הנדל"ן החדש: רובוטים, רחפנים, אפליקציות ובינה מלאכותית

הרובוט שיתקע באדמה יתדות לסימון, האפליקציה שמאפשרת ללקוחות לבחור ריצוף, האלגוריתם שיחסוך בבטון והטורבינה שתייצר חשמל לכל בניין - תכירו חמישה סטארט-אפים מבטיחים מתוך כמה מאות שכבר פועלים בישראל • חדשנות בנדל"ן, פרויקט מיוחד

הסטארט-אפים החדשים בתחום הנדל"ן
הסטארט-אפים החדשים בתחום הנדל"ן

טורבינה קטנה שמייצרת חשמל לבניינים

שם החברה: טורבוג'ן (Turbogen) המוצר: טורבינה לייצור חשמל מגז עבור בנייני מגורים ● מייסד: פרופ' דוד ליאור ● בעלים: דובי פרידמן, יצחק אבן ארי ואחרים ● שנת הקמה: 2015 ● גיוס הון: כ־14.5 מיליון שקל

את חברת טורבוג'ן (Turbogen) שפועלת מפתח תקווה ייסד פרופ' דוד ליאור כמיזם לייצור טורבינות לפרויקט משותף עם חברת רפא"ל.

אלא שזה כשבע שנים החברה, שמעסיקה כ-20 עובדים, מכוונת את כל הפעילות שלה למוצר דגל אחד: טורבינה (בגודל של מקרר לא גדול במיוחד) שתייצר את כל תצרוכת החשמל של בניין מגורים שבו היא גם תוצב - לרוב בחדר התפעול, או במרתף.
לצד ייצור החשמל המקומי, הטורבינה מבקשת להוות גם את המקור האנרגטי לחימום המים עבור דיירי הבניין (המערכת מכוונת לרבי קומות, ג"ל).

Turbogen / צילום: אתר החברה
 Turbogen / צילום: אתר החברה

איך זה עובד? אחרי שהטורבינה מוצבת בשטח הבניין, היא מתחברת למערכת להולכת גז, והופכת אותו לחשמל כך שכל החשמל שבו נעשה שימוש בבניין מקורו בטורבינה של החברה. כיוון שהמערכת מבוססת על גז, המוצר לא מכוון לשימוש בישראל, אלא רק למקומות שבהם יש תשתית מתאימה, קרי ארה"ב, אירופה ועוד. בחברה מודים כי כבר קיימת בעולם חברה שפועלת בתחום, אלא שלדבריהם המוצר שלהם, שאב-הטיפוס הראשון שלו כבר פועל, מגיע לנצילות של 90% מהגז שבו הוא משתמש. עבור הלקוחות, כך הם טוענים: מדובר בחיסכון משמעותי מול רשת החשמל המקומית.

בשיחה עם מנכ"ל החברה, ירון גלבוע, הוא מעריך שבטווח של בין שנתיים עד ארבע שנים (תלוי בסוג הטורבינה שתוצב בבניין) החברה תחזיר את ההשקעה של ייצור הטורבינה והתפעול שלה, ומהרגע הזה מלוא הרווח שיגיע מהלקוחות יהפוך לכמעט רווח נקי עבורם, היות ולדבריו התפעול השוטף הצפוי של הטורבינה די פשוט.

ירון גלבוע, מנכ"ל חברת טורבוג'ן / צילום: יח"צ
 ירון גלבוע, מנכ"ל חברת טורבוג'ן / צילום: יח"צ

בחברה צופים שעד סוף השנה יופעלו שתי טורבינות ראשונות בבניינים בניו יורק, וכי 2025 תהיה "שנת הפריצה" לחברה, שאז היא תתחיל להציב טורבינות בכמויות גדולות.
סך ההשקעה בחברה נאמד עד היום בכ-14.5 מיליון שקל: כ-5 מיליון שקל ניתנו לחברה מרשות החדשנות בישראל, ובארה"ב הקרן גייסה סכום של כמה מיליוני שקלים מקרן בירד. הבעלים המרכזיים של טורבוג'ן הם דובי פרידמן ויצחק אבן ארי.

גיא ליברמן

הסטארט־אפ שמשפר ניקיון בבניינים

שם החברה: Visitt.io המוצר: אפליקציה לניהול בניינים ● מספר עובדים: 24 ● מייסדים: רון הייבלום, איתי אורן ועידן ונדר ● גיוסי הון: 2 מיליון דולר ● לקוחות: עזריאלי, גזית גלוב, אמפא ואדגר, וחברות ניהול בהן רמות, נתון, השתתפויות בנכסים ו־T&M

"אנו דוחפים להשלמת כל משימה ומקצרים את זמני הביצוע ב-67%", נכתב ב-"אודות" של הסטארט-אפ התל אביבי Visitt. מהמשרד שלהם בקומת הקרקע של בניין מגורים ברחוב טשרניחובסקי במרכז תל אביב, הם מפתחים ומשווקים מערכת לניהול משימות של תפעול והתחזוקה בבניינים מניו יורק, דרך הולנד, גרמניה, תל אביב, ולאחרונה, עם חתימת ההסכמים עם מדינות המפרץ, גם עד דובאי.

Visitt הוקמה על ידי שלושה צעירים: רון הייבלום המנכ"ל, איתי אורן סמנכ"ל התפעול, ועידן ונדר, סמנכ"ל הטכנולוגיה. שניים מהיזמים נפגשו סביב גינת משחקים. אורן עבד באותה עת כמפקח אזורי בחברה משפחתית שמספקת שירותי תחזוקה לרשויות מקומיות, והביע בפניו את תסכולו מכך שפעמים רבות עבודת התחזוקה לא רק שאינה מתבצעת היטב וביעילות, אלא שהיא כלל אינה מתבצעת.

צוות Visitt / צילום: Visitt
 צוות Visitt / צילום: Visitt

הייבלום לקח יוזמה, שכר מתכנת והקים אתר אינטרנט פשוט שאפשר לעובדי התחזוקה לדווח בטופס אלקטרוני על ביצוע המשימות שלה. את האתר שהוא הקים הוא חיבר ל-GPS של המכשיר הטלפון שלהם, כדי לוודא שהם אכן מדווחים מהשטח.

לאחר תקופה שבה ניסו השניים להריץ את הפתרון שלהם בעבודה עם עיריות, הם הבינו שהכסף הגדול נמצא במבנים מנוהלים - זאת אומרת חברות ניהול ובעלי בניינים שמנהלים יותר מבניין ומנהלים אופרציות של משימות כמו שמירה, תחזוקה וניקיון.
כיום הם מדווחים כי המוצר שלהם כבר תומך בכ-31 מיליון מ"ר של נדל"ן מנוהל. בארץ, מדווחת Visitt, היא עובדת עם חברות יזמיות כמו קבוצת עזריאלי, גזית גלוב, אמפא ואדגר ועם חברות ניהול כמו רמות, נתון, השתתפויות בנכסים ו-T&M. החברה, שגייסה 2 מיליון דולר בלבד בשלבי פרה-סיד וסיד, מאנג'לים בתחום הנדל"ן, מעסיקה כבר 24 עובדים.
המוצר של Visitt הוא פלטפורמה לתפעול הבניין מול אנשי שטח כמו המנקה, השומר, איש האחזקה. מצד אחד, מנהלי הבניין מקבלים ממשק לבקרה על טיפול בקריאות לתקלות, לוחות זמנים לביקורות תקנים תקופתיות. בעלי המקצוע משתמשים באפליקציה כדי לתעד את העבודה ולדווח עליה, וגם שוכרי הנכסים יכולים באמצעותה לתקשר עם מנהלי הבניין. כך, מערכת Visitt, כהגדרתה, "מעצימה את איכות השירות לשוכרים, מאפשרת שקיפות למנהלים, ממקצעת את עובדי הקצה ומשפרת את כל שרשרת הערך בפן מקצועי".

המערכת של Visitt.io / צילום: Visitt.io
 המערכת של Visitt.io / צילום: Visitt.io

"גילינו שתפוקת העובדים היא אף פעם לא 100%, מספיק שמעלים את תפוקת העובדים ב-5%. כשמדובר בניקיון, למשל, זה מאפשר לא רק לחסוך כסף, אלא גם לשפר את סטנדרט הניקיון", מסביר הייבלום.

אורי ברקוביץ'

הורובט שתוקע יתדות לקראת הבנייה

שם החברה: Civ Robotics ● המוצר: מערכת אוטומטית לסימון קואורדינטות באתרי תשתית ● מספר עובדים: 8 (5 בארץ ו־3 בארה"ב) ● גיוסי הון: כ־3 מיליון דולר ● מייסדים: ליאב מולר ותום ישורון 

את ליאב מולר, אחד משני מייסדי CIV Robotics, אני תופסת בארקנסו, ארה"ב. "יש לנו פה לקוח גדול שאנחנו מטמיעים לו את המוצר", הוא מספר.

החברה הוקמה לפני כשלוש שנים על ידי מולר ותום ישורון, והמוצר שפיתחה הוא מערכת אוטומטית לסימון קואורדינטות באתרי בנייה. "שנינו מהנדסים אזרחיים והכרנו בלימודים בטכניון", מספר מולר.

צוות Civ Robotics / צילום: Civ
 צוות Civ Robotics / צילום: Civ

"בכל אתר בנייה יש מודדים שתפקידם להראות לקבלנים איפה ומה לבנות. כבר מאות שנים עושים זאת בעזרת סימון צבע ותקיעת יתדות בשטח. תודות למשקיעים שמאמינים בנו - היירוד, שיכון ובינוי, ENEL, טכניון ורשות לחדשנות - התחלנו לפתח רחפן שתוקע יתדות הגענו לרמת דיוק של שני ס"מ ואף להחדרת יתדות בקרקעות קשות כמו אספלט, אך המוצר לא הצליח לחדור לשוק לאור הגבלות רגולציה ובטיחות.

"לפני כשמונה חודשים החלטנו להסב את הטכנולוגיה והידע שצברנו מהרחפן לפלטפורמה קרקעית. אנחנו אחרי יותר מ-10 פיילוטים בארה"ב, וקבלנים רכשו את הכלים ומפעילים אותם בעצמם. לכל קבלן עשרות ואף מאות פרויקטים ברחבי ארה"ב והעולם.

הרובוט של Civ Robotics. מסמן עד 2,000 נקודות ביום, עם אדם אחד / צילום: תמונה פרטית
 הרובוט של Civ Robotics. מסמן עד 2,000 נקודות ביום, עם אדם אחד / צילום: תמונה פרטית

"בפרויקטים גדולים של תשתית, לדוגמה בחוות סולאריות, מסמנים כ-1,500 נקודות ביום. צוות של שני עובדים מסמן בין 300 ל-400 נקודות ביום, בעוד הרובוט מסמן עד 2,000 נקודות ומצריך אדם אחד בלבד. יש לנו לקוח אחר בתחום הכבישים שרכש את הכלי לאור נושא הבטיחות. כיום כשסוללים כביש צריך לסגור נתיבים ולעבוד במקטעים קטנים בלילה לצד תנועת הרכבים. ללקוח שלנו נהרג כך מודד, והם שמו לעצמם יעד שלא יקרה שנית. בנוסף הסימון מהר פי 10".

איפה אתם בעוד חמש שנים?
"עם מוצרים נוספים בתחום הרובוטיקה לענף הבנייה".

הלית ינאי-לויזון

החברה שמונעת בזבוז של בטון

שם החברה: Structure Pal ●המוצר: כלי לחיסכון בכמויות הבטון באתר הבנייה ● שנת הקמה: 2020 ● מייסד: יונתן לזובסקי ● גיוס הון: 475 אלף דולר

חברת Structure Pal, הפעילה במעבדת INFRALAB בחיפה, מכוונת ליזמים, למנהלי פרויקטים וליזמים שמעוניינים לחסוך בעלויות הבטון בפרויקט. יונתן לזובסקי, מנכ"ל החברה, מסביר שצוות מקימי החברה הם לא אנשי תוכנה, אלא מהנדסי שלד שבאו מהתחום והחליטו לפתור את הבעיות הבוערות בו: "אנחנו מציעים לחסוך בכמויות הבטון שבהן אנחנו משתמשים. הסיבה שאנחנו משתמשים ביותר מדי בטון היא שהאנשים האמונים על התכנון הם מהנדסי שלד. אלה מקבלים זמן מוגבל לתכנן שלד ואין להם באמת זמן לבדוק איך חוסכים בכמות הבטון.

יונתן לזובסקי ויואב חכימי, Structure Pal / צילום: גיא נרדי
 יונתן לזובסקי ויואב חכימי, Structure Pal / צילום: גיא נרדי

"המצב בשוק כעת הוא שיש פחות ופחות מהנדסים, ושאלה שכבר מסיימים את לימודיהם פורשים מהענף כי זה לא מקצוע שמתאים לדור ה-Y. זה המון עבודה לא יצירתית בהגדרה ואנשים מתחילים לנשור. אנחנו מגיעים למצב שיש פחות ופחות אנשים במקצוע, ומצד שני יותר פרויקטים. מה שקורה זה שבעלי משרדי ההנדסה מתכננים לפי התקנים, אבל לא מבקשים לייצר את השלד האופטימלי. יש עודף תכנוני".

ומה אתם מציעים?
"אנחנו פיתחנו כלי שמבוסס על בינה מלאכותית, שבעצם מתלבש על התוכנות של המהנדסים ומוריד 50% מהעבודה של המהנדס. במקום שהמהנדס יבדוק אם זה עובד או לא, התוכנה עובדת. במילים אחרות, אנחנו מסיטים את עבודת המהנדס ממי שצריך למצוא את הפתרון הקונסטרוקטיבי, למי שצריך להגדיר את הבעיה ונותן למערכת לחפש את הפתרון האופטימלי. המערכת מציעה חלופות, לומדת מהן, ובסוף מתכנסת לחלופה הכלכלית ביותר".

יואב חכימי, האחראי על התחום הטכנולוגי בחברה (בתמונה מימין), מוסיף: "כשמהנדס בא לתכנן בניין הוא לא יחשוב מה העלות של העמוד. הוא לא נכנס לזה. הוא רואה שזה עומד בתקן. אבל עבור עומס מסוים אתה יכול להציע כמה חלופות של עמודים שכולן עומדות בתקן. אנחנו יכולים להגיד מה מבין החלופות היא גם הכי כלכלית".

גיא נרדי

לבחור ריצוף באפליקציה

שם החברה: Home Connex ● מוצר: מערכת שמרכזת את כל שלבי רכישתה של דירה מקבלן במקום אחד ● שנת הקמה: 2016 ● מספר עובדים: 21 ● השקעה כספית: כ־25 מיליון שקל ● מייסדים: יזם הנדל"ן חנוך קס וחיים כרמל

"תמיד יש לחץ מה יהיה עם כל הליקויים בדירות החדשות", אומרת קרן ביטון, מנכ"לית חברת Home Connex. המוצר שהחברה פיתחה הוא אפליקציה לקבלנים, שמנהלת את כל תהליך המסירה של דירה חדשה.

"המערכת מאלצת את היזמים ואת הקבלנים ליותר סדר וארגון כי עכשיו הכול משוקף לדייר. היום כל שלב בפרוטוקול מתועד לך במערכת. הוחלפה דלת בממ"ד? הדייר יודע בדיוק מי תיקן, באיזו שעה ומקבל צילום. ליזם זה פחות טלפונים".

מי הלקוחות שלכם?
"הלקוחות שלנו הם היזמים, הם מקבלים את השירות עבור הדיירים שלהם. אנחנו מסונכרנים עם המערכת שלהם, שוברים, בחירת מפרט טכני, פרוטוקול מסירה, תקופת בדק אחרי קבלת המפתח.

"המערכת היא וובית, לדיירים היא אפליקציה, יש ממשק שתומך גם לספקים, למשל בבחירת מוצרים לדירה. אפשר לקבוע שם מועדי אספקה, מתי אפשר לבוא לבחור.

קרן ביטון, מנכ"לית חברת הון קונקס / צילום: איל יצהר
 קרן ביטון, מנכ"לית חברת הון קונקס / צילום: איל יצהר

"המערכת כבר משרתת 20 אלף דירות חדשות ב-70 פרויקטים, מקווים להיות ב-36 אלף נכסים עד סוף השנה. אנחנו נמצאים כמעט בכל הפרויקטים הגדולים - חנן מור, קרסו, אבני דרך, גשם החזקות, פרץ בוני הנגב, גינדי, גיא ודורון לוי. אנחנו רואים שככל שאנחנו מוסיפים יותר תכנים, יש יותר כניסות".

איפה תהיו בעוד חמש שנים?
"90% מהדירות החדשות יהיו בהום קונקס. במאי נשיק גם פורמט של קהילה, כך שתכירי את השכן שלך עוד לפני שעברתם, ונסתכנרן גם עם העסקים המקומיים: בייביסיטר, קלינאית תקשורת, גנן.

"מעבר לכך, רוצים להתרחב לארצות הברית. אנחנו כבר בהתקדמות עם חברת שיכון ובינוי שפועלת גם בחו"ל. אנחנו לא צריכים שותפים מקומיים מבחינת התוכנה כי הממשק שלנו מתממשק ל-SAP וכל היזמים עובדים איתו".

מה עשתה לכם שנת הקורונה?
"היא חידדה את ההבנה שחייבים טכנולוגיה. קפצנו פי 3 בהיקף העבודה, אבל יותר קשה לגייס. אנחנו צריכים מתכנתים, מעצבת, מנהלת תוכן. יש אצלנו 20 נשים - רק מנהל הפיתוח הוא גבר".

הלית ינאי-לויזון

צרו איתנו קשר *5988