לחזור לערכים של צדק חברתי, שוויון וחמלה. זה ישתלם לנו

משבר הקורונה חייב את מדינת ישראל, כמו מדינות רווחה נוספות ברחבי העולם להפעיל מדיניות של מענקים וקצבאות לכל אלו שנפגעו ישירות מן המשבר. כך בישראל שימשו מענקים כספיים חד-פעמיים, וכן הרחבת הזכאות לקצבאות אבטלה, הגנה מסוימת לחלק מהאוכלוסייה מפני התדרדרות כלכלית ופגיעוּת לעוני.

עם זאת ברור כי מלאכה זו המוטלת על כתפי המדינה לא תסתיים באיבחה אחת עם תום משבר הקורונה. השלכותיו של משבר זה יתנו את אותותיהם לאורך זמן. כדי להתמודד עם המשבר נכונה יש לפעול על פי ראייה כוללת ובאופן רוחבי ולטפל בו על ידי כלל מנגנוני מדינת הרווחה.

משבר הקורונה העמיק את אי השוויון ואת הפערים החברתיים הקיימים בישראל. ידוע כי עוד בטרם המשבר נחשבה ישראל לאחת המדינות המצויות בראש סולם אי השוויון והעוני מבין מדינות ה-OECD. אם כן, ללא מענים ציבוריים מתאימים הפגיעה באיכות החיים של קבוצות רבות באוכלוסייה תעמיק ותהווה סכנה עמוקה נוספת למרקם החיים החברתיים בישראל.

למשבר הקורונה יש השפעות כלכליות, בריאותיות, חברתיות ומשפחתיות רחבות היקף. לכן, מסגרת המענים הנדרשת צריכה להיות רחבה וכוללנית ולכסות את כלל היבטי המשבר.

במישור של הכלכלה והתעסוקה יש לעגן תמיכה תעסוקתית, על-ידי מנגנונים תומכי תעסוקה, במקביל מתן קצבות מינימום קיום על מנת שתקופת המעבר ממשבר לצמיחה תתאפשר. זאת ועוד, תמיכה במשפחות ובילדים צריכה להיות לא רק כלכלית, אלא יש לזכור שלא מעט ילדות וילדים ונערות ונערים נפגעו מאד מהמשבר בשל הריחוק החברתי ויש לתת מענים נדרשים דרך מערכות הבריאות והחינוך הציבוריות.

זאת ועוד, ממחקרים שונים בישראל וברחבי העולם אנו למדים כי אי השוויון המגדרי בישראל ובמדינות נוספות הועצם מאוד. ידוע כי שיעור הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת גבוה משמעותית משל הגברים. כמו כן, אי השוויון בחלוקת העבודה במשק הבית גדל. לפיכך, נשים בכלל ואימהות בפרט יכולות בעת זאת לממש פחות את הפוטנציאל התעסוקתי שלהן.

העלייה התלולה ברמת האלימות כלפי נשים וכלפי ילדים, מחייבת העמקת והרחבת הנגישות לשירותי טיפול. מכאן שהרחבת שירותי הבריאות, החינוך והרווחה הציבוריים אוניברסליים ונגישים לכל נפש, יאפשרו התמודדות מתאימה עם המשבר. דמי האבטלה שניתנו למשל לפרק זמן מורחב, או מענקים חד-פעמיים הם פתרון טוב, אך איננו כוללני ומספק כדי להתמודד עם כלל השפעות הקורונה לטווח הארוך.

משבר הקורונה עשוי לספק הזדמנות לשידוד מערכות ולחשיבה מחדש על הערכים המכוננים של מדינת הרווחה: סולידריות, שוויון וצדק חברתיים. כך למשל, ניתן לראות כי ישראל נבחרה להיות מדינת מודל לקבלת כמות גדולה של חיסונים, והצליחה להפעיל במהירות ויעילות את ביצוע החיסונים בזכות קופות החולים היעילות שהינן חלק ממערך שלם של בריאות ציבורית אוניברסלית.

בהמשך לכך, אני מציעה ליטול השראה מנשים פורצות דרך כמו הנרייטה סולד שעל בסיס ערכים של חמלה, טיפול (CARE), רעיונות של צדק חברתי ושוויון, הניחו תשתית מפוארת של ארגוני רווחה וולונטריים שכוננו את הבסיס של רפואה מונעת כמו טיפות חלב, בריאות ציבורית, צהרונים וגני משחקים לילדים. היום לנגד עיננו אנו רואות ורואים את ההצלחה של תשתית זו בדמותה של רפואה ציבורית, היכולה להוביל מערך כולל של חיסון האוכלוסייה באופן מהיר, יעיל ונגיש לכל נפש.

הכותבת היא חוקרת בתוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן