מצרים | פרשנות

חובות ענק, 3 מיליון מובטלים וזיכרונות מהאביב הערבי: סואץ אולי נפתחה, אבל הצרות של מצרים רחוקות מסיום

שנת הקורונה פגעה קשות בכלכלה המקרטעת של מצרים, כשהגירעון במדינה מגיע ליותר מ-8%, ויחס חוב תוצר הגיע ל-90.2% • אם הנשיא א-סיסי לא יישם רפורמות רחובות היקף ובמגוון תחומים, הוא עלול למצוא את עצמו עומד בפני התקוממות עממית דומה לזאת שהביאה לסיום שלטונו של מובארכ

עבד אל פתאח סעיד חוסיין ח'ליל א-סיסי, נשיא מצרים / צילום: יח"צ
עבד אל פתאח סעיד חוסיין ח'ליל א-סיסי, נשיא מצרים / צילום: יח"צ

ספינת Ever Given ("אבר גיבן") שנתקעה בתעלת סואץ לפני כשבוע, חולצה הבוקר (ג'), והפקק, שכלל 300 ספינות הממתינות משני עברי התעלה, החל להיפתח. אלא שהמשבר הזה הפנה זרקור אל מצרים, המדינה שבימים הראשונים לא הצליחה לנהל את המשבר. עדות לכך ניתן לראות בתמונת הטרקטור הבודד שמנסה לפנות חול מגדת התעלה סמוך לספינה התקועה - שהפכה לסמל לחוסר היעילות המצרית.

בתוך מצרים עצמה, הביטוי "נתקעה בפקק", משמש לתיאור המצב הכלכלי במדינה, ששנת הקורונה הרעה אותו עוד יותר. בסקירה של הבנק העולמי על מצרים, נאמר כי המגיפה החריפה מאוד את האתגרים הקיימים של מצרים, והעצימה את הכשלים של הניהול הכלכלי, לרבות גירעונות גדולים, תקציב לא שקוף, והיעדר תוכניות לייצור מקומות עבודה ולרפורמה במערכת המס.

חקלאי במצרים על רקע ספינת ה"אבר גיבן" תקועה בתעלת סואץ / צילום: Reuters, MOHAMED ABD EL GHANY
 חקלאי במצרים על רקע ספינת ה"אבר גיבן" תקועה בתעלת סואץ / צילום: Reuters, MOHAMED ABD EL GHANY

והנתונים קשים, כמעט שלושה מיליון מצרים הפכו מובטלים ושיעור האבטלה הגיעה לקרוב ל-10%. שיעור האבטלה האמיתי גדול בהרבה שכן משרד התעסוקה המצרי כולל בנתוני התעסוקה עובדים שהועסקו יום אחד בשבוע, או אפילו שעה ביום. וכך מיליוני בני אדם רשומים כעובדים, אך שכרם מספיק לימים בודדים בחודש בלבד.

עוד סיבה לכך שנתוני הממשלה על אבטלה חלקיים למדי, היא שחלק ניכר מהכלכלה המצרית עובד ב"שחור". אין דיווחים על הכנסות על עובדים וכו'. משמע, מי שעבד ב"שחור" ופוטר בגלל משבר הקורונה, ומדובר בעיקר בענף המסחר, לא נכלל בנתונים הרשמיים. המובטלים הללו, קיבלו מענקים חד פעמיים, אך לא דמי אבטלה ארוכי טווח.

מצרים לוותה בשנים האחרונות מיליארדי דולרים, מזה 12 מיליארד דולר מקרן המטבע העולמית, עוד שני מיליארד דולר מבנקים מאיחוד האמירויות ועוד הלוואות בסדרי גודל של מאות מליונים, מקרנות ובנקים אחרים ברחבי העולם.

מקום לאופטימיות: תחום האנרגיה

שנת הקורונה והירידה החדה בהכנסות מטבע חוץ, גרמה לעיכובים בתשלומי ההלוואות לצד שחיקה ביתרות המטבע. שערה של הלירה המצרית ירד, אם כי בקצב מתון לסביבת 16 לירות לדולר, לא מעט בזכות רכש דולרים על ידי הבנק המרכזי בקהיר.

הצמיחה צנחה מ-5.6% ב-2019, לכ-3% ב-2020, שמשמעה דריכה במקום, בשל שיעור הילודה הגבוה. הגירעון מגיע ליותר מ-8%, ויחס חוב תוצר הגיע ל-90.2%.

תחום האנרגיה ובעיקר הגז, משמש למשטר ולעם המצרי מקור לאופטימיות. גילויי הגז הענקיים במימי הים התיכון מול מצרים, פיתחו את התעשייה הזו בהיקפים גדולים, ומצרים רבים מועסקים בחברות המפיקות גז, וגם בהקמה של מתקן ההנזלה הענקי בחוף הים התיכון. הגז מסייע לטפל בבעיית אספקת החשמל במצרים, לאחר שבשנים האחרונות הוקמו והוסבו כמה תחנות כוח לשימוש בגז.

מנגד, התיירות אחד מענפי הכלכלה החשובים ביותר, שהתאוששה מאוד בחמש השנים שלפני הקורונה, ספגה מכה קשה, והכנסות המדינה ממנה ירדו לשפל חדש.

שיעור אבטלה גבוה בקרב צעירים משכילים

מומחי הבנק העולמי כותבים דוח אחר דוח שבהם הם מתריעים על שוק עבודה ירוד שחלק ניכר ממנו במשרות ממשלתיות בעלות שכר נמוך, ומיעוט בולט של משרות בשכר בינוני וגבוהה, כשהממשלה לא מצליחה לייצר אופק תעסוקתי בעיקר לצעירים המשכילים, שבקרבם שיעור האבטלה גבוה במיוחד.

הצעירים האלה הם דאגתו הגדולה ביותר של הנשיא עבד אל פתאח א-סיסי. כמי שהיה גנרל בצבא שהוזעק לדכא את המהומות בסוף שלטונו של חוסני מובארק, הוא זוכר היטב את כיכר תחריר, מהפכת הפייסבוק של האביב הערבי, שבמצרים החלה עוד קודם בדירבון לא מוכוון אולי של נשיא ארצות הברית אובמה.

הפגנה בכיכר תחריר בקהיר בזמן האביב הערבי / צילום: Associated Press, Tara Todras-Whitehill
 הפגנה בכיכר תחריר בקהיר בזמן האביב הערבי / צילום: Associated Press, Tara Todras-Whitehill

בנאומו המפורסם באוניברסיטת קהיר ב-2009, חצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד, אובמה דיבר בחלק חשוב בנאומו על זכויות אדם ודמוקרטיה, על שקיפות שלטונית על חופש הדיור והבעת הדעה ועוד - כל מה שמשטרו של הנשיא לשעבר מובראכ, לא היה, ולמעשה כלל המשטרים במדינות ערב.

הדברים נקלטו, משטרו של מובראכ החל להזדעזע, וב-2011, מצרים הייתה לאחת המדינות הבולטות במהומות האביב הערבי שהחלו בטוניס, ועיקרן, דרישת המון העם לתנאי מחיה, פרנסה וחירות. המהומות אז גרמו להתפטרותו של מובארכ, ואחר כך להעמדתו למשפט, ולבחירות שהביאו לעליית האחים המוסלמים לשלטון, עד להדחתם בידי א-סיסי, אז שר הביטחון.

הדלק של המהפכה היו אותם צעירים בדיוק, וא-סיסי יודע כי עליו לטפל בעיקר בהם כדי למנוע התעוררות של מרי נגד שלטונו. כדי לשמר את תמיכת הצבא, א-סיסי נתן למפקדים הבכירים הטבות כלכליות מפליגות ושליטה על חברות כלכליות בין השאר אלה הבונות את עיר העתיד המצרית. השחיתות השלטונית נחשבת לגבוהה, והמוביליות החברתית נמוכה.

א-סיסי נאבק בכך, בדרכים הישנות, דיכוי גורמי אופוזיציה, הצרת צעדי עיתונות ביקורתית ותעמולה ממשלתית המפארת את ההצלחות, ומעלימה את הכישלונות. אלא שברשתות החברתיות, שגם לפני עשור היו מגורמי ההתארגנויות למהומות, הביקורת על השלטונות רבה, והתסיסה גוברת.

א-סיסי יצטרך להביא בקרוב, תוכנית רפורמות רחבת היקף במיוחד, ריאליות ושקופות ככל שניתן כדי לתת אופק של תקווה לצעירים המצרים, לצד צמצום הילודה, וטיפול בבעיות השוטפות של תעסוקה דיור ואספקת שירותים בסיסיים. 

צרו איתנו קשר *5988