ואיפה הנשים? מסתבר שעדיין במטבח

בשנת 2018 ביקרה כאן בישראל קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, וצולמה בתערוכת החדשנות, כשהיא מוקפת ב-25 אנשי עסקים וראשי תעשיית הטכנולוגיה בישראל, כולם גברים. עד אחרון המצולמים. "אם בפעם הבאה תהיה פה גם אישה, זה יהיה נחמד", כך היא ציינה. התמונה עוררה סערה של ממש בקרב תעשיית ההייטק ועוררה הדים ותגובות רבות. ניתן היה לחשוב שבמצב בו המודעות כל-כך גבוהה והמצב כה צורם, 3 שנים מיום צילום התמונה, ראוי שנהיה במקום אחר. ואנחנו אכן במקום אחר, רק בכיוון הלא נכון, כי הפערים הולכים ומעמיקים.

שתיים מתוך מאה שיאני השכר לשנת 2020 הן נשים - האחת היא בת אצולה והשנייה היא אמריקאית שעובדת בחברה ישראלית. לא, לצערנו זו לא תחילתה של בדיחה, אלא המציאות שאמורה לגרום לכולנו לזוז באי נוחות בכיסא.

דוח שיאני השכר הוא תעודת עניות לחברה הישראלית, ולא רק בגלל הפערים הנפערים וגדלים בין העשירים לחלשים, אלא בעיקר לאור לפערים הצורמים והבלתי מוצדקים בין נשים וגברים. הדוח משקף בצורה גלויה ומבישה את החברה הישראלית, ואת חוסר השוויון המגדרי השורר בה בהיבט התעסוקתי.

גם בישראל של 2021 נשים עדיין נשאלות בראיונות עבודה האם הן מתכננות עוד ילדים, האם יש להן "סידור" ועוד אי אילו שאלות שכל קשר ביניהן ובין יכולת לבצע את התפקיד המוצע - אינו קיים. ובעולם שבו כל ההגדרות מנציחות את עצמן, איך נוכל לנפץ את תקרת הזכוכית שכבר מזמן גרמה לנו לסדקים וחתכים עמוקים בחברה הישראלית?

בואו נתבונן רגע על העובדות היבשות: נשים מהוות 51% מהאוכלוסייה, מה שאומר שבחברה מתוקנת נצפה לראות ברשימת שיאני השכר נוכחות נשים של לפחות מחצית מהרשימה, אך המצב רחוק מלהיות כך. הדוח מהווה שיקוף לחברה שלנו, והוא אף מהווה תימוכין למציאות בה אנו חיים ולפערים ההולכים וגדלים.

משבר הקורונה טלטל את כולנו, נשים כגברים, ועדיין הנתונים מראים כי נשים היוו רוב מכריע מכמות המובטלים, וגם האלימות כלפי נשים גאתה. נראה כי הנשים משלמות את המחיר בפן המשפחתי, האישי והתעסוקתי. אי שוויון מגדרי עובר כחוט השני בכל תחומי החיים: מאלימות במשפחה, עוני והשכלה ועד אי שוויון בשכר במקומות העבודה, כל אלו מובילים בצורה ישירה לאי שוויון בכלכלה ובפוליטיקה.

אז איפה באמת נמצאות הנשים?

רובן, במקצועות נשיים "טיפוסיים", במשרות שאינן משקפות את השכלתן או כישוריהן, במשרות חלקיות או בבית. איפה הן לא נמצאות? בדירקטוריונים. פחות מרבע מחברי הדירקטוריונים בישראל הינן נשים, מחקרים של בנקי השקעות גולדמן זאקס, קרדיט סוויס, מקנזי ואוניברסיטאות מובילות, מראים כי ייצוג נשי בדירקטוריון, ובמיוחד שלוש נשים ומעלה, קשור לעלייה של 300% במחיר לאחר הנפקה, עלייה של 400% יותר ברווחים, עלייה של 45% במחיר המנייה על פני 5 שנים ועלייה ביעילות הדירקטוריון. אז למה רק 1 מתוך 5 דירקטורים בחברות הנסחרות בבורסה היא אישה? ייצוג הולם בדירקטוריונים הוא חיוני ונדרש. ההשתתפות בדירקטוריונים תסייע לנשים לשבור את תקרת הזכוכית ולתקן עוול של עשרות שנים כמו גם להתברג לתפקידי מפתח ולבנות רשת קשרים אפקטיבית.

כשעליסה מארץ הפלאות שאלה את החתול: "באיזו דרך עליי ללכת מכאן?" ענה לה החתול: "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע". כולנו, כל אישה ואישה במדינת ישראל צריכה לשאוף לשוויון זכויות ושוויון שכר, ובעיקר לוודא שאנו לא הראשונות להיפגע בעת משבר, והאחרונות לצאת ממנו.

לטובת עתיד ילדינו, אסור לנו לעבור בשלוות נפש על הנתונים האלו. מדובר בכשל שוק משמעותי ומבני, וזו האחריות של כולנו, גברים כנשים, לדאוג לצמצום הפערים בצורה משמעותית.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת itworks הפועלת לגיוון סקטור ההייטק הישראלי ומקדמת