"קיבלתי הוראות ממשפחת נתניהו לעריכה מלאה של 'וואלה' מ-א' עד ת'"

בשעה 11 בבוקר, אחרי שהמפגינים בעד ונגד רה"מ בנימין נתניהו התפזרו מאזור ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אחרי שנתניהו גם הוא עזב את המקום ופנה לענייני הרכבת הקואליציה, ואחרי שעו"ד ליאת בן-ארי, ראש צוות התביעה במשפט רה"מ, סיימה את דברי הפתיחה, התחיל השלב המהותי של המשפט, שצפוי להימשך שנים.

זה קרה כשעד התביעה הראשון, אילן ישועה, לשעבר מנכ"ל אתר החדשות "וואלה", נעמד מעט מהוסס מול שלושת השופטים - רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם - והחל לספק לתביעה את העדות נגד נתניהו שהיא ציפתה לה בפרשת 4000. בפרשה זו מואשם רה"מ בקבלת שוחד משאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק וב"וואלה" ומרעייתו איריס. הזוג אלוביץ', המיוצג בידי עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, מואשם במתן שוחד.

ישועה, עד מפתח שהביא לרשויות החקירה הקלטות ומסרונים וראיות נוספות, תיאר בפירוט את מערכת הלחצים שהופעלה עליו ועל עיתונאי "וואלה" לאורך שנים מצד הזוג אלוביץ'. לחצים שנועדו, לשיטת התביעה, להכפיף את אתר החדשות לגחמות ולרצונות של רה"מ, רעייתו שרה נתניהו ובנו יאיר. בקול רועד סיפר ישועה כיצד החל משלהי 2012 הנחית עליו הזוג אלוביץ' בקשות ודרישות באשר לאופן שבו יסוקרו נתניהו ובני משפחתו.

אחד משיאי העדות היה כשישועה אמר כי: "במהלך 13 השנים שבהן הייתי מנכ"ל 'וואלה' קיבלתי מכל הפוליטיקאים האחרים יחד, כמות בקשות (בנוגע לסיקור) שהיא שווה לכמות הבקשות שקיבלתי מרה"מ ורעייתו". לדבריו, זה לא היה באותה אינטנסיביות של מה שקרה עם נתניהו. "פוליטיקאים יכלו לבקש תיקון או תגובה אבל כאן (לגבי סיקור נתניהו. ח',מ') היה מכניזם כזה שאתה מקבל הוראות לגבי עריכה מלאה של העיתון - מ-א' ועד ת'", אמר.

בין היתר, תיאר ישועה את איריס אלוביץ', כמי ששימשה כ"מעין עורכת על" של "וואלה" וטען כי "נאסר עליי להכניס תגובות של גורמים פוליטיים (שאינם נתניהו)". בשלב זה של העדות צעקה אלוביץ' הנסערת: "עד כמה אתה יכול לשקר?".

ישועה סיפר גם כיצד "נדרשתי לזרוק את טלי בן עובדיה (עורכת 'וואלה' לשעבר), כי היא כתבה בעבר משהו שלילי על שרה נתניהו".

"להוריד ידיעות"

בהמשך, השופטים ביקשו להבין מישועה איך בדיוק התנהלו הדברים והוא אמר: "הבקשות היו לגבי העלאה של ידיעה מסוימת או למתן ידיעה, או להוריד ידיעה מסוימת מהרצף הרגיל בנוגע לרה"מ ורעייתו. הבקשות נגעו לשיקולי עריכה. ביקשו להעלים כתבות שליליות על נתניהו ורעייתו. זה הלך ועבר אסקלציה עם הזמן. מצד שני היו בקשות להציג את רה"מ ורעייתו ולפעמים גם את הבן (יאיר נתניהו) באור חיובי".

ישועה טען כי "בתקופות מסוימות העיסוק בבקשות בעניין הסיקור של נתניהו היו 30%-40% ואף 50% מהזמן שלי". לדבריו, "בעיקר בתקופת בחירות הלחץ עלינו היה מאוד אינטנסיבי. היה לחץ מצד הזוג אלוביץ': 'תורידו את הידיעה הזאת עכשיו כי בשבוע הבא הוא (נתניהו) צריך לחתום לי. זה היה בעניינים רגולטוריים... מה שחשוב לנו זו הקבלה של ההחלטה הרגולטורית מצד רה"מ'".

קמפיין נגד בנט

ישועה דיבר גם על מעורבותם של מקורבי רה"מ לשעבר בדרישות הסיקור. לדבריו, "ניר חפץ (שהיה יועץ התקשורת של משפחת נתניהו והוא כיום עד מדינה, ח' מ') היה שולח אליי בקשות בדרך כלל להעלות אייטמים. בקשות הגיעו גם מזאב רובינשטיין.

"רובינשטיין הוא מישהו ששאול הכיר והיה חבר שלו והיה מחובר גם לבית רה"מ, ובעיקר לשרה. הוצג לי על ידי שאול שהוא יעביר אליי בקשות ושאני צריך למלא אותן... הוא יותר היה בציר של גב' נתניהו, אבל היו גם בקשות לגבי רה"מ".

ישועה תיאר גם מקרים שבהם הגיעו אליו דרישות לדאוג לפרסומים שליליים נגד יריבים פוליטיים של נתניהו, ובראשם נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ימינה. "היו בקשות להעלות כתבות נגד נפתלי בנט, נגד אשתו, נגד אביו. ההסבר שניתן היה שרה"מ מבקש. נתבקשתי לפרסם כתבות שליליות גם על איילת שקד ואורי אריאל (אז ח"כים מהבית היהודי, ח' מ'). על כל היריבים של רה"מ ורעייתו. עם בנט זה התחיל בבחירות 2013".

ישועה טען כי "היה מאמץ מרוכז עם בנט של הרבה מסמכים שהועברו אליי נגדו, ואמרו לי 'תעשה על זה אייטם ואחר כך הם וידאו איך תיראה הכותרת והכול". לדבריו, "קיבלתי סדרה של מסמכים שמשמיצים את בנט - שאשתו דתייה אבל עבדה במסעדה לא כשרה.
"לגבי אורי אריאל, רצו שנעלה תוך 10 דקות ידיעה על כך שהוא העלה אולטימטום נגד רה"מ. הידיעה הועברה מנתניהו לשאול אלוביץ' וממנו אליי, אבל אורי אריאל הכחיש אותה, אז לא העלינו אותה מייד. העלינו את זה בבוקר, והלקח היה שמאותו רגע איריס אלוביץ' התחילה לעבוד אינטנסיבית מולי והייתה מעין 'עורכת על'".

"אתר חמאסניקי"

ישועה הוסיף וסיפר על ההתנהלות של הזוג אלוביץ' מולו ואמר כי: "הם עברו איתי לפעמים על אירוע שהתגלגל שעות לגבי איזו מילה תהיה, איזו כותרת, איזו תמונה, למעשה (פעלו) כעורך בפועל של האתר. הדברים נגעו רק לרה"מ ולרעייתו. כל הקשר נעשה דרכי כי הם רצו להסתיר את זה. הדרישות הגיעו ממני לעורך הראשי או לראש מחלקת החדשות".

בדיון שאל השופט בר-עם את ישועה מה היו ההסברים של הזוג אלוביץ. "היו להם טיעונים אידיאולוגיים שאנחנו מגזימים ברדיפה של רה"מ ורעייתו או שאנחנו כמו עיתון 'הארץ', שאנחנו שמאלנים, אתר חמאסניקי", השיב.

מנכ"ל וואלה לשעבר המשיך לתאר את שרשרת הנחתת הוראות הסיקור ואמר שלעתים היה קשה מאוד לשכנע את העיתונאים באתר למלא אחר הדרישות. "ניר חפץ היה שולח אליי הודעות דוברות והיו אומרים לי יש דבר כזה וכזה, תעשה אותו", העיד. "היה מאבק יומי, שעתי, נקודתי, על כל צעד ושעל. זה היה סיוט, אבל בפועל בסופו של דבר אני חושב ש-90% מהבקשות מולאו".

ישועה דיבר בעדותו גם על דרישה שקיבל לכאורה שלא הייתה מוכרת עד היום. לדבריו, "פעם אחת ביקשו ממני לעשות כתבה על כביכול הטרדה מינית שביצע העיתונאי אבנר הופשטיין. אבל לא היו לכך שום ראיות וזה לא פורסם. אני לא זוכר מה היו המניעים שלהם נגד הופשטיין".

התובעת בפרשת 4000, עו"ד יהודית תירוש, שאלה את ישועה: "מה הייתה ההשפעה של הבקשות?" וישועה השיב: "הייתה דמורליזציה. עיתונאים באתר לא מקבלים שכר גבוה. אז מה נשאר להם? העיתונאים באיזשהו שלב החלו לצנזר את עצמם, כי הם ידעו שאחרת הכתבה לא תישאר. גם אני הייתי באיזשהו שלב במנגנון של ריצוי".
לדבריו, "כשאמרתי ש'וואלה' נהרסת, קיבלתי תשובה משאול: 'וואלה' זה גרם ובזר זה 100 טון. כלומר, שהנזק ל'וואלה' לא מתקרב לתועלת לבזק ועל הכף מוטלים מיליארדים".

 *** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.