הטיפ היומי: החבית עוד לא אמרה את המילה האחרונה

אחרי התנודות היומיות העזות במחיר הנפט עם פרוץ משבר הקורונה לפני כשנה, רבים כבר הספידו את הזהב השחור • למרות זאת, מאז חודש נובמבר המחירים בעלייה שצפויה להימשך • קרנות סל העוקבות אחר מחיר הנפט הן דרך טובה להיחשף לסחורה החמה

מתקן זיקוק נפט. מספר הבארות המפיקות צנח, והביקוש עולה על ההיצע / צילום: Shutterstock
מתקן זיקוק נפט. מספר הבארות המפיקות צנח, והביקוש עולה על ההיצע / צילום: Shutterstock

ב-20 באפריל 2020, הכלכלות הגדולות בעולם היו עדיין בשיאן של מגבלות וסגרים. מטוסים קורקעו, רכבים, רכבות ואוטובוסים לא הונעו במשך שבועות, והפעילות העולמית הואטה עד כדי כך שנתונים מאותה תקופה מצביעים על ירידה של קרוב ל-15% בפליטות גזי החממה בראייה עולמית. למרות זאת, מדד הנאסד"ק כבר רשם עלייה של מעל 24% מהשפל שנקבע פחות מחודש לפני כן, עלייה שהמשיכה לקביעת שיא כל הזמנים חודש וחצי לאחר מכן - השוק הדובי הקצר בהיסטוריה.

אבל עם כל ה"אקשן" בשוק המניות, הוא עדיין נותר השוק ה"משעמם" באותו יום באפריל, ועמד בצלו של השינוי במחיר החוזה על חבית נפט, שרשם היסטוריה כאשר מחיר החוזה הפוקע הגיע באמצע יום המסחר אל מתחת ל-5 דולרים. לאחר פחות מעשר דקות מחירי החוזים כבר ירדו מתחת ל-2 דולרים, ועד סוף המסחר חוזים החליפו ידיים במחיר של 40- (מינוס) דולר לחבית, כאשר סוחרים היו מוכנים לשלם לא מעט כדי שייקחו מהם את חביות הנפט.

 

 
  

הסיבה לכך הייתה שעוד במרץ, על אף הצפי לירידה חדה בביקוש, חלקן הגדול של החברות המפיקות העדיפו להמשיך בהפקה בהפסד מאשר להתמודד עם ההשלכות של עצירה והתנעה מחדש. הפסקת הפקה מבאר קיימת היא תהליך ארוך ויקר ממנו מנסים להימנע, כאשר במקרים מסוימים הפסקה אף עלולה להסתיים באובדן זיכיון על אותה הבאר.

רוכשי החוזים העתידיים על הנפט בבורסה האמריקאית לא ציפו שמדיניות הסגרים הגלובלית תוביל לצניחה כה חדה בביקוש, עד שמתקני האחסון בעולם לנפט ותוצריו יתמלאו לחלוטין במוצרים שלא נצרכו. קידוח ושינוע נפט הינם תהליכים איטיים (בין מכירת הנפט ועד הגעתו ליעדו יעברו שבועות ולפעמים גם חודשים), ומשקיעים שתכננו על רווח כספי במכירת החוזים במחיר גבוה יותר, לא מצאו קונים עבורם. ל"גברת כהן" אין מקום לאחסן את כל הנפט הזה במטבח שבביתה בחדרה, ולכן הייתה חייבת למכור את החוזה לפני פקיעתו. מכאן ועד מחיר שלילי הדרך הייתה קצרה מאוד.

 
  

בימים שלאחר מכן עלה מחיר הנפט חזרה לאזור ה-20 דולר, אבל רבים כבר התחילו להספיד את הזהב השחור, גם עקב הירידה ההיסטורית בביקוש (שלא צפוי להתאושש לפני המחצית השנייה של 2022), אך יותר מכך עקב ההטיה הגוברת של העולם לכיוון האנרגיה הירוקה, שמבססת את עצמה כרכיב מהותי במנוע הצמיחה הגלובלי לעשורים הקרובים. הדעה הרווחת היא שצריכתו של הנפט ותוצריו תרד עם השנים, ובמקביל לכך כמות ההפקה.

בארות נסגרו, ובארה"ב מוקשחים תנאי ההפקה

למרות זאת, מאז חודש נובמבר אנו עדים לעליית מחירים מתמשכת כשחבית נפט יותר משילשה את מחירה מאז אפריל 2020 בדרך ל-70 דולר במהלך מרץ. ניתן כמובן למנות מספר אירועים ששיבשו את האספקה הגלובלית בטווח הקצר ודחפו את מחיר הנפט מעלה: הוריקנים וטמפרטורות קיצוניות שפגעו בחלקים נרחבים בדרום ארה"ב ושיתקו את פעילות הפקת ושינוע הנפט במדינה, תקיפת מתקני הנפט בסעודיה על ידי מורדים חות'ים, תקיעת הספינה בתעלת סואץ שפגעה בתזמון העדין של משלוחי הזהב השחור, והמתח הגיאופוליטי הרגיל. אבל אלה לבד לא גורמים לעלייה מתמשכת, לכך מצטרפות גם סיבות מבניות מהותיות.

ראשית, אותו צעד קיצוני של סגירת בארות אכן התרחש. כאשר חברות הנפט הבינו שהפגיעה בביקוש עקב משבר הקורונה אינה משהו חולף, וכי מדובר במשבר של פעם ב-100 שנה, הן 'סגרו את הברז'. ממעקב שביצענו באינפיניטי עולה כי בשנת 2020 מספר בארות הנפט המפיקות גלובלית צנח מ-2,125 בפברואר ל-1,030 ביולי, שיעור של יותר מ-50%.

כעת, כשהכלכלה הגלובלית חוזרת אט אט לפעילות, נדרש להפעיל את הבארות מחדש, תהליך הלוקח בין שלושה לשישה חודשים. אבל קרטל אופ"ק פלוס (שבימים כתיקונם הינו המכתיב הכמעט בלעדי של מחירי הנפט בעולם) החזיר רק שבריר מ-7.7 מיליון החביות ליום שקצץ בשיא המגפה, והוא לא לבד. עד פברואר 2021 מספר הבארות הפעילות עלה ל-1,270, אך נתון זה אינו מספיק, וכיום הביקוש עולה על ההיצע. זאת אף שהביקוש ביבשת אירופה מתקשה להתאושש עקב הימשכות הסגרים והשבתה של המשק.

שנית, על אף הגל "הירוק" ששוטף את העולם, הקמת פרויקטים לאנרגיה חלופית לוקחת שנים, וכך גם צמיחת אחוז הרכבים החשמליים מסך כלי הרכב. אנו נמשיך לנסוע ברכבים מונעי בנזין עוד זמן רב ונפט ותוצריו ימשיכו לשמש כמקורות אנרגיה משמעותיים גם בעתיד, הכולל צמיחה משמעותית בביקוש לחשמל.

לבסוף, עצירת אישורי קידוחים חדשים בשטחים פדראליים בארה"ב, הקשחת התנאים לבארות חדשות ומניעת סובסידיות מצד ממשל הנשיא הנבחר ביידן, כחלק מהמאבק בשינוי האקלים שהוא מנהיג, צפויים להשפיע לרעה על התפוקה בטווח הארוך. הקשחת תנאים אלו תוביל לפחות תחרות בעתיד וליכולת החברות להתאים ההיצע באופן מוחלט לביקוש, כך שכל עלייה בביקוש תגרור מיידית עלייה חדה במחיר.

העולם ימשיך לצרוך נפט עוד שנים רבות

ולכן, למרות הסנטימנט השלילי כלפי דלקי מאובנים והזיהום הכרוך בשימוש בהם, המסקנה המתבקשת היא שהיצע שוטף של נפט ימשיך לשחק תפקיד משמעותי בחיינו. מכאן שמחירו, על אף תנודתיות רבה, צפוי להמשיך לעלות ככל שהעולם מתאושש מהקורונה.

החשיפה של המשקיע הממוצע לשוק הנפט נעשית באמצעות קרנות סל אשר רוכשות חוזים עתידיים על נכס הבסיס, עקב כך הקרנות מתקשות לחקות בצורה מיטבית את שווי נכס הבסיס, ובמשך זמן רב אף יצרו הפסד מתמשך למחזיקים בהן. הסיבה לכך היא שתמחור חוזה עתידי יכול להיות גבוה או נמוך ביחס למחיר נכס הבסיס לאספקה מיידית, הצפוי במועד פקיעת החוזה (שהוא נכס הבסיס כיום בתוספת עלויות האחסון), מה שעלול ליצור מצב הידוע בשם Contango. סיטואציה שבה מחיר החוזה העתידי גבוה ממחיר הנכס הצפוי, כך שגם אם מחיר נכס הבסיס הצפוי עולה ומגיע למחיר הפקיעה של החוזה העתידי, לא נוצר רווח פיננסי. מנגד אם מחיר נכס הבסיס לא משתנה, נוצר בהכרח הפסד פיננסי אשר גדל בהתאם אם מחיר נכס הבסיס יורד.

מחלקת המחקר של אינפיניטי עוקבת אחר שוק חוזי האנרגיה באופן רציף. המעקב הזה מעלה כי מחודש ינואר לראשונה זה זמן רב, נסחרו החוזים העתידיים לכל הטווחים שלא ב-Contengo. ולמרות שהתנודתיות במחירי הנפט בימים האחרונים מכניסה ומוציאה את החוזים הקצרים ל-Contango קל, עדיין מדובר במצב אידיאלי לחשיפה לנפט באמצעות קרנות סל.

כך שלראשונה זה שנים, הקרנות עוקבות אחר מחירו של הזהב השחור בצורה מיטבית ופותחות אפשרות לכל משקיע להיחשף לסחורה החשובה בעולם, ולשינויים המבניים שמשפיעים עליה.

הכותב הוא מנהל השקעות ראשי של קופות הגמל באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988