פיצוי הנפגעים: המסלול היעיל לתביעה, השפעת דוח מבקר ומתי יגיע הכסף

מומחים לדיני נזיקין מבהירים כי אין טעם להמתין להקמת מנגנון פיצוי ע"י המדינה, ויש להגיש תביעות אזרחיות • בהתבסס על העבר, משפטי הנזיקין צפויים לקחת שנים, ודוח המבקר על הסכנות בהר מירון אומנם לא קביל בביהמ"ש, אך ישפיע על גובה הפיצויים • גלובס עושה סדר

אבלים בהר מירון. עד היום משפחות נפגעים מאסון ורסאי לא קיבלו את הכסף / צילום: Associated Press, Amir Cohen
אבלים בהר מירון. עד היום משפחות נפגעים מאסון ורסאי לא קיבלו את הכסף / צילום: Associated Press, Amir Cohen

מי אחראי על הנזקים שנגרמו ל-150 הפצועים ולמשפחות 45 ההרוגים באסון בהר מירון ואיך יוכלו לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו להם? איך ישפיע דוח מבקר המדינה בעניין ההילולה בהר או ועדת חקירה ככל שתקום כזו? המומחים לדיני נזיקין מסבירים את המצב המשפטי ומה האפשריות העומדות בפני בנפגעים.

1. פיצוי מהמדינה?

האם הקורבנות צריכים להגיש תביעה או שהמדינה מגבשת מנגנון פיצויים, כיוון שמדובר באסון בסדר גדול לאומי?

אין תקדים לתשלום פיצויים יזום מצד המדינה בשלב כזה של אירוע, מעבר לתשלומים הסוציאליים מביטוח לאומי . לכן כל מי שנפגע באסון יצטרך להגיש תביעה עצמאית על הנזק שנגרם לו.

עו"ד ענת גינזבורג, מומחית בנזיקין ויו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום נכי צה"ל בלשכת עורכי הדין, מסבירה ש"אם המדינה תפצה, היא מודה בחבותה למעשה. באסון וורסאי - הוקם מנגנון פיצוי, אבל לקח המון שנים, ועד היום משפחות לא קיבלו את הכסף".

עו"ד אריאל פרויליך ממשרד פרויליך-פרחי מומחה לדיני נזיקין מציין כי ש"המדינה לא תדאג מראש, אין כל חוק שקובע זאת. השאלה היא האם לחכות לתוצאות של ועדת חקירה, ככל שתוקם, או להגיש תביעה מייד". לעמדתו, משפחות הנפגעים צריכות להגיש תביעה ולא להמתין. "החקירות יכולות להימשך זמן רב. נכון שבתי המשפט יטו לעכב את ההליכים, כי השופט רוצה לעשות עבודה קלה. ניהלנו על זה מלחמה עם בית המשפט והיו מקרים שהליכי חקירה התארכו ובית משפט לא המתין".

לדברי עו"ד ערן יעקובוביץ', מומחה לדיני נזיקין וביטוח ושותף במשרד צבי יעקובוביץ, "כל מי שניזוק צריך להגיש תביעת נזיקין רגילה נגד הגורמים לנזק. באסונות המוניים קודמים לא היה מנגנון. אף אחד לא יפצה את הקורבנות, אלא אם יעבירו חוק מיוחד שיקנה למי שנפגע זכויות ספציפיות.

"בגלל הייחוד של האירוע החריג, ראוי שהמדינה תיקח אחריות, תשלם פיצויים ואז תמשיך את ההתדיינות מול שאר הגורמים שצריכים להשתתף איתה. זה לא צריך להיות על הגב של המשפחות. הם לא צריכים להיגרר שנים בבית המשפט. יש פה אירוע עם נסיבות חריגות - אסון עם כמות גדולה מאוד של נפגעים עם אחריות ברורה של מישהו מהגורמים הממשלתיים".

2. גורל האחראים 

כמה זמן צפוי להיערך המשפט האזרחי בו יקבעו מעגלי האחריות לאסון?

משפט הנזיקין צפוי לקחת שנים אפילו אם המדינה תתערב ותקבע מנגנון פיצוי. באסון המכבייה ב-1997 התמוטט גשר מעל נחל הירקון ונהרגו ארבעה ספורטאים ו-69 נפצעו. ב-2001, ארבע שנים אחרי האסון, אישרה המדינה הקצבת 14 מיליון שקל לפיצויים. ההליכים האזרחיים הסתיימו בהסדרי פשרה יחסית במהירות בגלל הלחץ של יהדות אוסטרליה. המהנדס שתיכנן את הגשר, שני קבלנים, מנהל חברה ויו"ר הוועד המנהל של המכבייה הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ונשלחו לעונשי מאסר של כשנתיים או עבודות שירות. 

באסון פסטיבל ערד ב-1995, שבו נהרגו שלושה בני נוער ונפצעו עשרות, כתוצאה מעומס מבקרים בהופעה של משינה. הפיצויים שולמו על-ידי עיריית ערד, עמותת פסטיבל ערד, המשטרה, מגן דוד ועוד חברות ההליך האזרחי של שתיים מהנערות נמשך 12 שנים עד שניתן פיצוי של 5 מיליון שקל. בהליך הפלילי, שהסתיים לאחר שש שנים, הורשעו חמישה אחראים, בהם מפקד המרחב מהמשטרה, שוטר שהיה מפקד אתר הפסטיבל, הבעלים של משרד הכרטיסים הדרן, מפיק הפסטיבל ומנכ"ל עמותת הפסיטבל, שנשלחו לכשנת מאסר או לעבודות שירות.

באסון ורסאי שהתרחש ב-2001 ושבו נהרגו 23 בני אדם ומאות נפצעו, נמשכים ההליכים האזרחיים עד היום. המשפחות ניהלו מאבק משפטי אזרחי נגד שורת נתבעים - בעלי האולם, משרד הפנים, מכון התקנים ועיריית ירושלים. בשל מחלוקת בנוגע לתשלום שכר-הטרחה של עורכי הדין התשלומים התעכבו שנים רבות. ב-2017 אישרה עיריית ירושלים 70 מיליון שקל לפיצויים. הכנסת חוקקה חוק סיוע לנפגעים ב-2002 והוקמה ועדת חקירה ממלכתית. בעלי האולם, המהנדס של תקרת הפלקל ועוד שלושה מהנדסים הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ונשלחו לכלא לתקופה של כשנתיים.

3. זהות הנתבעים

נגד מי תוגש התביעה האזרחית? והאם ניתן לתבוע שרים או גורמים בכירים במשטרה באופן אישי ?

לדברי עו"ד גינזבורג, "יש פה חבות ברורה של המדינה שמוצאת סיוע רב בדוחות מבקר המדינה. ברגע שהמבקר מנפיק דוחות קשים ב-2008 ואחר כך ב-2011 לגבי המחדלים במתחם ההילולה במירון שעולים כדי סיכון חיי אדם, מדינת ישראל יודעת שיש בעיות במקום - מה עוד צריך בשביל זה ?"

עו"ד גינזבורג מציינת כי אין חובה לציין משרד ממשלתי ספציפי בתביעה אזרחית, אבל זה אפשרי. "כמעט כל משרדי הממשלה חבים פה. למדינה אין מצב של תת ביטוח כי יש לה את ענבל, הקרן הממשלתית הפנימית", היא מסבירה.

באשר לתביעה נגד בעלי תפקידים ספציפיים במשטרה או שרים - אומרת עו"ד גינזבורג כי "ניתן לתבוע אותם, אך המדינה תוכל להעלות, טענה לפי חוק אחריות המדינה כבעל דין, המאפשר לה לטעון לחסינות לעובד אם זה במסגרת מילוי תפקידו. לדבריה, "בתיקי רשלנות רפואית יש אפשרות לתבוע את הרופאים גם, אם מדובר בבית חולים ממשלתי, אבל הדרך הקלה יותר היא לתבוע את המדינה. זו דרך המלך - לתבוע את המשרדים ולא את בעלי התפקידים. אחרת זה יעכב את ההתדיינות הממשלתית וייערב טיעונים של משילות".

גם עו"ד אריאל פרייליך מוסיף שאין מקום להגיש תביעה אישית נגד שר, כי הדבר יעורר "סוגיות משפטיות מורכבות וסבוכות בטענה לחסינות. הפיצוי יהיה אותו הפיצוי בכל מקרה רק החלוקה משתנה. פה יש מספיק כיסים עמוקים של משרדי ממשלה שניתן לקבל מיליונים".

4. דוח המבקר

מה המשמעות המשפטית של דוח המבקר שהתריע על היעדר תשתית מספקת בקבר הרשב"י ועד כמה הדוח מסבך את הגורמים המעורבים?

דוח ועדת חקירה וגם דוח המבקר אינם קבילים בהליך משפטי - פלילי או אזרחי. תשאול הנחקרים יכול להיות קביל אם העדים מאמצים בחקירה בבית המשפט את עדויותיהם בוועדה או למבקר.

לדברי עו"ד יעקובוביץ, בפועל, למרות שדוח המבקר אינו קביל יש הבדל בין הממצאים למסקנות - בתי המשפט מזגזגים וניתן להגיש נתונים מהדוח, חומרי גלם או לזמן עדים. עו"ד פרויליך אומר שלוועדת חקירה יש משקל פסיכולוגי עצום על השופט. "אני יכול לעשות שימוש בעדויות מוועדת החקירה בחקירה בהליך האזרחי אם אותם אנשים מעידים. היו לי תיקים שוועדות חקירה אמרו שאף אחד לא אשם, ובנזיקין חייבו בנזיקין" , הוא מציין ומוסיף ש"ברור שאצטט מהדוח ש'ההסכנה היתה באוויר', ואף אחד לא התייחס אליה".

5. פיצויים עונשיים

האם לאור גודל האסון ועומק המחדל, בית המשפט צפוי לפסוק באופן חריג גם פיצויים עונשיים על האחראים?

פיצויים עונשיים הם פיצויים שניתנים מעבר לנזק שנגרם לצורך הרתעה וענישה. בישראל מדובר בצעד חריג ביותר, כשהרשלנות היא פושעת והמעשים נעשו באופן מכוון. זאת, בניגוד לארה"ב.

לדעת עו"ד יראון פסטינגר, שותף במשרד רון פסטינגר המתמחה בנזיקין, "ישנו פתח צר שלא נוצל עד היום כדי לקבוע שהמקרה הזה הוא המקרה המתאים לפיצויים עונשיים בנזיקין. מדובר כאן במקרה חמור של רשלנות רבתי. דווקא משום שאין כתובת אחת ברורה, אין אבא ואמא.

"האם בפועל בית המשפט יפסוק פיצוי עונשי בנזיקין, זו שאלה שאין לי תשובה אליה, אבל ללא ספק בשל ההתרעות החוזרות ונשנות לאורך השנים על שצפוי לקרות, כל מי שהיה לו יד ורגל באירוע הזה הוא כתובת לתביעה.

"אף אחד לא יטען שהאירוע קרה באופן מכוון. עד היום הפיצויים העונשיים היו כמעט רק על הנייר. זה עניין של אווירה ציבורית. אני לא יודע אם אנחנו ברמה של פיצוי עונשי. זה לא חייב להיות רוחבי לכולם אלא רק לחלק מהגופים". 

גינסבורג אומרת כי בשנת 2017 בית המשפט פסק לראשונה פיצוי עונשי לרשות הפלסטינית בגובה 3 מיליון שקל בנוסף לפיצוי הנזק. זאת בגין אחריות לרצח טכנאי בזק שנרצח על-ידי מחבל. לדבריה, בית המשפט קבע שניתן לפסוק פיצויים עונשיים במקרים חמורים וקשים. "דוח המבקר ישפיע פה על הפיצויים העונשיים", היא מבהירה. 

אסונות קודמים: התוצאות

אסון פסטיבל ערד (1995):
3 הרוגים ועשרות פצועים; ההליך האזרחי של שתיים מהנערות נמשך 12 שנים ובו פוצו ב-5 מיליון שקל; 5 אחראים נשלחו לכלא לכשנת מאסר או לעבודות שירות. 

אסון המכביה (1997):
4 הרוגים ו-69 פצועים; ב-2001 אישרה המדינה הקצבת 14 מיליון שקל לפיצויים; ההליכים האזרחיים הסתיימו יחסית במהירות בשל לחץ מיהדות אוסטרליה; 5 אחראים נשלחו לכלא לכשנתיים או לעבודות שירות. 

אסון ורסאי (2001):
23 הרוגים ומאות פצועים; ההליכים האזרחיים עדיין נמשכים; ב-2017 אישרה עיריית ירושלים 70 מיליון שקל לפיצויים; הכנסת חוקקה ב-2002 חוק סיוע לנפגעים, והוקמה ועדת חקירה ממלכתית; חמישה אחראים הורשעו ונשלחו לכלא לתקופה של כשנתיים.