הייטק | דעה

למען הנגב – שימו את האגו בצד

על משרדי הממשלה להתגבר על המחלוקות, לאחד כוחות ולקדם את העברת קריית התקשוב והמודיעין לנגב למען הפיכתה של באר שבע לבירת הסייבר

באר שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
באר שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דוח מבקר המדינה שראה החודש אור, חשף פעם נוספת עד כמה נכונה הטענה שהנגב ותושביו רחוקים מהעין ומהלב של מקבלי ההחלטות ושנבכי הבירוקרטיה הישראלית הבטחות ותוכניות גדולות לחוד ומציאות לחוד.

העברת בסיסי צה"ל לנגב והקמתן של קריית התקשוב וקריית המודיעין בדרום אמורה הייתה להיות מהלך אסטרטגי בעל חשיבות חברתית-לאומית מהמעלה הראשונה. בעיני רוחי כבר ראיתי את "טקס הסרת הלוט וגזירת הסרט", כיצד מהלך שכזה כבר קורם לו עור וגידים ומביא לחיזוק הפריפריה, להפיכתה של בירת הנגב, באר שבע, לבירת הסייבר ולמיצוב הנגב כמרכז הטכנולוגי של ישראל. אך מחלוקות בלתי פוסקות בין משרדי האוצר, התחבורה והביטחון מרחיקות אותנו מהיעד: להצעיד את הנגב קדימה. מי שמשלם את המחיר הם שוב תושבי האזור.

עשור חלף מאז החלטת הממשלה לתקצב את מעברן של יחידות אמ"ן והתקשוב לנגב. 19 מיליארד שקלים הוקצו לטובת המהלך, אך מדוח מבקר המדינה שפורסם בימים אלה ממש עולה כי בפועל רבים מהבסיסים טרם הועברו כי 93% מהמשרתים ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב אינם מתגוררים בדרום. עוד עולה מהדוח כי מינואר 2016 לא התכנסה ועדת החסמים לפתירת בעיות בפרויקט, וכשנה וחצי חלפו מאז הנחה ראש הממשלה את המל"ל לבחון את הסוגיות שבמחלוקת בנוגע למעבר היחידות לנגב.

עד כה, לא הושגו הסכמות בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולגובה המענק שיינתן לאלפי משרתי קבע שיכלול מעטפת מגורים התומכת במעבר לנגב. מבקר המדינה ציין בדוח כי המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ולמשרד התחבורה מהוות חסם להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב.

ב-2014 היה זה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהבטיח כי באר שבע תהפוך ל"מרכז הסייבר של חצי הכדור המערבי". כתושב הנגב, וכאיש אקדמיה המכשיר דורות שלמים של מהנדסים הייתי מסתפק בכך שבירת הנגב תהפוך למרכז הסייבר של המזרח התיכון, ולאבן שואבת לחברות ההזנק ממדינת תל-אביב.

מנתוני רשות החדשנות עולה כי פחות מ-1% מחברות הסטרט-אפ בישראל קבעו את משכנן בבאר שבע. רק 70 חברות הזנק המעסיקות 2,500 מהנדסים בעיר המונה 220 אלף תושבים. זאת, למרות שלבאר שבע יש פוטנציאל עצום כמטרופולין להפוך לבירת הסייבר ולא רק מבחינת עתודות הקרקע. זו עיר עם עוגנים משמעותיים: מרכזים אקדמיים, כדוגמת אוניברסיטת בן גוריון ו-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, המרכז הרפואי סורוקה, פארק הייטק, ויש בה שלל אלמנטים המאפשרים לה להיות עצמאית. עם זאת דרושה השקעה ציבורית רבה יותר, שתיצור בראש ובראשונה מקומות תעסוקה ותשתיות תחבורה ראויות, על מנת למגנט אליה את כל תושבי היישובים הסמוכים ואפילו תושבים מהמרכז. מרכז הארץ הפך לצפוף ואין ספק שהשקעה באזור הדרום תפיק רווח, רווחה ואיזון אוכלוסין.

לאחרונה פורסם בעיתונות הכלכלית כי רשות החדשנות מתכוונת להשיק תוכנית נוספת לעידוד ההייטק בבאר שבע וקידום החדשנות בעיר. אין לי ספק כי מדובר במהלך מבורך שבראש ובראשונה מפיח תקווה חדשה ואופטימיות לעתיד.

על משרדי הממשלה הרלוונטיים ועל שלטונות הצבא מוטלת החובה להתכנס יחד עד שיצא עשן לבן, לשים בצד את האגו ואת המחלוקות, לאחד כוחות ולהסתכל על התמונה מנקודת מבט כוללת. בראיה לאומית אסטרטגית, כלכלית, חברתית, ותעסוקתית, קידום ופיתוח תעשיית ההייטק והסייבר בנגב צריכה להמשיך להיות משימה לאומית.

הכותב הוא רקטור SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

צרו איתנו קשר *5988