NFT | פיצ'ר

תרנגולות וכבשים דיגיטליים: עסקאות הבלוקצ'יין שמחזירות אותנו לעידן הבארטר

אם התפרסמתם באינטרנט בזכות יצירה דיגיטלית שזכתה לפופולריות רבה, יכול להיות שכדאי לכם לשקול להצטרף לטרנד ולמכור אותה כ-NFT • התשלום מתבצע ביחידות של מטבעות דיגיטליים, שמוגדרים כנכס או סחורה, כך שעסקאות אלה מחזירות את ימי הבארטר - החלפת סחורות ללא כסף

היצירה EVERYDAYS של האומן Beeple. נמכרה כ־NFT ב־69 מיליון דולר / צילום: Shutterstock
היצירה EVERYDAYS של האומן Beeple. נמכרה כ־NFT ב־69 מיליון דולר / צילום: Shutterstock

סביר להניח כי השם לאינה מוריס אינו מוכר לרבים מקוראי מאמר זה, אך מעריצי הזמר ג'סטין ביבר מכירים היטב את פניה. פריים יחיד מתוך סרטון אהבה פיקטיבי לזמר, שבו העמידה פני מעריצה אובססיבית והעלתה לאינטרנט כהלצה, הפך ברבות הימים לאחד ה"ממים" האינטרנטיים המוכרים ביותר - Overly Attached Girlfriend.

לאינה, שנהנתה מעשר שנים כמעט של פרסום, אך ממעט מאוד הכנסה ישירה או עקיפה מה"מם" הנושא את פניה, החליטה להצטרף גם היא לטרנד ה-NFT (Non-fungible token), והצליחה למכור אותו בסכום דמיוני של לא פחות מ-411 אלף דולר לרוכשים מדובאי.

NFT הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין, המייצג יחידת ערך דיגיטלית חסרת תחליף. מחזיק הנכס אינו זכאי בהכרח לבלעדיות עליו, לתזרים הכנסות ממנו או לקבלת כל שליטה בו, אלא רק באסמכתה לכך שהנכס הספציפי הזה שייך לו. במקרה הנ"ל, תמונתה המפורסמת של לאינה ניתנת לצפייה ולהורדה באינטרנט על-ידי כל אדם, ולרוכש ה-NFT אין דרך, או זכות, למנוע זאת.

כמו במקרה של ה-NFT המפורסם של יצירתו של האמן Beeple, אשר נמכרה בסכום לא נתפס של כ-69 מיליון דולר, מדובר ביצירה דיגיטלית אשר מלכתחילה קיימת רק במרחב הדיגיטלי, וכל אדם יכול למצוא אותה באינטרנט ולהשתמש בה כרקע למחשב או להדפיס אותה ולתלות אותה על קיר ביתו מבלי לשלם דבר.

מכירת ה-NFT של Overly Attached Girlfriend אינה מחדשת הרבה, היא לא ה"מם" הראשון שנמכר כ-NFT וגם לא העסקה היקרה ביותר. המכירה מעוררת עניין בעיקר עקב פופולריות ה"מם" המדובר, והיותם של ה-NFT's ה-Buzz Word של הרגע.

מה זה NFT?

Non-fungible token - או "אסימון חסר תחליף" - הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ’יין, ומייצג יחידת ערך דיגיטלית חסרת תחליף. מחזיק הנכס זכאי לאסמכתה שהנכס הספציפי הזה שייך לו, אך אינו זכאי לבלעדיות עליו, לשליטה בו או להכנסות ממנו, וכל אחד יכול למצוא אותו באינטרנט

נכס או סחורה, אבל לא כסף של מדינות

אבל מה שבאמת מעניין מבחינה כלכלית הוא צורת התשלום בגינה ובגין עסקאות NFT אחרות. התשלום שאותו העביר הרוכש אומנם נקוב בדולרים, אך המחיר עצמו היה 200 יחידות מהמטבע הדיגיטלי הפופולרי את'ר (Ether), שנכון לרגעי המכירה היו שוות 411 אלף דולר (שווי שהאמיר ל-470 אלף דולר בזמן כתיבת שורות אלו). לאינה אינה לבד. גם Beeple קיבל את רוב התמורה עבור יצירתו, אם לא את כולה, במטבעות דיגיטליים, וכך גם רוב מוכרי ה-NFT.

את'ר, ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים, מוגדרים כנכס או סחורה לפי חוקי המס בארצות הברית, אך לא ככסף פיאט - כסף של מדינות. אם כך, מה שליאנה ויוצרי NTF רבים אחרים לוקחים בו חלק בלי יודעין הוא בעצם עסקאות בארטר (החלפת סחורות), אותה שיטת מסחר שבה אין מוצר חליפין מוניטרי קבוע, הלוא הוא כסף.

שיטת מסחר זו קדמה למערכת המוניטרית הידועה לנו, וידועה גם ממצבים שבהם המערכת המוניטרית אינה מתפקדת כראוי, כגון תקופת הצנע בישראל והאינפלציה הקיצונית של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בעולם של עסקאות בארטר יש לא מעט בעיות מהותיות: קשה לווסת כמויות (כבשה שווה שתי תרנגולות, אבל אם יש לי רק תרנגולת אחת, לא אוכל לקנות חצי כבשה); תמיד צריך למצוא צד שרוצה לקחת חלק בעסקה בלי קשר למחיר (אומנם יש לי שתי תרנגולות, אבל אני צריך למצוא מישהו עם כבשים שצריך תרנגולות); וכמובן, קביעת המחיר מאוד גמישה וסובייקטיבית (אם אני עורך חתונה וחייב כבשה, אני מוכן לשלם ארבע תרנגולות במקום שתיים, בעוד שאדם אחר בכלל לא היה מסכים לשלם יותר מתרנגולת אחת).

קיימים NFT רבים על סוגים שונים של רכוש דיגיטלי, החל מאלבומי מוזיקה ממוספרים ועד שטחי נדל"ן יוקרתיים בעולמות הווירטואליים של משחקי מחשב. ה-NFT הינו במהותו חסר תחליף וייחודי, לכן התמחור שלו מאוד סובייקטיבי.

בדומה ליצירות אומנות פיזיות, למחיר שאותו בוחר רוכש כזה או אחר לשלם יש אלמנט רגשי שלא ניתן לכימות. אבל בניגוד ליצירות אומנות פיזיות, שאותן בעלי היצירה יכולים לשמור לעצמם, או לגבות תשלום על הצגתן בפומבי, יצירות האומנות הדיגיטליות מופצות באינטרנט, וכל אדם יכול להיחשף ליצירה עצמה בלי תיווך של בעליה, לכן גם האלמנט של נדירותן מוטל בספק.

בניגוד לעסקה בדולר או באירו, ובדומה לכל סחורה דיגיטלית, גם תמחור של מטבעות דיגיטליים הוא נושא מורכב. למטבעות דיגיטליים רבים כמו ביטקוין יש כמות סופית, כך שגם הם נדירים במהותם, ואספקתם אינה אינסופית.

המטבעות חשופים לגורמים ספקולטיביים רבים שמקנים להם את התנודתיות הידועה במחירם, אשר יכול לזנק עשרות ומאות אחוזים בזמן קצר, לכן בעל מטבעות המחליפם תמורת סחורה אחרת, אם זה NFT או מטבע אחר, מביא בחשבון גם את ההפסד האלטרנטיבי שלו מהחלפתם בסחורה שמחירה אולי לא יאמיר בהתאם.

מעבר לכך, היות שמטבעות דיגיטליים הם סחורה, החלפתם בכסף פיאט, או בסחורה אחרת (דיגיטלית או פיזית), נחשבת בארה"ב כאירוע מס הדורש תשלום רווחי הון, אשר גם אותם יש להביא בחשבון.

למרות חבלי הלידה והקשיים, המשך עליות השערים של סחורות דיגיטליות, וחותמת ההכשר מצד חברות ובנקים גדולים, מושכים את תשומת הלב של יותר ויותר משקיעים הרוצים להיחשף לשוק זה.

מה זו עסקת בראטר?

בארטר היא עסקת החלפת סחורות - שיטת מסחר שבה אין מוצר חליפין מוניטרי קבוע, כלומר כסף. השיטה הזו שימשה בטרם נוצרה המערכת המוניטרית הידועה לנו, וגם במצבים שבהם המערכת אינה מתפקדת כראוי, כגון הצנע בישראל או האינפלציה הקיצונית של רפובליקת ויימאר

בצעדי ענק אל עבר המיינסטרים

ואכן, עולם הבארטר הדיגיטלי מתקדם בצעדי ענק אל המיינסטרים עם שני מאורעות משמעותיים. הראשון הוא הנפקתה של Coinbase, הבורסה הגדולה בעולם למסחר במטבעות דיגיטליים, ודה-פאקטו בורסת הסחורות הגדולה בעולם לפי שווי שוק, שבה ניתן לסחור בלא פחות מ-50 מטבעות דיגיטליים שונים. המאורע השני הוא כניסתו הצפויה של גארי גאנסלר, פרופסור מ-MIT, המתמחה בטכנולוגיית בלוקצ'ין, לתפקיד יושב ראש רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).

עוד לפני מינויו הכריז גאנסלר כי הוא רואה את הסחורות הדיגיטליות כמעודדות קדמה, וכי בכוונתו לדחוף את מיסודן בתפקידו החדש. עד היום לא אישרה ה-SEC הנפקת קרנות סל על סחורות דיגיטליות, בעיקר עקב העובדה כי המסחר בהן לא בוצע בשוק המפוקח על-ידי הרגולציה, אבל הנפקתה של Coinbase משנה את התמונה.

בתור חברה סחירה, היא ופעילותה כפופות לרגולטור האמריקאי, לכן, מרגע שהונפקה, הפך השוק הגדול בעולם למסחר בסחורות דיגיטליות למבוקר על-ידי ה-SEC . זהו צעד משמעותי בדרך לאישור קרנות סל על הביטקוין ועל נכסים אחרים, והפיכתם לנגישים עוד יותר עבור הציבור הרחב, ובעיקר עבור המשקיעים המוסדיים האמריקאיים, אשר בהעדר דרכי השקעה ממוסדות, כמעט אינם חשופים לתחום זה.

עם זאת, חשוב לציין כי עולם הסחורות הדיגיטליות וטכנולוגיית הבלוקצ'יין, המשמשים כסנונית ראשונה בעתידו של המסחר העולמי, מתנהלים כיום ללא חוקים או פיקוח רגולטורי מספק, ועל כן טומנים בחובם סיכונים אתיים ומוניטריים רבים, אף על פי שהבורסה שבה מבוצע המסחר נמצאת תחת פיקוח.

סחורות דיגיטליות הנרכשות ונמכרות באנונימיות וללא מעקב מלבות פשיעה דיגיטלית, מאפשרות העברת תשלום עבור סחורות פיזיות אסורות ואף עלולות לערער את יציבות המערכת המוניטרית במדינות שונות. לכן ניתן להניח כי הגעתה של הרגולציה לתחום הזה תהיה ברכה וקללה כאחד.

עד לאישור המיוחל של ה-SEC לקרנות סל תחת רגולציה אמריקאית, החשיפה לסחורות דיגיטליות יכולה להיעשות בצורת השקעה ישירה באותן סחורות, או דרך חוזים עתידיים על מטבעות מובילים, אולם הדרך הפשוטה יותר, שאינה מחייבת את קניית הנכס, את תפעולו ואת ההשקעה בצורך ההולך וגובר באבטחה שלו, היא השקעה דרך קרנות סל שהונפקו לאחרונה בקנדה, כגון BTCC ,EBIT ו-BTCX, על מטבע הביטקוין, הנסחרות בטורונטו וכפופות לרגולציה הקנדית.

הכותבים הם מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים ומנהל השקעות ראשי של קופות הגמל באינפיניטי. המידע המופיע במאמר ניתן כמידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסיים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם