הטענות על מות הדמוקרטיה - כבר לא זאב זאב

כחודש ימים שאין שר משפטים במדינת ישראל. העובדה כי מדינה דמוקרטית, ששלטון החוק ומוסדות אכיפת החוק הם מיסודותיה, התנהלה בתוך ריק, ללא שר משפטים, הוא מצב חריג ביותר אשר מוביל לפגיעה אנושה בתפקוד הממשלה ובזכויות האזרחים, ובעת הזו, של מציאות תחת הגבלות בשל נגיף הקורונה, מדובר אף בפגיעה ובסכנה לבריאות הציבור.

לאחרונה, בעקבות המשבר הפוליטי החריף שכבר גרר אותנו לארבע מערכות בחירות בשנתיים, נשמעות לא אחת קריאות כי הדמוקרטיה הישראלית בסכנה, גם המתונים, נאלצים להודות, שאנו עדים לפגיעה אנושה בעקרונות ובערכים עליהם מתבסס השלטון הדמוקרטי, וכי המערכת כולה נחלשה עד מאוד.

מנגד, יש שיגידו שהחלשת המערכת הפקידותית ומשרתי הציבור (civil servant) היא דבר מבורך, וכי העם בחר בפוליטיקאים לקבל את ההחלטות, ולכן לא מדובר במות הדמוקרטיה, כי אם באיזון אשר התבקש שנים רבות.

כך או כך, כמו במשל המוכר, לאחר קריאות "זאב, זאב" במשך תקופה כה ארוכה נדמה כי אנו בעיצומו של משבר חוקתי, אשר יכול לצלק, או לבטל, את העקרונות הדמוקרטיים. הזאב הגיע.

סמכויות שר המשפטים חוצות את גבולות משרדו

תפקידיהם של שרי הממשלה כולם חשובים הם. אך חלק מהסמכויות הנתונות לשר משפטים חוצות את גבולות משרדו, ויש להן משמעויות רחבות המשפיעות על אזרחי ישראל.

בהיעדר שר משפטים, סמכויותיו אינן עוברות לאחר, כי אם התהליכים הקשורים בהן מוקפאים ומשתקים את המערכת. כך, היעדר שר המשפטים אשר עומד בראש ועדת שרים לענייני חקיקה, פוגע ביכולת הממשלה לקדם הצעות חוק, לא ניתן להתקין חקיקת משנה רבות, ביניהן למשל הארכת התקנות שאפשרו דיונים של עצירים בדרך של היוועדות חזותית, לשם שמירה על בריאות הציבור.

היכן נשמע הדבר שבעת התפרצות של מגפה עולמית, לא ניתן להאריך את תוקפן של תקנות אלו היות והממשלה לא עשתה את המתבקש ומינתה שר משפטים.

המאבקים הפוליטיים הובילו להפקרת שלטון החוק ומוסדותיו. ללא שר משפטים לא ניתן להתיר הסגרת עבריינים או נקיטת פעולות הקשורות לשיתוף פעולה עם מדינות זרות באכיפת הדין הפלילי. כך, לא ניתן היה להפעיל סמכויות רבות של שרים אחרים, המותנות בקבלת הסכמת שר המשפטים או בקיום היוועצות עמו.

המצב האבסורדי אליו נקלענו הכריח את הגורמים אשר הדמוקרטיה הישראלית עדין חשובה לליבם, ובהם לשכת עורכי הדין, לעתור לבג"ץ, בדרישה לאייש התפקיד. ישיבת הממשלה שנכפתה על העומדים בראשה, הייתה מופע אימה והציגה תהומות של ביזוי מוסדות השלטון. אם שיווענו למינוי שר משפטים, הרי שקיבלנו מהלומה קשה שהונחתה הישר על היועץ המשפטי לממשלה.

עומד היועץ בישיבת הממשלה, ומתוקף תפקידו כגורם המוסמך למתן פרשנות לחוק ולחוות חוות דעת משפטית על חוקיות פעולות הממשלה, מבקש להביע עמדותיו. הוא מצהיר בקולו כי ההצבעה איננה חוקית וכי הממשלה מפרה ברגל גסה את חוות דעתו, אך הוא מושתק, מנוטרל ומבוטל. האם זוהי לא הופעתו של ה"זאב"? מחזה האימים שראינו אתמול הוא סופו של שחיקת מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, שאנו עדים לו כבר תקופה ארוכה.

בסופו של דבר מונה בני גנץ לשר המשפטים. אך את הקיפאון הממשלתי הנוגע למשרד המשפטים, שהיה כאן במשך חודש, לא יתכן שנקבל כגזרת גורל. את שחיקת מעמדו וביטולו של היועץ המשפטי לממשלה לא ניתן לקבל כמובן מאליו. בעלי התפקידים במוסדות שלטון החוק הם חלק מובנה ביסודות המערכת וחלק בלתי נפרד ממדינה מתוקנת.

מערכת זו היא שמאפשרת את קיומה של מדינה דמוקרטית, המבטיחה את קיומן של זכויות אדם. בחלוף חודש ללא שר משפטים, יש להגיד גם את מה שנראה כמובן מאליו - מאבק פוליטי, אינו יכול לכלוא את תפקיד שר המשפטים ואת שלטון החוק כבן ערובה. את מחיר הפגיעה האנושה אנו משלמים, אזרחי מדינת ישראל, יום ביומו, גם אם הוא לא תמיד מורגש.

הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין.