אסור שהפרקליטות תתנהל לפי שיקולי רייטינג

ההחלטה של מ"מ פרקליט המדינה עמית איסמן לבחון בדחיפות את תיק ירין שרף, לא כל שכן ההחלטה המהירה להמיר את סעיף האישום, משדרת מסר בעייתי לנאשמים, לקורבנות ולאלפי הפרקליטים שמבצעים את עבודתם

עו"ד עמית איסמן, ממלא-מקום פרקליט המדינה / צילום: לשכת עורכי הדין
עו"ד עמית איסמן, ממלא-מקום פרקליט המדינה / צילום: לשכת עורכי הדין

התנהלות הפרקליטות בפרשת האונס במלונית הקורונה חשפה בפעם המי יודע כמה כי הליך קבלת ההחלטות בפרקליטות סובל מכשלים מהותיים רבים, והדגישה ביתר שאת את הצורך האקוטי של הפרקליטות לבצע שידוד מערכות מקיף וכולל.

כידוע, לאחרונה החליטה הפרקליטות להגיש לבית המשפט כתב אישום מתוקן, ולהאשים את ירין שרף באונס בת ה-13 עמה קיים יחסי מין פעמיים בעת שהותם המשותפת במלונית, ולא בבעילה אסורה בהסכמה כפי שדרשו בכתב האישום המקורי.

ההחלטה האמורה התקבלה לאחר שממלא-מקום פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, ביקש באופן חריג לבחון מחדש את החלטת פרקליטת המחוז שהגישה את כתב האישום באישום מופחת. זאת, בעקבות הרעש התקשורתי האדיר והביקורת הציבורית הרבה שזרמו לכיוון הפרקליטות בעקבות ההחלטה המקורית.

אכן, ממקרא עובדות כתב האישום עולה תמונה מזעזעת ומטרידה. לפי האישום, התנהלותו לכאורה של שרף נמצאת ברף הגבוה של עבירות המין, ומצביעה על נסיבות חמורות ומטלטלות. אך אחרי שכתבתי זאת, ולפני שהסערה בעקבות החלטתה המקורית של הפרקליטות תשכח לחלוטין, חשוב ביותר גם לשים לב להתנהלות השערורייתית של הפרקליטות בפרשה, התנהלות שאמורה להדיר שינה מעיניו של כל אזרח ששלטון החוק קרוב לליבו.

ההחלטה של עו"ד איסמן לבחון בדחיפות את התיק מחדש, לא כל שכן ההחלטה המהירה להמיר את סעיף האישום לאונס, משדרת מסר בעייתי לנאשמים, לקורבנות ולאלפי הפרקליטים שמבצעים את עבודתם היומיומית נאמנה בתנאים לא פשוטים כלל.

משמעות ההחלטה היא שניתן לנהל משפט פלילי באמצעות אמצעי התקשורת. היא מבהירה כי עם קצת לחץ ציבורי אפשר לגרום לפרקליטות לתקן כתבי אישום, וכי בניגוד לרושם עליו עומלים בכירי הפרקליטות כל העת - הליך קבלת ההחלטות בפרקליטות סובל מפריכות יתר, וכי לא רק שיקולים מקצועיים גרידא עומדים לנגד עיניה.

לא מן הנמנע כי מלכתחילה היה מקום להעמיד את שרף לדין בעבירת האונס, אולם צדק - כמאמר האמרה החבוטה והמדויקת - צריך גם להיראות, ולא רק להיעשות. כאשר בפרקליטות מחליטים להחמיר את כתב האישום אך ורק בשל הלחץ התקשורתי, הם מעמידים בסימן שאלה את כל אלפי ההחלטות שהם מקבלים מדי שנה. מדובר בהחלטות הרות-גורל שפעמים רבות משליכות על חייהם של נאשמים וגוזרות את גורלם עד כדי שלילת חירותם לשנים רבות.

לצד הפרשה המזעזעת הזאת, קיימים בפרקליטות עוד אלפי תיקים דומים במהותם שלגביהם לא נשמע כלל בתקשורת. עצם המחשבה שהחלטות הפרקליטות בתיק מסוים תלויה במידת העניין שמגלה בו התקשורת, אמורה להטריד את מנוחתנו. הביקורת שמעבירים בתקשורת על הפרקליטות לא אמורה להיכנס לתוך חדרי הדיונים של מקבלי ההחלטות בה, בוודאי לא לאחר שכבר התקבלה החלטה ונשקלו כל השיקולים הרלוונטיים.

למען הסר ספק, אדגיש כי הבעיה היא ממש לא בכך שהפרקליטות בחרה לחזור בה מהחלטה קודמת. נהפוך הוא - פרקליטות שבוחנת את עצמה ומתקנת את עצמה זה דבר מבורך ורצוי. אדגיש גם כי ייתכן מאוד שנסיבות המקרה מתאימות הרבה יותר לאישום באונס. אלא שבמקרה הזה, הסיבה היחידה לתיקון כתב האישום היא תולדה של לחץ תקשורתי.

מבלי להיכנס לעומקן של הראיות בתיק, אין כל ספק כי הן נבחנו עד דק על-ידי הפרקליט המלווה את חקירת המשטרה בפרשה, על-ידי הממונה עליו וגם על-ידי פרקליטת המחוז. אף ראיה חדשה לא הופיעה לפתע בפרקליטות. גם אין שום ממצא חדש שהועבר כעת לפרקליטות על-ידי המשטרה. במצב זה, כאשר המסד העובדתי של התיק נותר כפי שהיה בדיוק ערב ההחלטה המקורית, תיקון כתב האישום מעיד על נקודת תורפה משמעותית של הפרקליטות.

כעת רק נותר לקוות כי נקודת תורפה זו לא תנוצל בעתיד על-ידי גורמים אינטרסנטיים בעלי כוח רב, שעלולים להשפיע על החלטות הפרקליטות באמצעות התקשורת.

הכותבת היא עורכת דין פלילית 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ירין שרף מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.