התעשיינים דורשים מהאוצר: בטל את מימון ימי הבידוד לעובד שלא מתחסן

לאחר שארגוני התעשיינים והמעסיקים נלחמו לקבל מימון ממשלתי לימי הבידוד של העובדים, הם דורשים כעת את ביטול המימון של ימי הבידוד לעובדים הבוחרים שלא להתחסן

ד"ר רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים  / צילום: איל יצהר, גלובס
ד"ר רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים / צילום: איל יצהר, גלובס

"עובד אשר יכול להתחסן ובחר שלא להתחסן לא יהיה זכאי עוד לדמי בידוד ממעסיקו ומהמדינה" - את ההוראה הזאת מבקש יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, לעגן בחקיקה. זאת, בניגוד לחקיקה הקיימת כיום לפיה המדינה והמעסיקים נושאים יחד בעלויות ימי הבידוד של העובדים.

בפניה ששיגר לשר האוצר ישראל כ"ץ כותב ד"ר רון תומר, כי בדרך זו ניתן "לעודד עובדים נוספים להתחסן כדי להגן על עמיתיהם ועל סביבת העבודה שלהם".

הרקע לפנייתו של ד"ר תומר לשר האוצר הנה החקיקה שעברה במליאת הכנסת בנובמבר האחרון ובמסגרתה נקבע כי המדינה תשפה את המעסיק עבור 75% מעלות הבידוד למעסיקים עד 20 עובדים, וב-50% מהעלות ליתר.

החקיקה הוסדרה לאחר שמונה חודשי מחלוקת בין המדינה לתעשיינים ולארגוני המעסיקים והעובדים סביב השאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד.

על פי החוק שעבר, עובד שנמצא בבידוד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון בלבד, המדינה תשפה את המעסיק על עלות היום השני לבידוד במלואו, ולאחר מכן על מחצית מעלות הבידוד. השיפוי יינתן באמצעות המוסד לביטוח לאומי. עבור עסקים קטנים, המעסיקים עד 20 עובדים, נקבע הסדר ייחודי לפיו המדינה תשפה אותם בסך 75% מעלות הבידוד.

בקשות המעסיקים לשיפוי הוגשו החל מחודש פברואר והזכאות הייתה רטרואקטיבית מיום תחולת החוק.

עוד על פי החוק, בגין הבידוד ינוכו עד 4 ימי מחלה ממכסתו הצבורה של העובד. בשונה ממחלה רגילה, בגין סופי שבוע וחגים, שאינם מוגדרים כימי עבודה - לא ינוכו ימי מחלה.

במצב שבו לעובד נגמרה מכסת ימי המחלה יכנס העובד ליתרה שלילית על חשבון ימי מחלה עתידיים. בנוסף, נקבע בחוק כי הסדרים מיטיבים במגזר הציבורי יגברו על נוסח החוק ובשוק הפרטי יוותר הדבר לשיקול המעסיקים.

ארגוני התעשיינים נלחמו על החוק בעבר

החוק עבר לאחר מאבק משמעותי מצד ארגוני התעשיינים וארגוני העובדים שלא להמשיך לממן את עלות ימי הבידוד שנכפית על העובדים ולאחר שניתנה החלטת בג"ץ לבטל את תעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות והטילה את עלות ימי הבידוד על המעסיקים בלבד. בג"ץ נימק את החלטתו בכך שהימצאות בבידוד מכוח הצו אינה מהווה "מחלה" כהגדרתה בחוק דמי מחלה.

ב-1 באפריל השנה היה אמור לפוג תוקף ההוראה הקובעת את חלוקת הנטל בין המעסיקים למדינה, אך היות והכנסת יצאה לפגרה עד להשבעת הכנסת ה-24 וממשלה היא ממשלת מעבר, היא הוארכה אוטומטית (על פי הוראת השעה עד שתהיה ממשלה קבועה, החוק מוארך באופן אוטומטי).

ואולם, לאור העובדה כי המציאות השתנתה מאז חוקק החוק, וכעת ישנו חיסון לקורונה ועבור המחוסנים בוטלה חובת הבידוד, מבקש ד"ר רון תומר מהשר כ"ץ לבטל את הסדר מימון ימי הבידוד עבור אותם עובדים שבוחרים לא להתחסן ולהטיל את עלות ימי שהותם בבית על כתפיהם בלבד ולא על כתפי המעסיקים.

ד"ר תומר מסר כי "אין כל סיבה שהמדינה והמעסיקים ימשיכו לשלם על ימי בידוד לעובדים שבחרו שלא להתחסן (ואשר נמצאים בקבוצה של רשאי חיסון) ובכך מסכנים את עצמם, חבריהם לעבודה ואת משפחותיהם ואת יכולת התפעול של מקום העבודה שלהם. תשלום זה רק מעודד עובדים אלו להמשיך בהתנהלותם המסוכנת ולא ללכת להתחסן, במקום להתנהל באחריות. לכן אנו קוראים לשר האוצר לשים סוף למחדל ימי הבידוד ולהפסיק את התשלומים לאלו שבוחרים לא להתחסן ועקב כך נכנסים לבידוד- כל עובד שבוחר שלא להתחסן צריך לדעת מעתה שיש לכך השלכות כלכליות אישיות וימי הבידוד הינם על חשבונו בלבד".