרכז-שמאל, הוא גם עבד בקמפיין של הציונות הדתית, שפגע בסופו של דבר גם בהישגי ימינה במגזר שבו נולדה המפלגה. מי שהגדיר עצמו מועמד לראשות ממשלה, סיים בסופו של דבר את מערכת הבחירות עם הישג דומה לשותף לשעבר סמוטריץ', זה שהשאיר לעמוד בראש מפלגת קצה, אולטרה-מגזרית.

נפתלי בנט הצליח לארגן את מסרי הקמפיין שלו ממש עד לרגע האחרון. הוא דיבר על קורונה, הציג תוכנית כלכלית, פגש בעלי עסקים ושמר על ראש פתוח מבחינה פוליטית. אך בשבוע האחרון עם התגברות הלחצים מכיוונו של נתניהו, החומה שהציב בנט נסדקה והוא נפל לספין של נתניהו.

בהופעה בערוץ 20 הציג מכתב עם חתימתו לפיו לא יישב תחת לפיד וביקש מנתניהו לחתום על התחייבות דומה בקשר למחמוד עבאס. נתניהו כמובן התחמק אך השיג את מבוקשו - חיזוק הרושם לפיו בנט עושה את רצונו. לא רק זו בנט התמודד מול הקמפיינר הטוב בארץ שהכריז עליו מלחמה ועדיין הצליח לשרוד מעל אחוז החסימה. בהשוואה לבחירות 2019 - זה הישג בפני עצמו.

ליו"ר ימינה ותק פוליטי בניהול קמפיינים שמתחילים בתרועה רמה ונגמרים בקול ענות חלושה. הוא יצא לדרך כמועמד מבטיח, הציג דרך מסודרת למאבק בקורונה, היה אוזן קשבת לעצמאים ולבעלי העסקים ומיצב את עצמו כמבוגר אחראי. אולם בפועל, כאשר החיסונים נכנסו לפעולה והמשק השתחרר - כל התוכניות של בנט נשארו במגירה. זה לא הספיק כדי לנצח מגפה וגם לא מערכת בחירות אכזרית.