החייאת הסכם הגרעין של איראן: למה לצפות מהשיחות ומה מוטל על הכף

שיחות לא ישירות בין ארה"ב לאיראן מציינות הפשרה אפשרית ביחסים • אבל לכל הסכמה על חזרה להסכם משנת 2015 צפויה דרך ארוכה ורצופה מהמורות

נשיא איראן חסן רוחאני / צילום: Associated Press, Russian Foreign Ministry Press Service
נשיא איראן חסן רוחאני / צילום: Associated Press, Russian Foreign Ministry Press Service

דיפלומטים מארה"ב ואיראן נפגשו בווינה בתחילת החודש בניסיון להחיות את הסכם הגרעין החבוט מ-2015, ההפשרה האפשרית הראשונה ביחסים הדיפלומטיים בין טהרן לוושינגטון מאז שממשל טראמפ נסוג מההסכם ב-2018.

בכירים אמריקאים ואיראניים לא נפגשים באופן ישיר, אלא עובדים דרך מתווכים אירופיים, שנמצאים גם הם בבירה האוסטרית לצד נציגים של צדדים אחרים של ההסכם, רוסיה וסין.

הפגישה בווינה מציינת פריצת דרך דיפלומטית ונראית בעיני דיפלומטים מהמערב כצעד ראשון חיוני לקראת הצלת הסכם שהגביל את הפעילות הגרעינית של איראן בתמורה להקלה בסנקציות. לאחר שיצאה ארה"ב מההסכם, הטיל ממשל טראמפ סנקציות קשות על איראן.

משתתפים מכל הצדדים בסבב הראשון בשיחות אמרו שהפגישה הייתה קונסטרוקטיבית והסכימו להיפגש שוב בווינה מחר.

דיפלומטים מקווים שבשיחות החדשות יוכלו לדון עם איראן על נושאים אחרים החשובים לארה"ב, כולל תוכנית הטילים שלה, שוושינגטון רואה בה איום ליציבות במזרח התיכון.

אבל כבר עתה נראה שהשיחות נמצאו תחת מתקפה מצד מתנגדי הסכם הגרעין. ביום שני האשימה איראן את ישראל, המתנגדת להסכם, בארגון התקפה על המתקן הגרעיני העיקרי של איראן בנתאנז, שם הפסקת חשמל גרמה להשמדה של כמה צנטריפוגות. התקרית הייתה מכה קשה ליכולת ההעשרה שאיראן השתמשה בה כקלף מיקוח בניסיונותיה לגרום לארה"ב להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ. התקרית עשויה לגרום להקשחת העמדות בטהרן.

במה מתמקדות השיחות?

ארה"ב רוצה שאיראן תסיג לאחור את פעילותה הגרעינית. מאז אמצע 2019, טהרן מפרה את המגבלות הקבועות בהסכם והתקרבה יותר ויותר ליכולת להרכיב נשק גרעיני.

איראן, מצידה, דורשת הסרה מלאה של כל הסנקציות שהוטלו על ידי ממשל טראמפ. הסנקציות פגעו במוסדות פיננסיים ובתחום הנפט והקפיאו את איראן מחוץ לכלכלה העולמית. הפגיעה בכלכלה האיראנית היא קשה.

עד עתה, גם איראן וגם ארה"ב סירבו לזוז ללא ויתורים מהצד השני. בכירים איראניים אומרים שבגלל שארה"ב היא זו שעזבה את ההסכם, עליה לבצע עכשיו את הצעד הראשון. בכירים אמריקאים אומרים שלא יסירו את הסנקציות ללא ערובות לכך שאיראן תחדש את המגבלות על תוכנית הגרעין כפי שכתוב בהסכם. בווינה, הצדדים ינסו לשרטט מפת דרכים שתביא את שתי המדינות לציות להסכם בסדרה של צעדים מתוכננים מראש.

מה מוטל על הכף?

לארה"ב, הפיכת הניסיון של הנשיא הקודם טראמפ להרוג את הסכם הגרעין קשורה יותר לשחזור הבלמים על תוכנית ההעשרה האיראנית. בכירים מערביים תמיד ראו את ההסכם כשער לדיפלומטיה על נושאים אחרים, כמו תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ופעולותיה הצבאיות במזרח התיכון כולו. בלי חזרה להסכם, כך אומרים כמה בכירים מערביים, לא יהיה לממשל ביידן ערוץ דיפלומטי לפירוז המתח מול איראן.

עבור איראן, כל הקלה בסנקציות שעשויה לבוא עם חזרה להסכם תעזור לה לצאת מהבידוד הבינלאומי בו היא שרויה ותאפשר לה להחלים מהר משלוש שנים של מה שמכונה לחץ מקסימלי של ממשל טראמפ, כולל משבר כלכלי עם אינפלציה גבוהה, מטבע שערכו צונח וירידה ברמת החיים לרוב האוכלוסייה.

למה שחזור הסכם הגרעין כל כך מורכב?

בלב הסכסוך חוסר אמון ארוך ומתמשך בין איראן וארה"ב. וושינגטון רוצה הבטחה אמינה שאיראן תגביל את תוכנית הגרעין שלה. בינתיים, בכירים איראניים אמרו שוב ושוב שהם לא סומכים על נשיא אמריקאי עתידי שייצמד להסכם הגרעין, בהתחשב בהחלטה של ממשל טראמפ להתנער מההסכם.

מכשול נוסף הוא האופי המורכב של מאות הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על איראן. חלקן מכוונות לפעילות הגרעינית של איראן, ואת אלה הנשיא ג'ו ביידן מוכן להסיר, אבל אחרות קשורות לתוכנית הטילים של איראן ולתמיכתה בקבוצות טרור, ואת אלה ביידן ירצה בוודאי לשמר. איראן, לעומת זאת, רוצה הסרה של כל הסנקציות שהוטלו מאז 2018, בלי קשר לסיבה להן.

גופים איראניים הנכללים ברשימת הרשות ללוחמה בטרור כוללים את הבנק המרכזי של איראן ואת משמרות המהפכה, היחידה הצבאית העיקרית באיראן, אליה מזרים הבנק המרכזי כסף לטענת ארה"ב. הסרת הסנקציות היא בעייתית מבחינה פוליטית לביידן. איראן ממשיכה לעסוק בפעילויות עוינות נגד ארה"ב וממשיכה לתמוך, דרך כוח קודס של משמרות המהפכה, במיליציות אזוריות, שכמה מהן נחשבות על ידי ארה"ב לקבוצות טרור, כגון חיזבאללה בלבנון וכמה קבוצות בעיראק.

מה השתנה מאז 2015?

הדיונים על ההסכם הראשון היו מאמץ טכני בעיקרו ונועדו לבסס מאפס מערכת של מגבלות גרעיניות על איראן. השיחות שהחלו בווינה השבוע הן יותר מבחן של הרצון הפוליטי.

בעוד שבסיס ההסכם נותר אותו דבר, ורבים מהאנשים המעורבים בדיונים הם אותם אנשים שדנו לפני שש שנים, ההקשר של השיחות השתנה.

החששות של איראן לגבי הבטחות אמריקאיות העמיקו, בעיקר בגלל ההפרה של טראמפ את ההסכם והחיסול האמריקאי של קאסם סולימני בשנה שעברה. כמו כן, איראן הולכת לבחירות לנשיאות ביוני, ובטהרן הניצים רוצים למנוע מתומכי הנשיא המכהן חסאן רוחאני ניצחון דיפלומטי בדמות הסרת הסנקציות לפני הבחירות. רוחאני מתמודד גם עם התנגדות עזה לקיום דיפלומטיה עם ארה"ב.

המתחים בין וושינגטון לשתיים מהחברות האחרות בהסכם בין שבע המדינות עלו: אלו רוסיה וסין. שתיהן חיזקו קשרים עם איראן מאז 2015 - הרוסים על ידי שיתוף פעולה עם איראן בסוריה והסינים על ידי שהפכו לשותפי הסחר העיקריים של איראן. מאז 2015 שתי מדינות אלה נתונות לסנקציות אמריקאיות בפני עצמן וכנראה יהיו פחות מוכנות ללחוץ על איראן מאשר בעבר בהתאם לרצונה של ארה"ב.

מה יקרה בהמשך?

אחרי השיחות הראשוניות בווינה, המשלחות הפוליטיות יחזרו למדינותיהן ויתירו מאחור צוותים טכניים שיעבדו בשני מסלולים מקבילים: אחד שיתמקד במציאת דרך לארה"ב להסיר את הסנקציות ומסלול נוסף שנועד לבדוק איך איראן חוזרת לציות למגבלות הסכם הגרעין. השיחות האלה אמורות להימשך שבועות רבים.

ביידן אמר שבסופו של דבר ירצה לראות הסכם גרעין חזק יותר וארוך יותר עם כמה סעיפים שיגבילו את פעילות ההעשרה של איראן אך יפוגו מתוקף תוך 5-10 שנים. הוא גם מתכוון להשתמש בהסכם החדש כבסיס לשיחות המשך על הפעילות הצבאית של איראן במזרח התיכון, כמו למשל תמיכתה במיליציות ועל תוכנית הטילים הבליסטיים שלה.

בינתיים, מסרבת איראן לדון על שום דבר חוץ מההסכם המקורי כפי שנחתם, אך רמזה שתהיה מוכנה לבחון נושאי ביטחון נרחבים יותר במזרח התיכון אם מדינות אחרות ישתתפו בדיונים.

צרו איתנו קשר *5988