הוועדה לתשתיות לאומיות החליטה להעביר את תוכנית קו M3 של המטרו לאישור הממשלה

צומצמה ככל הניתן הפגיעה בבעלי הקרקע ותוקנו ההוראות התוכנית ביחס למגבלות הבנייה של המטרו באופן שמרחיב את אפשרויות הבנייה מעל למנהרת המטרו והמרכיבים התפעולים שלו

מנהרה של הקו האדום בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מנהרה של הקו האדום בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הוועדה לתשתיות לאומיות, החליטה היום להעביר לאישור הממשלה את התוכניות לקו המטרו M3(תתל/ 103) שמקודמות ע"י נת"ע. בעקבות קבלת חלק מההשגות, החליטה הוועדה שיתקיים הליך פרסום נוסף לקו המטרו M1 דרום (תתל/101/ א).

אורכו הכולל של קו M3 הינו 40 ק"מ והוא כולל 25 תחנות. הקו מתחיל בהרצליה, עובר ברמת השרון, תל אביב, פתח תקוה, גבעת שמואל, קריית אונו, רמת גן, אור יהודה, אזור, חולון ומסתיים בבת ים. כמו כן, הקו כולל שלוחה לנתב"ג מאזור התעסוקה הדרומי המתוכנן באור יהודה.

הקו יעבור במוקדים מטרופוליניים כמו בית החולים אסותא רמת החיל, בית החולים בלינסון פ"ת, בית החולים שיבא תל השומר. באזורי התעסוקה הרצליה פיתוח, רמת החיל, קריית אריה, חולון מזרח, וניסנבוים בת ים, ובשדה התעופה בן גוריון.

הוועדה החליטה לבצע בתוכניות שני קוי המטרו שינויים כגון שינוי במיקום כניסות, תוספת פירים ושינויים מסוימים בהתוויה שנבעו מקבלת חלק מההשגות. כמו כן, צומצמה ככל הניתן הפגיעה בבעלי הקרקע ותוקנו ההוראות התוכנית ביחס למגבלות הבנייה של המטרו באופן שמרחיב את אפשרויות הבנייה מעל למנהרת המטרו והמרכיבים התפעולים שלו. כך למשל בתכנית שהופקדה ניתן היה לבנות רק עד עומק של 5 מ' מעל מנהרות המטרו ובמקרים מיוחדים עד עומק של 10 מ'. עם קבלת השינוי ניתן יהיה לבנות לעומק העולה על 10 מ' כאשר מנהרת המטרו עמוקה מ31 מ'.

מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר הות"ל, מרדכי כהן: "קידום פרויקט המטרו לקראת התחלת ביצוע, הוא בשורה אדירה למשק ולאיכות החיים שלנו. היום מסתיים שלב הדיון בהתנגדויות שהושמעו בפני החוקרת עו"ד תלמה דוכן במסגרת קווים 101א' ו-103, שלב נוסף בדרך להקמת תחבורה ציבורית מיטבית בישראל".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "מדובר בתוכניות חשובות ומשמעותיות להמשך פיתוח מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב. תוכניות שיש להן תרומה ניכרת לפתרון בעיית הגודש, לפקקים הקשים, לעידוד מעבר לתחבורה ציבורית, לצד העלאת איכות החיים במטרו, צמצום פערים חברתיים. מדובר על תוכניות מידתיות ומאזנות בין המטרה החשובה והתועלות הכלל ציבוריות לבין זכות הקניין וצמצום במידת האפשר הפגיעה במגישי ההשגות".