הבחירה של אדם כיצד לחלק את רכושו לאחר מותו היא זכות בסיסית, והצוואה נועדה להבטיח את רצונו לצד ניסיון למנוע מאבקים בין היורשים. החוק לא מחייב לפנות לעו"ד לעריכת צוואה, אך מדובר בפרוצדורה משפטית, ויש לשים לב לפרטים מסוימים ולמכשולים על מנת שרצונו של מצווה הירושה יתקיים בדיוק בדרך שביקש.
המצווה יכול לערוך צוואה ולהפקידה בידי קרוב משפחה, עו"ד או רשם הירושה במשרד המשפטים. על מנת שצוואה תקוים יש להפקידה ברשם הירושות, שיאשר אותה לאחר 14 ימים. בזמן זה ניתן יהיה להגיש התנגדויות.
הצעה לתיקון חוק הירושה, שפורסמה להערות הציבור בשבוע שעבר, מהווה מהפכה בתחום הצוואות. היא מבקשת לעדכן את החוק שחוקק בשנת 1965 - לפני יותר מחצי מאה.
התיקון המשמעותי הוא בהוראה המאפשרת דרך חדשה לעריכת צוואה, באמצעות הקלטה חזותית. במצב הקיים, אם אדם מקליט את עצמו אומר את דברי צוואתו, צוואה זו לא תהיה תקפה. בינתיים, ועד שתיקון החוק המפכני יעבור את שלב החקיקה, שלושה מומחים לדיני ירושה נותנים טיפים חשובים שצריך לדעת כשעורכים צוואה.
טיפ 1: התייחסות לזכויות הסוציאליות
זכויות סוציאליות כמו פנסיה, פיצויי פיטורין וקרן השתלמות לא נחשבות לחלק מהעיזבון. חוק הירושה קובע כי המוטבים שנרשמו בפוליסה יקבלו את הכספים, כאשר מטרת הסעיף היא להגן על המוטבים כך שאם יש נושים לעיזבון, לא יוכלו לקבל את כספי הזכויות הסוציאליות.
המומחים ממליצים לכלול התייחסות לזכויות הסוציאליות בתוך הצוואה, ולעדכן את חברת הביטוח. עו"ד הילה צאירי, ראש מחלקת דיני משפחה במשרד גדעון פישר, מסבירה את החשיבות הרבה להמלצה זו: "בלא מעט צוואות ישנה התייחסות לכספים האלה. הבעיה נוצרת כאשר יש סתירה בין המוטבים לבין הוראת הצוואה, ובמקרים רבים המחלוקת מגיעה לביהמ"ש".
עו"ד צאירי מוסיפה כי בית המשפט מתקשה להכריע בין המוטבים לצוואה לאור פסיקות סותרות ולכן הפתרון הוא להתייחס לזכויות אלה בצוואה ולעדכן את חברות הביטוח בהתאם. לדבריה, "ככל שמחליטים להעביר את הכספים בהתאם להוראות הצוואה ולא לפי מוטבים, מומלץ לשנות את הוראת המוטבים ולרשום בה 'לפי צוואתי' או לא לרשום מוטבים כלל. במצב דבר כזה ההמלצה היא לציין שהכספים עדיין חוסים תחת הוראת סעיף 147 לחוק הירושה והצוואה רק מציינת למי יגיעו הכספים (ולא מכניסה אותם לעיזבון, כדי להגן עליהם מפני נושים)".
טיפ 2: בדיקה על ידי רופא פסיכוגריאטר ביום החתימה
עו"ד שלום הרשקוביץ, שותף וראש מחלקת לקוחות פרטיים והעברה בין דוריות (במשותף) בפישר (FBC &Co), אומר כי רוב סכסוכי הירושה נסובים על השאלה - האם המצווה היה כשיר במועד החתימה. לכן הרשקוביץ ממליץ במקרה של אדם מבוגר או שאינו בקו הבריאות, שעורך צוואה, לפנות לרופא פסיכוגריאטר שיאשר שהמצווה כשיר לחתום ביום החתימה על הצוואה.
"בהרבה מקרים מתעוררים חילוקי דעות בנוגע למצבו הקוגנטיבי והרפואי של המצווה", אומר עו"ד הרשקוביץ. "אנשים מבזבזבים הרבה זמן, כסף ואנרגיות בבית משפט בניסיון להנדס לאחור ולהבין בדיעבד האם המצווה היה כשיר רפואית בזמן שחתם על הצוואה, לפי מסמכים רפואיים מזמן אמת. כל המחלוקות היו יכולות להיחסך בקלות אם היו מביאים מומחה פסיכוגריאטר בנוגע למצבו ביום עריכת הצוואה".
טיפ 3: בחינת הההשלכות המעשיות ומינוי מנהל עיזבון במידת הצורך
כמעט לכל חלוקת רכוש בצוואה יש השלכות מעשיות שיש להביא בחשבון טרם החתימה. עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן ופרידנברג, מסביר כי הדוגמה הבולטת והנפוצה ביותר היא הורשת רכוש וכספים לקטינים: "אם הצוואה לא תפרט הוראות ברורות כיצד יש לטפל בירושה, זכויות הקטינים עלולות להיות 'מוקפאות' עד הגיעם לבגרות".
עו"ד הופמן מוסיף כי יש מנגוני הורשה מסוימים שמחייבים מינוי גורם מבצע - המכונה "מנהל עיזבון" - ושאת זהותו עדיף לקבוע מראש בצוואה על מנת שהמינוי לא יימסר בעתיד לידיים זרות. לדבריו, "פרוצדורה ביורוקרטית עשויה לסכל את רצון המצווה ולעיתים אף מדובר בעלויות ובתשלומים, כמו תשלומי מס, שהיו יכולים להיחסך מראש באמצעות תכנון אלמנטרי מקדים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.