להפסיק לערבב את הטיח: למה הישראלים אוהבים קירות מבלוקים ואיך ייראו הדירות בעתיד?

מרבית הבנייה בארץ נעשית בשיטות מסורתיות • בנייה מתועשת בהיקפים גדולים יכולה הייתה לקצר את הבנייה, לשפר את איכות הדירות ולהגביר את הבטיחות באתרים - אבל האימוץ שלה בארץ נעשה לאט מאוד • גלובס משרטט את האתגרים - ואת הפתרונות • חדשנות בנדל"ן, פרויקט מיוחד

פרויקט "בית בפארק" באור יהודה / צילום: באדיבות קבוצת אשטרום
פרויקט "בית בפארק" באור יהודה / צילום: באדיבות קבוצת אשטרום

הפרויקט של חברת גינדי החזקות באור יהודה, "בית בפארק", נראה מרחוק דומה לכל פרויקט אחר שנבנה בימים אלה בשכונות החדשות בארץ. מדובר בפרויקט בן 1,429 דירות, שבנייתו אמורה להסתיים בתוך שלוש שנים. מה ששונה בו הוא שחלק מהדירות נבנו בבנייה מתועשת.

שי אתרוגי, מנכ"ל אשטרום קבלנות מקבוצת אשטרום, המבצעת את הפרויקט, מספר: "70% מהדירות ייצרנו במפעל, אגרנו אותן במקביל לבניית המרתפים. כשנגמרו המרתפים, הרכיבו במהירות את החזיתות ונחסך הרבה מאוד זמן ובאנו להרכיב אותן.
"מבחינת לוח הזמנים של הבנייה נחסכה כשנה, ואולי אף יותר, משום שעבדנו על הפרויקט במכה אחת, בניגוד למקרים שבהם חברות בונות בניין אחד ואחריו בניין נוסף. אנחנו עבדנו במקביל. כדי לעשות את זה צריך לעבור לשיטות מתועשות. זה אפשרי, זה נעשה היום והמוצר יפהפה", הוא מספר.

הבעיה היא ש"בית בפארק" הוא עדיין חריג למדי בנוף הבנייה בישראל. כל הגורמים בענף מסכימים שיש התקדמות מסוימת במעבר לבנייה מתועשת, אבל יש עוד הרבה לעשות - לנטוש את שיטות העבודה המיושנות ולעבור לייצור דירות סדרתי ומהיר, שרובו נעשה במפעל.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בנייה מתועשת היא שם גנרי לכמה נושאים. "הראשון שימוש ב"חומרים מתועשים" שמאפשרים להקטין את תשומות העבודה הידנית ולהעביר אותה לטכנולוגיות מתקדמות יותר, למשל טיט מוכן; הנושא השני קשור לציוד והדבר השלישי קשור לשיטות בנייה חדשות", מסביר יו"ר איגוד המהנדסים יגאל גוברין.

כיום, רק המגדלים נבנים כולם בבנייה מתועשת. רוב הבנייה בישראל מתבצעת בשיטות מסורתיות, דבר שהביא לכך שהפריון בענף הבנייה נותר נמוך יחסית לענפי כלכלה אחרים במשק, ומבוסס בעיקרו על ידיים עובדות, בעוד שהמוצר הסופי - בניין ודירה - מתקדם ומשתכלל ללא הרף. המבנים היום גבוהים בהרבה מפעם והדירות מורכבות ומסובכות בהרבה ממה שנבנה בעבר.

נוסף לזמן הרב שלוקחת הבנייה המסורתית, אחת הבעיות שנובעות ממנה היא ריבוי התאונות באתרי העבודה.

האיטיות בהתקדמות נובעת משמרנות של הקבלנים, מהטראומה הלאומית מבנייה טרומית שנעשתה בארץ לפני כמה עשורים, מהיתכנות כלכלית שאינה קיימת תמיד, ולבסוף גם בעיות ממשלתיות של הבנת הבעיות שכרוכות בהעברת הענף משיטות עבודה מסורתיות לשיטות שכוללות טכנולוגיה מודרנית.

אתרוגי מדבר על תיעוש הבנייה כדרך לעצור את עליית מחירי הדירות, כי באופן זה מייצרים דירות במהירות. "בנייה מהירה היא החצי השני של הפתרון - החצי הראשון שלו זה שיווק קרקעות", הוא אומר.

הדרך להגיע לתיעוש מוכרת. מה הבעיה להגיע לשם?
אתרוגי: "ברגע שיש דרישה ממשלתית לעמידה בלוחות זמנים, כלומר הוראות המכרז מחייבות שהדירות יהיו מוכנות בתוך זמן מסוים, כי אז זה כמעט מחייב את ההליכה לבנייה מתועשת".

שי אתרוגי, מנכ"ל אשטרום קבלנות / צילום: באדיבות אשטרום
 שי אתרוגי, מנכ"ל אשטרום קבלנות / צילום: באדיבות אשטרום

מה עושה הממשלה: ההחלטות התקבלו אבל היישום איטי

חוסר שביעות הרצון משיטות הבנייה הנהוגות בישראל אינו דבר חדש, ואולם נראה כי עד לאמצע העשור הקודם הדבר כמעט שלא נגע לממשלה.

זמן קצר לאחר תחילת כהונתו של משה כחלון כשר האוצר התגבשה בממשלה ההכרה כי יש להגדיל באופן משמעותי את קצב הבנייה. ביולי 2015 החליטה הממשלה להקים צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד השיכון והבינוי דאז אשל ארמוני, שמטרתו הייתה לגבש תוכנית לעידוד התיעוש ולהגדלת פריון העבודה בענף הבנייה. הצוות עבד, הוציא מסקנות והמלצות, ובעקבותיהן הממשלה הנפיקה החלטה בעניין הצורך לעודד את הבנייה המתועשת.

כמעט במקביל להקמת הצוות הבין-משרדי, כתב צוות פרופסורים ואנשי מקצוע של המכון הלאומי לחקר הבנייה במוסד שמואל נאמן שבטכניון, בראשותו של פרופ" ארנון בנטור, מסמך בשם "מדיניות לאומית בתחום הבינוי", שבו נכתב כי יכולות הבנייה של ישראל אינן תואמות את הצרכים. "היכולות הנוכחיות של ענף הבנייה מוגבלות, ואינן מסוגלות לייצר הרבה יותר מכ-40 אלף יחידות דיור בשנה", נכתב במסמך.

הצוות הזהיר כי בממשלה מנסים להתמודד עם האצת הבנייה בעיקר בדרך של שחרור חסמי תכנון, ואולם במוקדם יתגלה כי החסמים נמצאים בבנייה עצמה. "עד מהרה נמצא את המשאבים המוגבלים מועמסים יתר על המידה - מנסים לתת במקביל מענה ל-60 אלף יחידות דיור, למשל - ולמעשה, מפצלים את יכולותיהם על יותר פרויקטים, ולמגינת לבם של כל הנוגעים בדבר מושכים את משך הבנייה על פני 35 או 40 חודשים בגלל המחסור בכוח אדם ובאמצעי ייצור אחרים. לכן, יש צורך לתת את הדעת על אמצעים לקיצור משך הבנייה עצמה", כתב הצוות.

בחזרה לצוות הבין-משרדי הממשלתי: ב-2016 הוא הגיש המלצות. הצוות מיקד את עבודתו לתיעוש בעבודות השלד, משום שזה המרכיב המרכזי בבנייה מתועשת, והגדיר ארבעה יעדים: הוזלת עלויות הבנייה, צמצום משך הבנייה, שיפור האיכות והגדלת הפריון של הענף.

במרץ 2016 קיבלה הממשלה החלטה לבצע שורה של שינויים בענף הבנייה על מנת לעודד מעבר משיטות עבודה מסורתיות לשיטות חדשניות. בין ההחלטות שהתקבלו אז: קידום פרויקטים גדולים בשיטת "תכנן ובנה", שבמסגרתם היזם רוכש קרקע מרמ"י ומקדם עליה את הליכי התכנון והפיתוח; תוכנית להכשרת כוח אדם מקצועי, ולתמרץ באמצעים שונים קבלנים שנוקטים שיטות בנייה מתועשת.

 
  

כמה התקדמנו מאז: הפריון עלה, הבנייה לא התקצרה

חמש שנים מאז ההחלטה, נראה שהמגמה מעורבת. יש יעדים שגם אם לא הושגו במלואם, לפחות נמצאים בכיוון הנכון, ויש יעדים שלא הושגו. על פי בנק ישראל, הפריון בענף הבנייה בארץ עלה מ-70% מממוצע ה-OECD ל-82% מממוצע הפריון המקביל במדינות המפותחות.

לגבי משך זמן הבנייה קיימת מחלוקת לגבי איכות הנתונים: על פי הלמ"ס, קצב הבנייה בשנים האחרונות איטי יחסית לשנים שעברו, וחצה את רף ה-30 חודשים; ואולם מנגד טוענים במשרד השיכון, כי שיטת המדידה אינה נכונה, שכן דירה שמוקמת ב-2021 מתקדמת בהרבה וכוללת מערכות הרבה יותר מורכבות מאשר דירה שהוקמה לפני 30 שנה וגם התקינה מחמירה בהרבה.

לגבי עלות בניית השלד אין נתונים מדויקים, ואולם ככל הנראה היא לא ירדה, כפי שקיווה הצוות הבין-משרדי, אלא עלתה, מסיבה שלא קשורה לעלויות הטכנולוגיה אלא לתשומות הבנייה - מחיר הברזל עלה בשנים האחרונות. ייתכן שהשימוש בטכנולוגיות מתועשות קיזז את העלייה, ואולם אין לגבי זה אינדיקציות מדויקות.

במשרד השיכון מתקשים למצוא נתונים שיעידו על התקדמות, על אף שבשטח - כך הם אומרים - היא ניכרת גם בעין בלתי מזוינת. אחד מהנתונים שכן קיימים הוא מספר הקבלנים שקיבלו תמרוץ בעקבות מעבר לשיטות בנייה מתועשות.

תמרוץ זה ניתן פעמיים: ב-2017 ולאחר מכן ב-2019, ובסך הכול 42 קבלנים זכו בו. במשרד גם הקשיחו את הקריטריונים לקבלת המענקים בין שני המחזורים, וזו תולדה של אימוץ הטכנולוגיות המהיר.

ואולם הקשיים בניהול ממשלה באווירה הקיימת של ממשלות לא יציבות וממשלות מעבר, מונע לפי שעה להמשיך עם שיטת התמרוצים.

ראיה נוספת להטמעה הדרגתית של הבנייה המתועשת היא גידול בפעילות המפעלים הישראלים שמייצרים רכיבים עבור הקבלנים.

בנייה בדרום הארץ ב־1950 / צילום: לע"מ - BRAUNER TEDDY
 בנייה בדרום הארץ ב־1950 / צילום: לע"מ - BRAUNER TEDDY

העתיד: "כשפועל יעלה כמו איש הייטק דברים ישתנו"

אייל אוהב ציון, מנכ"ל חברת אל הר הנדסה, מסכים במידה רבה שהתיעוש בבנייה מתקדם, אבל בקצב איטי מהנדרש. "אתה רואה שימוש גדל באלמנטים של תיעוש ובמנופים חדישים ובבניות מורכבות בהרבה. אז יש טכנולוגיות, אבל זה לא מספיק. יכול להיות ששכר העבודה של הפועלים עדיין לא מספיק גבוה כדי ששווה יהיה לתעש. יכול להיות שברגע שפועל יעלה כמו איש הייטק, אז יהיה יותר שווה לעבוד בטכנולוגיה מתקדמת.

"דבר נוסף שמאוד מפריע לי זה שאנחנו עדיין משתמשים בשיטות ביצוע שלקוחות משנות החמישים. קח לדוגמה את הריצוף המבוצע כיום - מילוי. פעם זה היה חול והיום ממלאים בחומר אחר ובתוך המילוי הזה מכניסים את מערכת האינסטלציה.

"במדינות מערביות ובמגדלי משרדים בישראל מורידים את הצנרת לחלל ההנמכה מהקומה שלמטה. כשזה יקרה, יחצבו פחות הרים, זה יוריד את המשקל של הקומות, שהיום מגיע ל-350 קילו למ"ר, זה יפחית את הגובה של המגדלים, יאפשרו ניצול גדול יותר של הקרקע, לחסוך בעלויות ועוד. המילוי הזה גם מפריע בשלביות העבודה. וכדי לשנות את זה צריך לשנות את התקנות כך שיאפשרו להוריד את הצנרת לחלל הגבס שבחדר השירותים של הקומה שמתחת".

אייל אוהב ציון, אל הר הנדסה / צילום: תומר שלום
 אייל אוהב ציון, אל הר הנדסה / צילום: תומר שלום

"כשאני מדבר על גבס, צריך לדבר גם על מחיצות וקירות גבס, שזו בנייה מתועשת, במקום קירות הבלוקים שנהוגים כאן. בכל המשרדים המחיצות הם מחיצות גבס, שיושבות על רצפת בטון, כשכל מה שעושים זה להדביק עליהן אריחים. גם בדירות במגדלי היוקרה ברוטשילד בתל אביב הקירות עשויים גבס, כי איכות הגמר של גבס היא הרבה יותר גבוהה מבחינת נראות והיכולת שלך לתמרן בקירות הללו הרבה יותר גדולה מאשר בבלוקים.

"אבל אצלנו אוהבים את הבלוקים, אוהבים את המשקל, אוהבים לדפוק על הקיר ולבדוק ולשאול מה יקרה אם הילד עם האופניים יתנגש בקיר. אבל האמת היא שיותר קל ויותר זול מאשר לתקן טיח בקיר בלוקים. מחר רוצים לעשות שיפוץ בבית. הרבה יותר פשוט להסתדר עם קיר גבס".

אנשי מקצוע שעוסקים בתחום סבורים שיש עוד הרבה מה לעשות. "הדברים צריכים להתחיל מתכנון מוטה תיעוש, וזה לא קורה היום, בגלל חוסר בחזרתיות בפרויקטים. היום כל פרויקט חי לעצמו ומתאפיין בשונות מרובה לעומת פרויקטים אחרים ובמצב כזה הרצון לתעש את אותם קטן יותר", אומר גוברין. "גם היקף הפרויקט משמעותי. ככל שפרויקט גדול יותר, יש ליזם יותר היתכנות כלכלית לתעש אותו.

"בנוסף, כשכל העבודות ‘הרטובות" עדיין נעשות באופן ידני ולא מיכנו אותם, זה יוצר גם פריון מאוד נמוך בענף, ובשורה התחתונה הכול מוביל לחוסר כלכליות ובדבר הזה צריך לטפל".

יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים / צילום: יח"צ
 יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים / צילום: יח"צ

לכאורה הגידול בהיקף הבנייה בשש־שבע השנים האחרונות, האחידות היחסית במבנים של בנייה גבוהה יוצרים עידוד לתיעוש. ועובדה שזה לא קרה.

"חלק ניכר מהסיפור קשור למודעות. על מנת ליצור מוטיבציה גדולה יותר לעניין, המדינה צריכה לעודד את זה הרבה מעבר למה שהיא מעודדת כרגע וגם צריך עידוד רגולטורי, כלומר לקבוע למשל שמי שמשתמש בשיטות תיעוש מקבל מסלול לרישוי מהיר יותר. אני בטוח שזה יקרה בסופו של דבר, ואפילו די מהר. וכשאתה חושב על מספר הדירות שצריך לבנות לעומת המחסור הצפוי בידיים עובדות, אז בעיניי העתיד מאוד ברור".

משרדה של דניאלה פז ארז, פז כלכלה והנדסה ייעץ לצוות הבין-משרדי שפעל לפני כחמש שנים וביצע עבורו את עבודת הרקע וסייע בהגשת וניסוח ההמלצות לקידום התיעוש בבנייה. לדבריה, ענף הבנייה שמרני, ומסגל שינויים באיטיות. "לא ניתן לעשות דברים בהוקוס-פוקוס", היא אומרת, "אפילו הטעמים של הרוכשים הם כאלה שברגע שהם שומעים שמדובר בבנייה טרומית, הם לא אוהבים את זה, משום שעבר נבנו מבנים טרומיים באיכות לא טובה וזה נתפס בעיני רבים כמשהו נחות. כיום מדובר בבנייה ברמה מדויקת ואיכותית בהרבה כמובן, אבל עדיין התדמית הזו קיימת.

דניאלה פז ארז, מנכ"לית פז כלכלה והנדסה / צילום: דרור נחום
 דניאלה פז ארז, מנכ"לית פז כלכלה והנדסה / צילום: דרור נחום

"בנוסף התברר שבנייה מתועשת אינה מוזילה בהרבה את עלויות הבנייה. יש לה איכויות משלה ויתרונות בתחום הבטיחות וקיצור הזמנים ודיוק בעבודה, אבל היא לא זולה יותר. המעבר לבנייה הזו נעשה בעיקר כדי להגדיל את הפריון ואת מצוקת העובדים.

"אני חושבת שכשזה יהיה יותר זול, וזה כן יהפוך זול בעתיד - הענף כן יזוז לשם. יש גם עניין של חוסר היכרות של הנושא. מנהלי עבודה לא מכירים מספקי את הבנייה המתועשת, מנהלי פרויקטים גם לא. התכנון צריך להתאים לזה. בקיצור - התיעוש לא יגיע לבד. צריך לדחוף את הענף לשם".

תגובת משרד השיכון

במשרד הבינוי והשיכון מדגישים את ההישגים בתחום התיעוש, ואולם מודעים לכך שההצלחה בהטמעת הטכנולוגיות החדשות - עדיין רחוקה. "המשרד שם לו למטרה לקדם את תיעוש הבנייה וחדשנות טכנולוגית בבנייה, ובשנים האחרונות משקיע משאבים רבים בנושא", נמסר מהמשרד. "בעקבות הצוות גובשה תוכנית מפורטת לתיעוש ענף הבנייה בישראל ונקבעה החלטת ממשלה 1320 הקובעת פעולות רבות בתחומים שונים לעידוד תיעוש הבנייה והעלאת פריון העבודה בענף (מכרזים, מענקים, הכשרת כוח אדם, הסברה, תקינה ועוד). במסגרת החלטת ממשלה זו פעל משרד הבינוי והשיכון בשנים האחרונות בצורה חסרת תקדים במגוון נושאים, בהם: פרסום שלושה מכרזים בשיטת ‘תכנן ובנה", עדכון תקנים רלוונטיים מול מכון התקנים, קידום פתיחת מסלולי הכשרה למנהלי עבודה, עגורנאים ועוד.

"בנוסף, המשרד נחל הצלחה רבה ביישום ההמלצות בשטח, וניתנו יותר מ-40 מענקים לקבלנים שעברו לבנות בשיטות בנייה מתועשות. כמו כן, קיים כנסים מקצועיים לציבור המהנדסים/יזמים/קבלנים (ועידות תיעוש הבנייה) בשיתוף איגוד המהנדסים, והיחידה לבדיקה ואישור שיטות בנייה חדשות נערכה לטפל בקצב מהיר בבדיקה של שיטות בנייה חדשות.

"במקביל, הוזמן תקן לתכנון בגישת BIM (Building Information Modeling - מדובר ביצירת מודל תלת-ממדי וירטואלי של הבניין, הכוללת את כל המידע הקשור בו, ומאפשרת זרימת מידע יעילה בין כל הגורמים הקשורים בו, מהאדריכלים ועד למפקחי הבנייה והוועדות המקומיות, א"מ) במימון המשרד, ובוצע פיילוט ראשון בתחום, ובימים אלה מתקיים הפיילוט השני ומתבצעת עבודה לניטור כמויות הפסולת בשיטת בנייה מתועשת בהשוואה לקונבנציונלית.

"מרבית המשימות והיעדים מתוכנית העבודה הושגו או נמצאות בתהליכי קידום. ואנו רואים כי באתרי בנייה רבים הקבלנים החלו לאמץ שיטות בנייה מתקדמות ומתועשות. משרד הבינוי והשיכון פועל לקידום תוכניות נוספות במטרה לחזק את תיעוש ענף הבנייה ובמסגרת גיבוש תקציב המדינה החדש נפעל להקצאת תקציבים נוספים".

"זה מהלך שלוקח זמן"

נתנאל לפידות, סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות במשרד השיכון, אמר לגלובס, כי "מדובר במהלך שלוקח זמן והמשרד מסייע ומקדיש משאבים רבים על מנת לקדם ככל הניתן את התחום. נכון לנקודת הזמן הנוכחית אנחנו רואים אינדיקציות חיוביות ומהותיות בעבודת הבנייה וישנו שיפור משמעותי בפריון לעובד כמו גם בגידול בהיקף ייצור וההטמעה של חלקי מבנה מתועשים".

טלי הירש שרמן, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי, אמרה כי היחידה שבראשה היא עומדת ממשיכה לקדם ולעודד את תיעוש הבנייה והעלאת הפריון לעובד באמצעות פיילוטים באתרי המשרד, באמצעות תמיכה כספית ביח" לבדיקה ואישור שיטות בנייה חדשות בטכניון, בתוכניות משותפות עם רשות החדשנות להטמעת חדשנות באתרי בנייה ועוד. "בימים אלו אנו עובדים על תוכניות חדשות לקידום התחום ואנו עם הפנים קדימה להטמעת התיעוש בבנייה ברחבי הארץ", אמרה הירש שרמן. 

צרו איתנו קשר *5988