בזק | דעה

אל תתבלבלו: השינויים שבזק רוצה לבצע בבזק בינלאומי - זו רק ההתחלה

השינויים שבזק מנסה לעשות יפגעו בעובדי החברות הבנות שלה ובצרכנים רבים • אנחנו הסנונית, ואם יצליחו כאן, זה עלול לקרות לעובדים רבים אחרים במשק הישראלי

יו"ר בזק, גיל שרון / צילום: אייל מרגולין
יו"ר בזק, גיל שרון / צילום: אייל מרגולין

חברת בזק היא מהגדולות והחזקות במשק הישראלי. העובדה שבמשך שנים היא הייתה החברה הכמעט יחידה בתחום התקשורת בארץ, יחד עם היותה חברה ממשלתית, הפכו אותה לאחת הנחשקות במשק. גם המעבר לשוק הפרטי לא פגע בכוחה, והיא נותרה מובילה בתחומה.

בזק היא מונופול מוכרז בתחום הטלפוניה הקווית ובתחום תשתית האינטרנט. הרגולטור, שהבין את עוצמתה של בזק, החליט ליצור חלוקה בין סוגי הפעילות השונים (סלולר, טלוויזיה, אינטרנט ועוד) ויצר הפרדה ברורה בין תחומים אלו שניתנים על ידי החברות הבנות לבין החברה האם בזק, וזאת במטרה למנוע מבזק להיות "גדולה" מדי וכך לשמור על התחרות בשוק התקשורת בישראל.

תחרות, כידוע, טובה לציבור הצרכנים, וההפרדה המבנית בין בזק לחברות הבנות שלה מתקיימת בהצלחה זה כ-20 שנה. אלא שבתקופה האחרונה מנסה הנהלת בזק, בכל דרך אפשרית, לבטל את ההגבלות שהשית עליה הרגולטור, וזאת על מנת למקסם את רווחיה, לעתים תוך כדי "קניבליזציה" ועל חשבון החברות הבנות שלה.

כך למשל, החליטו בבזק על ביצוע צעדים סינרגטיים שמשמעותם בפועל "איחוד" ההנהלות של בזק בינלאומי, פלאפון ו-yes לכדי גוף אחד עם מנכ"ל אחד ודירקטוריון זהה. מה שבעבר דרש מנכ"ל לכל חברה ועבודת מטה, יכול להתנהל עכשיו עם מנכ"ל בשליש משרה, שאחראי על אלפי עובדים ומאות אלפי לקוחות.

אבל הסינרגיה נכשלה. מאחר שבזק הבינה שהיא לא יכולה למזג את החברות הבנות אליה בשל מחסום רגולטורי, כעת היא מכוונת לקבל את הרישיונות שמחזיקות החברות הבנות (כל חברה בתחום פעילותה), תוך מיזוג בין חלק מחטיבות בזק בינלאומי אל תוך חברת yes, והללו ינוהלו על ידי הנהלה חיצונית שתשב בפלאפון. אי אפשר שלא לתהות מה ההיגיון במהלך שכזה, בין היתר בשל הכוונה למזג חברה רווחית (בזק בינלאומי) לתוך חברה הפסדית (yes).

ברקע הדברים תלויה ועומדת כוונת משרד התקשורת לשנות כליל את פני שוק האינטרנט ולאפשר לבזק להיות בעצמה ספק שירותי אינטרנט ISP, במקום בזק בינלאומי המספקת תחום זה כיום.

מהלך זה יוביל בין היתר לחיסולן של עשרות חברות ISP קטנות, התורמות להגברת התחרות בשוק ספקי האינטרנט ומעסיקות מאות עובדים. העמדה שלנו היא שהפתרון לבעיות בשוק האינטרנט הוא הרחבת השוק הסיטונאי, דבר שבהכרח יקדם את התחרות, ולא מתן רישיונות אינטרנט למונופולים.

מה שברור הוא שבסופם של כל המהלכים המתוכננים, חברות הבת של בזק יתייתרו ויהפכו לבלתי נחוצות, ובזק תשתלט במידה כזו או אחרת על תחומי הפעילות שלהן ותוסיף עוד לכוחה החזק והמונופוליסטי.

תוצאה זו היא נגזרת בין היתר מהעובדה שלבזק ולחברות הבנות יש את אותו דירקטוריון. השאלה המתבקשת היא האם אין בכך משום ניגוד עניינים מובנה? האם במצב דברים זה ההנהלה רואה את טובת כל אחת מהחברות ואת צורכי השוק (שלא לומר טובת הצרכן)? או שמא היא רואה רק את טובתה של החברה האם, וכיצד החברות הבנות יכולות לשרת אותה עד שלבסוף יימחקו?

מדובר במהלכים מרחיקי לכת מבחינה רגולטורית, תפעולית וניהולית. להערכתנו, למהלכים אלו יהיו השפעות דרמטיות על שוק התקשורת בכלל, ובפרט על שוק האינטרנט. בסופו של דבר, הם גם יביאו להעלאת מחירי האינטרנט לצרכן.

אני עובדת בבזק בינלאומי למעלה מ-24 שנה. התמודדתי לראשות ועד העובדים, מתוך הבנה שאנו בתקופה קריטית לעתיד החברה ותוך רצון לשנות ולפעול למען העובדים. אני מסתובבת במסדרונות, מסתכלת ל-1,300 עובדי החברה בעיניים, וברור לכולנו שאת המחירים של השינויים התכופים בקבוצת בזק והחברות הבנות יש מי שמנסה לגלגל לכתפינו העובדים, ומשם לכתפי הצרכנים.

אם לא נילחם עכשיו על עתידנו ומקום העבודה שלנו, ניוותר ללא הגנה, והמשק ייאלץ להתמודד עם השלכות המהלך לעוד שנים רבות.

אני קוראת לרגולטור להיכנס לעובי הקורה לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שבזק בינלאומי תיסגר.

הכותבת היא יו"ר ועד עובדי בזק בינלאומי