ישראלי שעמד בראש ארגון פשיעה כלכלי מספרד נשלח ל-5 שנות מאסר

העונש הוטל על יניב בן דוד לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעמידה בראש ארגון פשיעה כלכלי ובעבירות הלבנת הון • במסגרת הפרשה הורשעו גם שלוש חברות בשליטת בן דוד, באמצעותן הפיץ ארגון הפשיעה את חשבוניות המס הכוזבות בעבירות הלבנת הון

מאסר / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
מאסר / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

ישראלי שעמד בראש ארגון פשיעה כלכלי שנוהל מספרד נשלח לחמש שנות מאסר וחודשיים. את גזר הדין הטיל בית המשפט המחוזי מרכז על יניב בן דוד לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעמידה בראש ארגון פשיעה כלכלי ובעבירות הלבנת הון. בנוסף, הוטלו על בן דוד קנס בסך 250 אלף שקל וחילוט בסך 5 מיליון שקל.

על-פי כתב האישום בו הודה, בן דוד עמד בראש ארגון פשיעה שמטרתו הפצת חשבוניות מס כוזבות, והפעיל מערך מתוחכם, שיטתי ומרובה משתתפים להפצה בישראל וקיזוז של חשבוניות מס כוזבות ולביצוע עבירות הלבנת הון. בן דוד הודה כי התווה את מדיניותו הפלילית של הארגון, הנחה את הפעילים והחברים בו לביצוע עבירות פליליות, הורה על חלוקת הרווחים בין חברי הארגון ועוד.

באותה פרשה הורשע לאחרונה גם הראל בן דוד, אחיו של יניב, במסגרת הסדר טיעון, בניהול ארגון הפשיעה ובעבירות הלבנת הון, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ושמונה חודשים וכן קנס בסך 250 אלף שקל. על-פי כתב האישום בו הודה הראל בן דוד, הוא שימש מנהל בארגון והיה שני רק לאחיו יניב בן דוד, פיקח על פעילות הארגון אותה הורה אחיו לבצע, הכווין את פעילות פעילי הארגון ונתן להם הוראות והנחיות.

במסגרת הפרשה הורשעו גם שלוש חברות בשליטת יניב בן דוד, באמצעותן הפיץ ארגון הפשיעה את חשבוניות המס הכוזבות בעבירות הלבנת הון. עניינם של שמונה נאשמים נוספים בפרשה עדיין מתנהל.

ראשיתה של הפרשה בחשדות שעלו לניהול ארגון פשיעה ישראלי מ"מטה שליטה" בספרד, הפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל וביצוע שלל עבירות כלכליות, עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליארד שקל.

כתב האישום שהוגש נגד בן דוד בינואר 2020 שרטט תמונה של מכונה פלילית-כלכלית משומנת היטב - ארגון פשיעה כלכלית, שנשלט תחילה מישראל ובהמשך מספרד על-ידי ראשי הארגון, ושניהל מערך משומן ומוסדר להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומי עתק, שכל מטרתו להונות את קופת המדינה במאות מיליוני שקלים.

כשנתיים קודם לכן הוגש כתב האישום הראשון בפרשה נגד תשעה נאשמים ועשר חברות בגין עבירות על חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון .

בכתבי האישום, החושף טפח מהתעשייה הכלכלית הפלילית של ארגוני ומשפחות הפשע, נטען כי החל מינואר 2015 ועד דצמבר 2017 פעל ארגון פשיעה במרכז הארץ בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף 850 מיליון שקל, תוך ביצוע שלל עבירות כלכליות, ובהן עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליון שקל. העבירות בוצעו בישראל, אך השליטה והניהול של המערך העברייני נעשו מספרד בידי שלושת האחים.

כתב האישום הראשון הוגש רק נגד "חיילי" הארגון ולא נגד ראשיו - האחים בן דוד - כיוון שהאחים ברחו לספרד כאשר הבינו כי מתנהלת נגדם חקירה. לאחר שעזבו את הארץ, המשיכו האחים לנהל את הארגון מספרד .

לבקשת מדינת ישראל, האחים בן דוד נעצרו בספרד, זאת במקביל למעצרם של המעורבים בישראל ותוך תיאום מבצעי בין רשויות התביעה והמשטרה בשתי המדינות. במקביל להגשת האישומים בפרשה, הגישה המדינה, באמצעות המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בקשה רשמית לספרד להסגרתם של האחים בן דוד. בנובמבר 2018 הוסגר יניב בן דוד לישראל, ואחיו תום בן דוד הוסגר ביולי 2019. בהמשך הוסגר לישראל גם הראל בן דוד.

בהתאם להחלטת ההסגרה של בית המשפט הספרדי שהתקבלה בעניינם של יניב והראל בן דוד, השניים לא הועמדו לדין בעבירות פיסקליות, ובכלל זה בעבירות של הפצה וקיזוז חשבוניות מס כוזבות.

הפרשה נחקרה על-ידי צוות חקירה מיוחד של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) שבלהב 433 במשטרת ישראל, חקירות מכס ומע"מ תל אביב ויחידת יהלום שברשות המסים; ובשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

התיק נוהל על-ידי עורכי הדין הילה גבאי, אוראל בן מוחה ועידו נולמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. הליכי ההסגרה לוו על-ידי עו"ד מתן עקיבא מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.

עו"ד ערן ערבה, ב"כ של יניב וגילה בן דוד, מסר בתגובה: "מברכים את הפרקליטות על שהשכילה להתאים את עמדתה העונשית לקשיים שהתעוררו בתיק במהלך ניהול המשפט וכן על אימוץ הסדר הטיעון על ידי בית המשפט במסגרתו גם נמחקה הגב' בן דוד מכתב האישום. למרות היקפו העצום של התיק והגם שהעונש כולל הפעלת מאסר מותנה בן 18 חודשים אשר הוטל על מר בן דוד בתיק קודם בו הושת עליו עונש מאסר של 6.5 שנים, הסדר הטיעון ראוי - העונש המקל (גם ברכיב החילוט, בו שוחררו נכסים בהיקף של כ-20 מיליון שקל) משקף לטעמנו איזון נכון בין חומרת העבירות לבין הקשיים שהתעוררו בתיק מורכב זה. קשיים אלה הביאו את הפרקליטות, בין היתר, גם לתיקון כתב האישום במובן זה שנמחקו ממנו עבירות מס בהיקפים של מאות מיליונים ולמחיקתו של אישום המייחס למר בן דוד סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה".