עם גרירת רגליים ובלי הישגים: כך ישראל תגיע לפסגת האקלים של ביידן

השבוע יערוך נשיא ארה"ב את פסגת האקלים הראשונה שלו עם מנהיגים מכל העולם • צוות האקלים של ביידן שאל את אנשי המקצוע בישראל: "האם תציבו יעדים שאפתניים"? אך ישראל תגיע לפסגה בלי תוכנית ארוכת טווח, ועם משרדים שמתקוטטים ביניהם

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. מכין את יריית הפתיחה בדיפלומטיית האקלים שלו / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. מכין את יריית הפתיחה בדיפלומטיית האקלים שלו / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

ביום חמישי הקרוב, יתכנסו 40 מנהיגים מרחבי העולם לפגישה וירטואלית מיוחדת. ג'ו ביידן, נשיא ארצות-הברית, יערוך לראשונה פסגת אקלים עולמית - תחת מגבלות הקורונה. הפסגה המדוברת תנוהל במשך יומיים על ידי נשיא ארצות-הברית בעצמו, וגם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, צפוי להשתתף בה. זוהי יריית הפתיחה של 'דיפלומטיית האקלים' של ביידן, שעם כניסתו לבית הלבן לא רק הצהיר שמשבר האקלים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר שיקדם בנחישות ובשאפתנות בכהונתו.

ממשלו של ביידן כבר הניח על השולחן תוכנית תשתיות בהשקעה של 2 טריליון דולר, הכוללת צעדי מאבק משמעותיים במשבר האקלים. עם חזרת מדינתו להסכם פריז, הוא מתכנן אף להציב יעדים של אפס נטו פליטות עד שנת 2050. לכך, מוצאת ארה"ב שותפות בעולם; כ-120 מדינות התחייבו עד כה ליעדים של אפס נטו פליטות פחמן ב-2050, ונמצאות בהליכים שונים של אישור התוכניות בפרלמנטים. צאר האקלים של ביידן, ג'ון קארי, אמר כי בפסגת האקלים הקרובה - שואפת ארה"ב לרתום לתהליך כמה שיותר מדינות.

ואכן, גורמים בממשלה מספרים כי בשבועות האחרונים ערך צוות העבודה של ביידן פגישות עם גורמי מקצוע בממשלה במדינות השונות וכך גם בישראל, ושאל: "האם תציגו יעדים שאפתניים בפסגת המנהיגים העולמית?". אך לישראל, אין תשובה טובה לשאלה הזו. בין מערכת בחירות אחת לאחרת ובשנים האחרונות בסדר העדיפויות הממשלתי - נושאי הסביבה והאקלים לא ניצבו בחשיבות עליונה. וכך, ישראל מגיעה לפסגת המנהיגים כשהיא גוררת רגליים באישור של יעדים ממשלתיים בשל מחלוקות בממשלה, ומנגד מקדמת תוכניות שיקשו מאוד על יכולתה לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם במדיניות אקלימית.

ערב ועידת האקלים של בידן, מספר הערות על הפלונטר הסביבתי-ממשלתי בו נמצאת ישראל:

1. כלכלה דלת פחמן - בעולם מדברים על נטו אפס פליטות ב-2050. כלומר - מצב שבו האנושות קולטת יותר פחמן ממה שהיא פולטת במנגנונים שונים דוגמת נטיעת יערות וקיצוץ משמעותי בשימוש בדלקים מאובנים - צעד שבלעדיו לא ניתן לאפס פליטות, ולא מגדילה את כמות הגזים באטמוספירה. בישראל בשנתיים האחרונות הוביל המשרד להגנת הסביבה תהליך בינמשרדי לכתיבת תוכנית הקרויה "כלכלה דלת פחמן 2050".

התוכנית איננה מציגה יעד של אפס נטו פליטות בדומה למדינות אחרות, אך למרות זאת היא נקלעה למחלוקת בין המשרדים. במשרד האנרגיה סירבו לאשר תוכנית שבה נקבעים יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2050, וסברו שלא ניתן להגיע לקיצוץ של 85% מפליטות הפחמן בסקטור האנרגיה בשנת 2050. כך, בניגוד למדינות אחרות - ישראל לא הגישה עד היום את מחויבויותיה לאו"ם בנושא, יצאה המדינה למערכת בחירות חוזרת, ופספסה את ההזדמנות להעביר תוכנית שתשמש מסגרת כלכלית-ממשלתית למאבק במשבר האקלימי. אך דווקא בשבוע שבו מכנס הנשיא ביידן ועידה בינלאומית המסמלת אולי יותר מכל את הצורך והנכונות לפעול בשיתוף פעולה חוצה גבולות, מצליחה הממשלה בישראל דווקא להראות חוסר שיתוף פעולה ותיאום, ולפעול בנוסחת 'משרד משרד לעצמו'. למרות התנגדותו לתוכנית, הציג השבוע משרד האנרגיה תוכנית משלו - במנותק מהתהליך הממשלתי, בעוד שהמשרד להגנת הסביבה הציג תזכיר חוק אקלים ללא הסכמה ממשלתית רחבה.

2. יעדי משק האנרגיה 2050 - שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הציג השבוע מעין מסלול עוקף משלו לכלכלה דלת פחמן 2050, אך לא רק. התוכנית שמדברת על משק האנרגיה ב-2050, מציבה יעדים גם למשרדים אחרים בהם אין למשרד האנרגיה סמכות, כך למשל יעדי הפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק כולו ומעבר לרכב חשמלי והפסקת השימוש במנועי בעירה מבוססי סולר ובנזין. התוכנית של משרד האנרגיה קובעת יעדים פחות שאפתניים מאלו שהוצגו בתוכנית הממשלתית: גזי החממה בסקטור החשמל יצומצמו ב75-85%- בהשוואה לשנת 2015. במשרד האנרגיה לא מציבים יעדי אנרגיה מתחדשת - הכלי העיקרי להפחתת הפליטות, ולא מציגים תוכנית אופרטיבית להשגת היעדים הכלליים בשלב זה (מדינות רבות בעולם ובהן פורטוגל, איטליה, ספרד ומרוקו הציבו יעדי מתחדשות של 100% ל-2050).

במשרד האנרגיה טוענים שאינם מעוניינים לקבוע יעד מתחדשות שכן לא ניתן לדעת אילו טכנולוגיות יתפתחו בעשורים הקרובים (ובראשן - טכנולוגיות ללכידת פחמן מהאוויר, שיאפשרו המשך שימוש בגז טבעי תוך הטמנת פחמן בשכבות גיאולוגיות בקרקע - נושא שנוי במחלוקת). עולה חשש כי עמימות בנושא מאפשרת 'לרקוד על שתי החתונות' - הגדרה של יעדים חלקיים, כאשר בפועל מקודמות תעשיות של דלקים מאובנים הפוגעים באקלים. שעה שבמשרד להגנת הסביבה הסכימו להתפשר עם משרד האנרגיה ולהפחית את יעדי הפליטות וכך גם לוותר על מספר דרישות נוספות, לא ברור מדוע הוצגה התוכנית במנותק ולא כמכלול ממשלתי מוסכם במסגרת 'כלכלה דלת פחמן 2050. יתר על כן, לא מדובר בתוכנית המעוגנת בחוק או בהחלטת ממשלה, אלא בשלב זה בתוכנית פנים משרדית, בתקופה שבה אין ממשלה, וכאשר השר הבא שיכהן במשרד, יכול לבטלה בקלות.

3. חוק אקלים - השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הגישה השבוע את תזכיר חוק האקלים של משרדה. חוק דומה קיים כבר ב-19 מדינות ב- OECD , אך בישראל אין ממשלה והחוק לא מוגש בהסכמת המשרדים השונים שיושפעו ממנו, ונכון לשלב זה הנחת החוק היא הצהרתית. החוק, שלא מסונכרן עם התוכנית העצמאית של משרד האנרגיה אלא עם התוכנית הממשלתית שטרם אושרה, קובע יעדי הפחתת פליטות של 85% בשנת 2050. לפי החוק, כל פרויקט ממשלתי בתחומי התחבורה, הפסולת האנרגיה והבנייה יחייב ביצוע של תסקיר לשינוי אקלים שיפרט את פליטות גזי החממה כתוצאה מהתוכנית, ואת מידת התאמתה לתוכנית ההיערכות הממשלתית לשינויי האקלים. החוק אף קובע גיבוש חמש שנתי של תוכנית להפחתת פליטות, מנגנון דיווח לכנסת, והקמה של ועדת מומחים עצמאית שקופה, חיצונית ובלתי תלויה בממשלה, בה אנשי אקדמיה שיעקבו אחרי יישום התכנית הלאומית וייצרו ביקורת חיצונית שתשקף לציבור ולכנסת: כאן אתם מפספסים, כאן אתם שוגים.

על החוק עצמו עמלו במשרד להגנת הסביבה בשיתוף עמותת 'אדם טבע ודין' במשך כשנתיים, והוא נבנה בהתייעצות עם ארגון ה-OECD ומומחים מהאקדמיה. אם וכאשר יאושר החוק, בניגוד לתוכניות משרדיות או ממשלתיות - הוא ישמש מסגרת מחייבת לכל ממשלה שתמונה, ויתווה מדיניות ברורה שנים קדימה.

וודאות ארוכת טווח היא הכרחית לגופים שצריכים לתכנן את המודל העסקי והתפעולי שלהם, ולמשל להסיט השקעות מדלקים מאובנים, בהסתמך על היעדים הממשלתיים. סעיף אחד, בולט בחסרונו בחוק בשלב זה: מנגנון תמחור פחמן.

מנגנוני תמחור פחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי, הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט. זוהי הדרך לבצע אופטימיזציה להפחתה, אך מדובר בנושא המצוי בסמכות משרד האוצר - המתנגד לכך. ללא מנגנון לתמחור פחמן חוק האקלים יהיה חוק 'ללא שיניים', הגם שהחוק צפוי להתקל בהתנגדות משרדי ושרי הממשלה השונים.

חברות רבות בעולם, קובעות לעצמן יעדי פליטות ולא מחכות לממשלה. כך למשל, רק בסוף השבוע הצהירה פייסבוק כי תאפס את פליטות שרשרת האספקה שלה עד שנת 2030. אליהן, מצטרפות הממשלות הקובעות מסגרות מעודדות להפחתת פליטות בזירה העסקית.

אי קביעה של מנגנון לתמחור פחמן, פוגעת אף בזירה העסקית הישראלית ומציבה אותה בעמדת נחיתות במשחק העולמי. מדינות שלהן אין מנגנון תמחור פחמן, עלולות להימצא במצב שבו הן יספגו מסים כאלו המוטלים במקומות אחרים (באיחוד האירופי שואפים להחיל חקיקה בנושא כבר ב-2023).

4. תוכניות ויעדים - יש. הישגים? פחות: לעת עתה, ישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה; בשנת 2020 פחות מ-6% מייצור החשמל התבסס על אנרגיה מתחדשת, לעומת יעד ה-10% שהוצב בהחלטת הממשלה במסגרת הסכמי פריז. בעוד שהמשרדים השונים בממשלה לא מצליחים לעבוד במשותף למען המטרה, תוכניות האקלים מדשדשות ובשטח נקבעות עובדות פוסיליות המאיימות להפוך את ישראל למסדרון דלקים עולמי מזוהם, במקום לאור לגויים בזירה האקלימית: כך למשל, במסגרת הסכמי אברהם חתמה חברת קצא"א הממשלתית על הסכמים לשינוע נפט לעולם מאיחוד האמירויות דרך ישראל.

בשטח, מוקמות תשתיות פוסיליות נוספות הסותרות את חוק האקלים המדובר ואת התוכנית הממשלתית שלא אושרה בנוגע לכלכלה דלת פחמן, ויהוו עובדה בשטח שנים קדימה. במשרד האנרגיה ממשיכים להעניק רישיונות לחיפושי גז ונפט בים, כשהמשרד שואף לפתח מאגרי גז ונפט במזרח הים התיכון. לצורך הגדלת השימוש וייצוא הגז הטבעי - המהווה דלק פוסילי מזהם בעל פליטות גבוהות של מתאן - גז חממה עוצמתי, משקיעה ישראל בתשתיות הולכה ומתקני הנזלה, תחנות כוח פוסיליות והופכת יותר ויותר תלויה בדלק שתכליתו לשמש לתקופת מעבר בלבד. פליטות ממערך ההפקה והשינוע של הגז אף יעלו את הפליטות לנפש בישראל באופן משמעותי, ובכך בין כה יפגעו ביכולת של ישראל להשגת יעדים בשלל התוכניות, מרשימות ככל שתהיינה.

צרו איתנו קשר *5988