רוצים לעשות עסקים במרוקו? אלה הכללים המשפטיים שכדאי להכיר

נרמול היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו מביא איתו הזדמנויות עסקיות לישראלים • עם זאת, מעטים בארץ נחשפו לתרבות עשיית העסקים במדינה, מכירים את הכלכלה ואת האופן בו מתנהלת מערכת המשפט בממלכה • "אנשי עסקים מרוקאים מצפים מאוד לבניית שיתופי-פעולה עם ישראל"

מלך מרוקו, מוחמד השישי / צילום: Shutterstock
מלך מרוקו, מוחמד השישי / צילום: Shutterstock

נרמול היחסים הדיפלומטיים עם ממלכת מרוקו והסכם התעופה שיאפשר טיסות ישירות, שאורכן כחמש שעות בלבד, מביא איתו הזדמנויות עסקיות לישראלים, שעד היום ראו את מרוקו בעיקר כיעד תיירותי אקזוטי. מעטים בישראל נחשפו לתרבות עשיית העסקים במדינה, מכירים את הכלכלה המרוקאית ואת האופן בו מתנהלת מערכת המשפט בממלכה הצפון אפריקאית.

הכלכלה של מרוקו מגוונת כאשר התחומים המובילים הם ענף הרכב, התעופה, החקלאות, תיירות ומלונאות, בריאות והייטק. בשנים האחרונות יש מגמה ברורה לפתח כלכלה 'ליברלית' בתחום של אנרגיה מתחדשת. עוד בטרם נרמול היחסים ביניהן, עמד היקף הסחר של ישראל ומרוקו על 35 מיליון דולר.

שיטת המשפט במרוקו בראשה עומד המלך מוחמד השישי ש-98% מתושביה מוסלמים עוצבה על-ידי שני כוחות חזקים ולעיתים מנוגדים: מצד אחד, הקוד הצרפתי האזרחי הנחשב לנוקשה ומעודד אכיפה, ולצידו תקנות ורגולציה; ומהצד השני, השיטה הלא פורמלית והמסורתית שיצרו השבטים הקדומים של צפון אפריקה, הפועלים לפי הנוהג המקומי והשריעה האיסלאמית, שמחילה משפט מנהגי מקומי.

מערכת המשפט במרוקו מתפקדת כיום כזרוע השלטון היחידה שאינה כפופה ישירות לפיקוח של המלך, והיא מוגדרת בחוקת המדינה כישות עצמאית ונפרדת מבית הנבחרים והממשלה, בערבות המלך.

אחת ממערכות המשפט הפחות יעילות באזור

מערכת המשפט במרוקו כוללת שלושה סוגי ערכאות - מוניציפליים כללים ומיוחדים. ישנם 837 בתי משפט מוניציפליים ברחבי ההמללכה הדנים בעבירות פליליות קלות ובסכסוכים כספיים עד 110 דולר. בתי המשפט הכלליים מחלוקים לשלוש ערכאות. בערכאה הראשונה יש 71 בתי משפט הדנים במשפט פלילי ואזרחי, ומוסמכים לשמוע תיקים אזרחיים, מסחריים ונדל"ן כערכאה ראשונה; בתי המשפט לערעורים - 26 כאלה פרושים ברחבי המדינה; וערכאה מיוחדת בעיר הבירה קזבלנקה המטפלת במרבית הסכסוכים המסחריים במדינה. בנוסף קיים בית משפט גבוה לצדק, המקביל לבית המשפט העליון בישראל.

במדד השחיתות העולמי שערך ארגון Transparency International בשנת 2010, דורגה מערכת המשפט של מרוקו כאחת מהפחות יעילות באזור. דוח נוסף של Global Integrity העניק לשלטון החוק במרוקו ציון נמוך מאוד (56 מתוך 100).

לפי דירוג "Doing Business" לשנת 2020 המדרג ומשווה 190 מדינות ובוחן את קלות עשיית העסקים והרגולציה בהן, מרוקו מדורגת במקום ה-43 מתוך 190 במדד הבודק עד כמה קל להקים עסק חדש, עם ציון כולל של 93 (מתוך 100). לפי הבדיקה שנערכה, כדי לפתוח עסק חדש במרוקו נדרשים 9 ימים בלבד, והעלות נמוכה יחסית. ישראל, לשם השוואה, מדורגת במקום ה-28 במדד זה.

גם בכל הנוגע לאכיפת חוזים ממוקמת מרוקו בחציון הגבוה: במקום ה-60 מבין 190. ישראל לעומתה, מדורגת רק במקום ה-85. בנוסף, אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין ישראל למרוקו הוא משך הזמן הממוצע הנדרש על-מנת לפתור סכסוך חוזי: בעוד שבמרוקו עומד הממוצע על 510 ימים, מספר הימים הממוצע הנדרש בישראל כמעט כפול, ועומד על כ-1,000 ימים מרגע פתיחת ההליך ועד ליישוב הסכסוך.

"כדי לפתוח חברה במרוקו לא צריך שותף מקומי"

מבחינת איכות ההליך השיפוטי, מרוקו טובה משמעותית מהממוצע ביתר מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (ציון 9.5 מתוך 18 למרוקו, לעומת ציון של 6.6 בלבד למדינות אחרות באיזור), אך עדיין נמוכה מהציון שקיבלו מדינות ה-OECD (11.7). ממשלת מרוקו נאבקת בהלבנת הון והקימה יחידת מודיעין פיננסי האחראית למלחמה בהלבנת הון.

עו"ד כריסטוף בשלה הוא מנהל שלוחת פירמת עורכי הדין הגלובלית של DLA PIPER בקזבלנקה. הפירמה פועלת גם בישראל משנת 2012 באמצעות עורכי הדין ג'רמי לוסטמן ונעמי מרילס.

עו"ד כריסטוף בשלה / צילום: DLA PIPER
 עו"ד כריסטוף בשלה / צילום: DLA PIPER

בשיחה עם "גלובס" מספר בשלה שבשנים האחרונות תיקנה מרוקו את חוקי ההשקעות כך שיקלו יותר על עשיית עסקים וישפרו את תנאי ההשקעה, בין היתר באמצעות ייעול הרגולציה.

לדבריו, "מעבר ליציבות הפוליטית במדינה הוקמו אזורי סחר חופשי למשל בעיר טנגי'ר וו-Casablanca Finance City, שאפשרו לה להפוך באופן מובהק לשער הכניסה לאפריקה". משקיעים יכולים ליהנות מהלוואות וערבויות מימון, סובסידיות וטיפול מס מיוחד הניתנות על-ידי רשויות המדינה. יש מספר אזורים פטורים ממס בממלכה המציעים תמריצים מסחריים".

"הדבר המרכזי החשוב מבחינת משקיעים הוא שכדי לפתוח חברה במרוקו לא צריך שותף מקומי. זה נותן גמישות להתחיל את העסק לבד" אומר בשלה. יתרון אחר, המקל את ההליכים הוא כי תהליכי השבת הכספים למשקיעים זרים לא כפופים לאישור מוקדם מהמפקח על סחר חוץ: דיבידנדים, רווחים שנתקבלו בסניפים מרוקנים של חברות זרות, הכנסות משכירות, ריביות של הלוואות בעלי מניות ותמורה ממכירת מניות ונכסים או פירוק של חברה מרוקנית.

"בכל מגזר יש מסגרת משפטית ייעודית ביחס לפרויקטים של השקעות ישירות זרות. יש שטחים חקלאיים מסוימים שיכולים להיות מוחזקים בבעלות אזרחים מרוקנים בלבד".

האם קיימים הטבות מיוחדות או תמריצי מס למשקיעים זרים?
"בחמש השנים הראשונות להקמת חברה יש הטבת מס. לאחר מכן, אם החברה היא חלק מאזור סחר חופשי יש הטבות. הסוג השלישי של ההטבות מיועד לכל החברות שהתקשרו בהסכמי השקעה עם המדינה להשקעות העולות על 100 מיליון דירהם, וקיימים ניכויים ייעודיים ואפשרויות חיסכון במס תמורת התחייבות להעסקת כוח-אדם מקומי".

האם מקובל במרוקו לקחת סכסוכים מסחריים לבוררות או גישור?
"עם משקיעים זרים, מקובל לעשות שימוש בבתי משפט לענייני בוררות כאשר הנפוץ ביותר הוא ICC. הפנייה לבית המשפט הלונדוני לבוררות בינלאומית (LCIA) נפוצה בסוגיות בנייה. עם הגידול בהשקעות באזור המזרח התיכון צפון אפריקה, נעשה גם שימוש במרכז הבוררות הבינלאומי בדובאי. תחום הגישור מתחיל להתפתח, אך הוא עדיין מאוד נדיר".

מבצע החיסונים עוד בתחילתו שם

בשלה מוסיף כי יתרון משמעותי שמרוקו מציעה למשקיעים זרים הוא מיקומה הגיאוגרפי. טנג'יר היא נמל המכולות הגדול ביותר באפריקה, 26 ק"מ מספרד. בסוף פברואר 2021, התזרים נטו של השקעה זרה ישירה (FDI) הגיע ל-1.6 מיליון דירהם. 20% הגיעו מצרפת ב-2020 עם השקעה של 5.8 מיליון דירהם, צפון אפריקה עם השקעה של 1.6 מיליון דירהם וספרד, עם השקעה של 1.5 מיליון דירהם.

"אנשי עסקים מרוקאים מצפים מאוד לבניית שיתופי-פעולה עם ישראלים, הם נלהבים לגבי זה ומחכים לפתיחת השמיים לקווי טיסות ישיר לישראל".

הקורונה פגעה קשה ומבצע החיסונים עוד בתחילתו שם. בשלה מספר כי בימים אלו קיים סגר לילי שמתחיל בשעה בשמונה בערב וכולל מסעדות, חנויות וסופרמרקטים. התנועה בין הערים מוגבלת, מערכת החינוך פתוחה באופן חלקי ועובדי המשרדים נדרשים לעבוד מהבית. מבצע החיסונים החל אך נמצא בשלביו המוקדמים, רק אוכלוסייה מעל גיל 70 מתחסנת, לצד כוחות הביטחון, עובדי ציבור והוראה. עד כה חוסנו כ-4.5 מיליון תושבים מתוך אוכלוסייה המונה כ-36 מיליון.

עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל, שותף במשרד זיו שרון ששימש בעבר כמפקח ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים מסביר על גביית המסים במרוקו. לדבריו, חברות ומפעלים קבועים נדרשים להיות רשומים במרשם הסחר וחברות חייבות במס חברות שנתי על פעילותן במרוקו. רווחי הון הממומשים במרוקו ממוסים כהכנסה רגילה ובהתאם לסוג משלם המסים חלים עליהם מס חברות או מס הכנסה ליחידים. חברות חייבות גם במע"מ על אספקת מוצרים ושירותים החייבים במס וכן על סחורות המיובאות למרוקו.

עו"ד יועד פרנקל / צילום: אייל טואג
 עו"ד יועד פרנקל / צילום: אייל טואג

"מרוקו עושה שימוש בשיטה הקלאסית של מיסוי חברות. תחילה מוטלים מסים על רווחים ברמת החברה החייבים במס חברות, והם ממוסים שוב כאשר הם מתקבלים על-ידי בעלי מניות יחידים. עם זאת, דיבידנדים או חלוקת רווחים אינם ממוסים כאשר הם מתקבלים על-ידי חברה המחזיקה בחברה המשלמת (דיבידנד בין חברתי פטור). דיבידנד המשולם לתושבי חוץ מחויב במס במקור. בסיס המיסוי הוא טריטוריאלי להכנסה פעילה, ובסיס כלל עולמי ביחס להכנסה פסיבית".

דיבידנד המשולם לתושבי חוץ מחויב במס במקור. מס הכנסה חל על תושבי חוץ בגין הכנסותיהם ורווחי ההון שלהם שהופקו במרוקו. אנשים השוהים בדרך כלל במרוקו מחויבים במס הכנסה על סך ההכנסות ממקורות מרוקאים וזרים. אנשים נחשבים כתושבי במרוקו כאשר יש להם את ביתם הקבוע שם, מרכז האינטרסים הכלכליים שלהם נמצא שם או שהם מתגוררים במרוקו לתקופה או לתקופות העולות על 183 יום בכל תקופה של 365 יום.

צרו איתנו קשר *5988