הח”כים פתחו קדנציה במטח הודעות על הצעות חוק חדשות. הנה נתונים שיצננו את ההתלהבות

הכנסת ה-24 ציינה את יומה הראשון במטח המסורתי של הודעות ווטסאפ לכתבים הפוליטיים. שוב התבשרנו שחברות וחברי הסיעות לא בזבזו דקה. "ח"כ גפני הגיש היום את הצעת החוק הראשונה לכנסת ה-24 - פסקת ההתגברות", "סיעת כחול לבן תגיש היום עשרות הצעות חוק, וביניהן הוספת השוויון לחוק כבוד האדם וחירותו", "17 הצעות חוק מטעם העבודה הוגשו הערב כביטוי לתוכניות העבודה שהצגנו", וכו’ וכו’. יו"ר העבודה מרב מיכאלי אפילו הדגימה למשתמשי טיק-טוק איך היא חותמת על הטיוטות. מיקי זוהר שלח רשימה עם לא-פחות מ-32 הצעות שהוא מגיש, אישית ופרסונלית.
בלון העשייה החגיגי הזה מבקש שננעץ בו כמה סיכות. הנה כמה עובדות שישימו ההודעות העולצות בהקשר.

דבר ראשון, חלק מהטיוטות שהח"כים מספרים עליהן לא יירשמו אפילו במחשבי הכנסת. ח"כ אבי דיכטר סיפר בפייסבוק: "הצהרתי היום אמונים לכנסת ומיד הנחתי מחדש הצעת חוק שהובלתי בכנסת הקודמת: ביטול אזרחות או תושבות של מחבל ישראלי שמקבל תגמול על מעשה הטרור". אבל דיכטר לא מדייק. הוא עוד לא "הניח" את ההצעה לעיון הח"כים, אלא הגיש אותה לאישור המחלקה המשפטית, שבודקת אם היא עומדת בכללים ולא סותרת חוקי יסוד. רק אם האישור יתקבל ההצעה "תונח" במזכירות - וזה יכול לקחת זמן כי המחלקה המשפטית מוצפת.

  

נו, מילא. רוב הטיוטות יעמדו במבחן. אבל כמה מהן יהפכו לחוק לפני שהכנסת תתפזר? האמת היא שרובן לעולם לא יגיעו להצבעה.

נסתכל קודם בשיעורי ההישרדות העלובים של כל הצעות החוק הפרטיות. בכנסת ה-20 שנבחרה ב-2015, האחרונה שפעלה ארבע שנים, הח"כים הגישו יותר מ-6,000 הצעות. רק 701 עלו בכלל להצבעה טרומית, ו-522 (8.7%) הפכו לחוקים או מוזגו עם הצעות דומות. בשתי הכנסות הקצרות שנבחרו ב-2019 הגישו הח"כים בסך הכול כמעט 2,000 הצעות, ואישרו בדיוק חמישה חוקים. בכנסת שפעלה בשנה האחרונה הספיקו הח"כים להגיש 2,606 הצעות; 2,530 בכלל לא עלו להצבעה.

מה אם נתמקד בהצעות שמוגשות סמוך לטקס הפתיחה? מאחר שאין נתונים על הטיוטות שהתקבלו בלשכה המשפטית ביום ההשבעה, השתמשנו במדד מקורב: 500 ההצעות הראשונות שהוגשו בכל כנסת. מתברר ששיעור ההצלחה שלהן אפילו יותר קטן. מתוך 500 ההצעות הראשונות שהגישו ח"כים ב-2015 הם העלו להצבעה 27(!). כמעט 95% נשארו במגירות. ב-2020 המספר ירד ל-20.

תחקיר: צוות המשרוקית