ביקור באילת של אחרי פסח: אי של שפיות

אילת משתדלת למצב עצמה כסוג של אלטרנטיבה לחו"ל • אחרי פסח המחירים יורדים, האטרקציות פחות עמוסות והעיר נעשית אטרקטיבית יותר למי שיכול לגנוב סופ"ש ארוך

מלון רויאל שנגרילה באילת / צילום: אורלי גנוסר
מלון רויאל שנגרילה באילת / צילום: אורלי גנוסר

בביקור הקודם שלי באילת, מתישהו בין הסגרים, עוד נעצו בנחיריי את המטוש, לוודא שאני לא מחדירה לעיר רסיסי קורונה. אבל מתווה האיים הירוקים גווע והחליף אותו התו הירוק. עכשיו לא מחדירים לך מטוש לאף, אבל עדיין כל מי שרוצה לנפוש באחד מבתי המלון, ואינו מחוסן, נדרש להציג בדיקת קורונה שלילית. זו, אגב, בתוקף ל-72 שעות בלבד.

מזל טוב: לשביל ישראל נולד אח דרומי קטן בהרי אילת

הדרך הכי קלה לצאת מהפלונטר (במיוחד אם אתם הורים לילדים שמתחת ל-16 ולא יכולים להתחסן) היא בדיקת קורונה מהירה בבית החולים המקומי, התקפה ל-24 שעות (תמורת 75 שקל).

בסיור באותו ביקור קודם סיפר סגן ראש העיר, אלי לנקרי, שאת תכנית האי הירוק הגישו האילתים כבר במרץ 2020, אלא שחיי המדף שלה היו קצרים כחיי חרק, והשקעה של מיליונים ירדה לטמיון. מאות עסקים קיפדו חייהם בסגר וקרסו, ותחושות הייאוש גברו.

בחודשיים האחרונים חלה מגמת התאוששות. לקראת הפסח בתי המלון רשמו תפוסה גבוהה עד מלאה, וגם המסעדות ומרכזי הקניות חווים עדנה. בתאגיד התיירות בעיר בחרו להמשיך בדיוק מאותה נקודה שבה נעצרו החיים, וכל הפעילויות שתוכננו ותוקצבו לעידן האי הירוק יישארו בתוקף עד סוף אפריל. גם הכותרת שנבחרה לפרויקט עדיין בתוקף: "101 חוויות, 0 שקלים, אילת אחת". התוכן כולל תרבות, אמנות, קולינריה, טבע ועוד, וניתן למצוא אותו באפליקציה ייעודית: Eilat escape to the sun שכוללת גם רישום מראש.

פארק הצפרות / צילום: אורלי גנוסר
 פארק הצפרות / צילום: אורלי גנוסר

אחת האטרקציות המשופרות היא פארק הצפרות של אילת, למשל, שזכה למתיחת פנים ושדרוג. הוסיפו שבילי הליכה, גשרים, מצפורים, בריכה נוספת ושיקמו את המלחה הצפונית. הפארק הוא ביתם של כ-400 מיני ציפורים, המגוון הגדול ביותר במזרח התיכון, תושבות קבע ונודדות. הפארק פתוח חינם, ובבוקר ניתן לצפות בטיבוע ציפורים. מלבד זאת מציעים לקהל סיור זריחה, סיור עששיות לעת ערב, סיור נדידה, ביקור בבריכות הפלמינגו ופעילות בשם "צפר ליום אחד", סיור עם צפר. בימים אלה נדידת האביב בשיאה, זמן נפלא לבקר במקום.

שרקרק גמדי לאחר טיבוע / צילום: אורלי גנוסר
 שרקרק גמדי לאחר טיבוע / צילום: אורלי גנוסר

סיור טבע נוסף הוביל המדריך רונן לוי, שהתרגש וסיפר שזה האוטובוס הראשון שלו מאז פרוץ המגפה. יצאנו יחד אל החוף הצפוני, אל שטחי החקלאות, דקלי הדום ובריכות הפלמינגו. הטבע בתקופה הזו מתגמל ולוי הוסיף ידע רב.

פלמינגו בפארק הצפרות / צילום: נועם וייס
 פלמינגו בפארק הצפרות / צילום: נועם וייס

כשקפצנו לטיילת הבנו שזו הפכה לבמה הגדולה במדינה. עשרות אומנים מחופשים ובהם נגנים, זמרים, אקרובטים ופסלים חיים ניקדו אותה ושעשעו את הקהל. זה היה מקסים ומעורר התפעלות - הצבעים, היצירתיות, התלבושות המרהיבות, ההומור והשמחה. בובה מלאת חן, מכשפה שעושה קסמים, רקדנית גמישה במיוחד, אמני פרפורמנס והפילה "פילאטיס", שהיא אמנם מגושמת אבל קורנת מחן, הפכו מסע קניות, או שיטוט לעת ערב, למופע רב ממדי ורב חושי.

גם זירת האמנות והתרבות בעיר מתחדשת ומתפתחת, וכך הוסב שטח הטרמינל הישן למתחם תערוכות וכעת מוצגת בו תערוכת לגו מרהיבה שעשתה רילוקיישן מחולון. מה רואים? לא פחות מ-40 דגמי דינוזאורים המורכבים ממיליוני פיסות לגו לכדי מיצג מקסים, צבעוני ומלא חיים.

שמחה בטיילת באילת / צילום: אורלי גנוסר
 שמחה בטיילת באילת / צילום: אורלי גנוסר

מבנה הטרמינל המרכזי של שדה התעופה ז"ל, עתיד להפוך למרכז החדשנות של אילת, ועד אז מוצגת בו תערוכת Terminal Chapter בקונספט הזהה למקור - מסע נדודים. בחללים הנטושים הוצבו מיצגי צילום, וידיאו ארט, פיסול, טקסטים ועוד והשיטוט מתעתע ומרתק. 30 אמנים ביטאו בדרכם הייחודית את החוויה שלהם וביחד מגישים הזמנה לשוטטות מדיטטיבית במרחב. שתי התערוכות בתשלום.

החזון המקומי הוא להפוך את אילת למרכז לאמנות פורצת דרך, וכמו תיאטרון אלעד המעניין שהתמקם בה, שואפים למשוך לעיר אמנים ולייצר סצנת מחול, מוזיקה ועוד. כחלק מאותה סצנה בהתהוות, מציעים לאורחים גם סדנאות שונות, ובטיילת חווינו סדנת ציור בצבעי מים עם האמנית שרית נחשון. זו הייתה שעה קלה של מדיטציה שבה למדנו איך להתבונן בנוף, לרשום אותו ולמשוח שכבות של צבע לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. עוד בסדרה רישום בפלסטלינה, רישום בפחם ומאותו גרעין נבטה גם סדנת טיק טוק למכורים.

תיאטרון רחוב / צילום: בועז סמוראי
 תיאטרון רחוב / צילום: בועז סמוראי

זירת הקולינריה קיבלה זריקת מרץ בדמותו של סיור קולינרי באזור התעשייה של העיר. יעל לרנר שכנעה אותנו שגם באזור אפור אפשר למצוא אוצרות. חומוסוף הוא שוס מקומי טעים להתעלף, בטיקה מסלה קיבלנו בוסט של כל הטעמים והריחות מהודו, בקונדיטוריה אלימי נמסנו רק מלראות את הקינוחים שרוקח אבי, הבעלים שעלה מצרפת, ובמבשלה טעמנו ממיני הבירות המיוצרות בה. אבל הכי כיף היה לראות מסעדות פתוחות כמו פעם, עם סועדים אמיתיים ואווירת בילוי. מסעדת פאפי הפגיזה במנות בשר עסיסיות ומשובחות ואצל פדרו התענגנו על ערב דגים תוסס.

מיני בירות במבשלה / צילום: אורלי גנוסר
 מיני בירות במבשלה / צילום: אורלי גנוסר

את הלילה בילינו במלון רויאל שנגרילה, שהושק לפני יותר משנה, אך מאז היה יותר סגור מאשר פתוח. זהו שטח שנלקח ממלון אורכידיאה עם 53 חדרים, ולצדם טרקלין שפתוח מבוקר עד ערב עם ארוחות קלות, נשנושים ומשקאות, בריכה ובר הפונים אל הים. זהו מלון יוקרתי ויקר בשגרה, אך לצד השירות המשובח, החדרים לא זכו לשדרוג זהה וחבל. בימים שבהם רמת המחירים יורדת, כדאי ליהנות מההזדמנות.

טיקה מסלה. בוסט של כל הטעמים והריחות מהודו / צילום: אורלי גנוסר
 טיקה מסלה. בוסט של כל הטעמים והריחות מהודו / צילום: אורלי גנוסר

אז אם אתם בדרך לאילת, חשוב לזכור שאתרים רבים פועלים בתו ירוק למחוסנים או מציגי בדיקה שלילית. אחרי הפסח יהיה רגוע יותר ולמרות המסכות והמגבלות זו אלטרנטיבה לחוש שוב שפיות בעונה מושלמת. יש מצב שאחזור שוב. 

צרו איתנו קשר *5988