הממשלה בספרד צפויה להשיק פיילוט שיממן לחברות קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים, על רקע עדויות מרחבי העולם שהדבר משפר את היעילות ותורם לתחושת העובדים, במיוחד לעוסקים ב"כלכלת המידע" הדורשת ריכוז רב.
ספרד סובלת מבעיה דומה לישראל: עובדים שעות רבות ביום אך הפריון נמוך יחסית. הם "שורפים" שעות בעבודה, אבל הדבר אינו מיתרגם לצמיחה הולמת בתמ"ג. בימים אלה, שבהם שולטת שם ממשלת שמאל, ולאור המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה, מפלגה קטנה התומכת בקואליציה הציעה להשיק פיילוט שיציע פתרון עתידי לבעיה, ולפי הדיווחים הממשלה נעתרה לה: כ-200 חברות ספרדיות יעברו לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים (32 שעות שבועיות). הממשלה תסבסד תחילה את השינוי, ובשנה השלישית יתפרסמו תוצאות הניסוי, שיבהירו אחת ולתמיד את יעילות הקונספט, שכלכלנים ופוליטיקאים דנים בו מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. עלות הפרויקט מוערכת ב-200 מיליון אירו.
היעילות זינקה ביפן
אם הממשלה הספרדית תאמץ את ההצעה, ספרד תהיה הראשונה שבה שבוע העבודה מקוצר מחמישה לארבעה ימים ברמה הלאומית, גם אם בהיקף מצומצם.
התפיסה שעומדת בבסיס הרעיון מגיעה מהשמאל הפוליטי. במשך עשורים פעלו איגודי עובדים ומפלגות שמאל באירופה לקיצור שעות העבודה.
בתחילת המהפכה התעשייתית, יום עבודה של 12 שעות היה הנורמה, אך מאז הוא התקצר בהדרגה. שביתת ענק בברצלונה ב-1919 הובילה למעבר לשמונה שעות עבודה יומיות ביבשת, וב-1940 הגדיר הקונגרס האמריקאי שבוע עבודה ככזה שכולל 40 שעות. הצרפתים הורידו זאת עוד ל-35 שעות בשבוע.
אבל מה שהחיה במידה רבה את הרעיון לקצר את שבוע העבודה בשנים האחרונות הוא האופי המשתנה שלה בעולם הדיגיטלי. עדויות אנקדוטליות לכך ש"פחות שווה יותר" מבחינת שעות עבודה הלכו והצטברו. חברת מיקרוסופט ביפן ערכה ניסוי שבו ביטלה את העבודה בימי שישי (ללא שינוי במשכורת), וראתה זינוק של 40% ביעילות העובדים, במקביל לירידה בהוצאות על המשרדים. חברות אחרות, מגרמניה עד בריטניה, נקטו צעד דומה ודיווחו על הגדלת הכנסות.
מאז תפס הנושא כותרות גם בפינלנד, מעין מעבדה עולמית לתחום העבודה, שראשת הממשלה הסוציאל-דמוקרטית שלה דיברה עוד לפני שמונתה לתפקיד בשבחי קיצור שבוע העבודה (אך אינה מקדמת מדיניות זאת בפועל); בניו זילנד, שבה ראשת הממשלה ג’סינדה ארדרן אמרה כי יש "לבחון" את הנושא; וגם בבריטניה, שבה מנהיג הלייבור המודח ג’רמי קורבין ניסה לנצח את הבחירות על ידי הבטחה לקיצור שבוע העבודה.
ההנחה היא שבמקום לבזבז שעות לא יעילות במשרד, העובדים יוכלו לבלות עם המשפחה או בפעילות פנאי, וזה יתרום גם למניעת שחיקה ולפריון רב יותר.
החברות שלא מחכות לממשלה
כמה חברות כבר קיצרו את שבוע העבודה בלי סובסידיות ממשלתיות. לדוגמה, חברת התוכנה הספרדית DelSol. המנכ"ל אמר לעיתון "אל פאיס" כי מעבר למחויבות של העובדים ולאווירה טובה, הצעד מושך עובדים מוכשרים רבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
