חברות הסלולר לא עמדו בעומס באסון בהר מירון. מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה?

בכל אירוע המוני, בין אם מדובר באירוע אסון, סתם הפגנה גדולה או תקלה באחת הרשתות, עולה השאלה בדבר הקריטיות של רשתות הסלולר בשעת חירום • בניית אתרים נוספים היא קריטית לא רק לטובת השימושים המסחריים הרגילים בדור החמישי שעוד יתווספו, אלא גם לשעת חירום

הר מירון. הבוקר לאחר האסון / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich
הר מירון. הבוקר לאחר האסון / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

הקושי של החברות הסלולריות לעמוד בביקוש לשיחות בשעת שיא בעת האסון במירון, אינו צריך להפתיע איש. האמת היא הפוכה - זה היה מפתיע אם הם כן היו עומדות בעומס.

בשנים האחרונות מתקיים דיון שיטתי סביב תפקודן של חברות התקשורת בעת משבר. בכל אירוע המוני, בין אם מדובר באירוע אסון, סתם הפגנה גדולה או תקלה באחת הרשתות, עולה השאלה בדבר הקריטיות של רשתות הסלולר בשעת חירום.

אנחנו הרי לא לומדים שום דבר והזיכרון שלנו כל כך קצר. רק לפני מספר חודשים, בתקופת הקורונה, חלק מרשתות התקשורת עמדו על כרעי תרנגולת. אנחנו שוכחים שישראל הצטרפה למדינות נוספות בעולם וביקשה מנטפליקס להפחית את איכות השידורים שלהן כדי שהשידורים לא ייקטעו ויהיה מספיק רוחב פס.

הזיכרון קצר הטווח שלנו משכיח מאיתנו שבישראל, בגלל מבנה מעוות של שוק התקשורת שבו נמכר אינטרנט כמוצר נפרד בין ספק לתשתית, חלק מספקיות האינטרנט בישראל קרסו בקורונה. המילה קריסה היא אולי בוטה, כי בכל זאת שירותים סופקו, אבל אם ב-2020 בשיא הקורונה לקוחות קיבלו קצב של 5 מגה ביט בגלל שספקית האינטרנט שלו לא הייתה מסוגלת לספק יותר, איך אפשר להגדיר את זה אחרת?

למרבה הצער, המגזר החרדי גם בתקופת הקורונה וגם במירון שילם מחירים כבדים מאד. כאן בגלובס קראנו פעם אחר פעם לתת את הדעת על נושא עיבוי הרשתות בשעת חירום והצורך לטפל במגזר החרדי, שבו הביקושים לשירותי תקשורת נייחת וסלולרית רק הולכים וגדלים.

בדצמבר 2010 התרחשה אחת התקלות הגדולות בשוק התקשורת בסלקום, והיא שיבשה למשך יום שלם את כל התקשורת במדינת ישראל. זה היה אירוע מכונן שהמחיש את הקריטיות של תפקוד רשתות הסלולר בשעת חירום. היו גם לא מעט מקרים שהרשתות לא עמדו בעומס בעת נפילת טילים, ובאזורים ספציפיים לא ניתן היה להוציא שיחות. צא ולמד, מה יקרה מחר במסגרת מלחמה עם איראן או החיזבאללה. מספיק שכמה עשרות טילים יפלו פה באזורים שונים והרשתות הסלולריות יקרסו, שלא לדבר על מתקפה של אלפי טילים.

מנגד, אי אפשר לבנות רשתות תקשורת שיבטיחו מראש שרידות של 100%. זה בלתי אפשרי מבחינה מעשית וזה כמובן לא ריאלי מבחינה כלכלית. מצבן של החברות הסלולריות הוא בכי רע, ועם אפס רווחיות הן דואגות בראש ובראשונה קודם כל ללחם והס מלהזכיר רווחיות כי זו כנראה כבר מילה גסה בשוק התקשורת.

ההבדל בין עומס לחירום

יש כמה וכמה אפשרויות להתמודד עם בעיות העומס, אבל צריך להבחין בין עומס לאירוע חירום, ולא מדובר באותו דבר. אף אחת מהחברות לא תממן פרויקט רחב של גיבויים בין רשתות כפי שסברו פעם שזה אפשרי, ואף אחת לא תחזיק מלאי אינסופי של תמסורות לחיבורי אתרים וכיוצא פתרונות כאלה.

הפתרון, שהוא חלקי אמנם, אבל הריאלי ביותר, יושב בצוות הבינמשרדי שהוקם במשרד התקשורת כדי להתמודד עם הקושי של בניית אתרים סלולריים בישראל. צריך לקוות שהצוות שיושב שם ישחרר את ראשי הרשויות מהאחריות לבניית אתרים. סלולר ותקשורת בכלל זה כמו מים וחשמל. זה צורך בסיסי לקיום.

בקורונה ראינו ראשי ערים חסרי אחריות שלפני הקורונה עשו את המוות לחברות על כל בנייה של אתר, אבל כשהתושבים זעקו חמס על כך שאין להם קליטה סלולרית בזמן שהם מרותקים לבתים, התקשרו אותם ראשי ערים בבהילות לחברות שיבואו מהר ויספקו פתרונות. שלא לדבר על מצב הסלולר בעיר בירתנו ירושלים ששם עד לאחרונה, אסרה העירייה במשך שנים על בניית אתרים סלולריים. ראש העיר משה ליאון עמד על הטעות הזאת ותיקן אותה חלקית כך ששוחררו כמה אתרים להפעלה כדי להקל בלחץ אבל זה רחוק מלהספיק.

חייבים עוד אתרים

המסקנה היא שפשוט חייבים לבנות יותר אתרים. זה לא ימנע קריסה מוחלטת של הרשתות בשעת חירום אבל זה ישפר את המצב.

באירועים המוניים, כמו למשל הפגנות גדולות או הופעות רבות משתתפים, היו החברות הסלולריות נוהגות להתמודד עם העומס הנקודתי דרך אתרים ניידים על גבי משאיות. זה נקרא COW בלשון המקצועית. אתר נייד מתחבר במיקרוגל לרשת הסלולרית ומספק קיבולת נקודתית לאירוע המוני. זה גם מה שקרה במירון. החברות מתגברות את האזור ויכולות להתמודד עם עומס מסוים אבל אירוע חירום משנה את התמונה מקצה לקצה ולכן הרשתות קורסות.

המשרד דווקא התייחס לבעיה

בעקבות התקלה בסלקום ב-2010 הוציא משרד התקשורת הנחיות שמתייחסות לליבות הרשתות. במלים פשוטות, הוא דרש מהחברות להקים ליבת רשת מפוצלת לשני מרכזים, כך שאחת תתמוך בשנייה בעת חירום. כלומר כל מתג בנפרד אמור לתמוך בכל הרשת. קשה לדעת האם החברות עומדות בדרישה הזו במלואה אבל מרכזים נפרדים שמגבים זה את זה הוא משהו שהן עומדות בו.

מפעילים בכל העולם דורשים מהיצרנים יתירות מסוימת לטובת מצבי חירום. מה הכוונה? כשבונים רשת שמתאימה לאלף איש נניח, יצרני הציוד מתכננים אותה לאלף פלוס איקס מסוים. כלומר אין יתירות מושלמת כי להגדיל את הקיבול של הרשת אי אפשר בגלל שהעלות פר מנוי הופכת את ההקמה לבלתי כדאית כלכלית. במצבי קיצון הרשתות פועלות באופן אוטומטי והן "זורקות" חלק מהמנויים והשיחות כדי לאפשר שיחות לכל היתר. המטרה המרכזית היא למנוע קריסה של הרשת ולכן באופן אוטומטי הרשת מווסתת את העומסים כך שחלק ניכר מהשיחות פשוט לא יוצאות לפועל.

לגבי המגזר החרדי, באופן ספציפי הבעיה שם יותר חמורה בגלל בעיית הטלפונים הכשרים שפועלים בדור 3 בלבד. רשתות דור 3 בפלאפון ובסלקום התכווצו על רקע דרישת משרד התקשורת לפנות תדרים בתחום שבו הרשת פועלת. זה אומר שממילא יש בעיית קיבול ברשתות הללו ובאירוע כמו הר מירון שבו מרוכזים מאות אלפי אנשים שפועלים רק ברשת דור 3 נוצר עומס חריג. ברשתות מתקדמות בדור הרביעי ובדור החמישי הרשתות והמכשירים יודעים לווסת את התנועה על פני כמה רשתות במקביל שהמכשיר תומך בהן, אבל מכשיר מיושן ברשת דור שלישי הוא עוד מתכון לקושי שרק יילך ויגבר וייפתר רק כאשר משרד התקשורת ישים סוף לסיפור ויסגור את רשתות הדור השלישי.

רוחב הפס והסרטונים

בתקופה שבה שימש אבי דיכטר כסגן שר הביטחון והיה ממונה על נושא הרשתות בשעת חירום הוא סבר שיש לחנך את הציבור כדי שיבין שבשעת חירום אין מה לעשות וחייבים להימנע מהוצאת שיחות ככל האפשר. הכוונה של דיכטר הייתה נופלת על אוזניים כרויות במדינות אחרות אולי אבל לבקש מהציבור היום שלא לשלוח סרטון, לא להעלות סטורי, או לא לשלוח תמונות היא דרישה בלתי הגיונית.

זה גם לא הגיוני לדרוש מהחברות לבנות אתרים או להכין תשתיות במקום כמו מירון שבו כל הפעילות היא לא חוקית וברור שלא ניתן יהיה לבנות שם אתרים. לך תבקש מעמותה ששולטת על איזה מבנה שתאפשר הקמה של אתר על גביה. גם ההיתכנות לתיאום תדרים במקום כזה היא אפסית. אחד הפתרונות שיאפשר התמודדות עם עומס אך לאו דווקא עם אירוע חירום הוא השימוש בתדרים הגבוהים בדור החמישי בסלולר. הרשתות הסלולריות בדור החמישי בנויות כך שבתחומי תדר גבוהים כמו שנעשה בהם שימוש בארה"ב למשל בתדרים 24-26 ג'יגה הרץ, הרשתות מסוגלות לספק קיבולת מאד גבוהה בטווח של מאות מטרים בלבד. באזור כמו מירון מדובר בפתרון אפקטיבי אבל שוב צריך לבנות אתרים, צריך רישוי, צריך תיאום ובעיקר אין לכך הצדקה כלכלית כי מדובר באירוע של פעם בשנה שהשיא שלו הוא כמה שעות בלבד.

ולכן אנחנו חוזרים לנקודה של בניית אתרים נוספים שהופכת להיות קריטית לא רק לטובת השימושים המסחריים הרגילים בדור החמישי שעוד יתווספו, אלא גם לשעת חירום. מקבלי ההחלטות צריכים להבין שככל שיתירו אתרים נוספים, הקיבול והשרידות יגדלו בהתאם. זה לא יפתור מקרה קיצון כמו במירון אבל זה בהחלט יכול לעזור.

מסלקום נמסר: "כבכל שנה, סלקום הקימה מיזמתה ועל חשבונה אתר נייד בשטח ההתכנסות במירון. התגבור נתן מענה טוב לשימושים באזור התכנסות. בעת האסון עלו הביקושים לשיחות בצורה דרמטית, דבר שפגם באיכות הרשת, אך רשת התקשורת במקום תפקדה ולא נפלה ובתוך זמן קצר חזר השירות למצב נורמלי. סלקום זכתה לשבחים רבים על תיפקודה באירוע ובעת האסון.

"יצוין כי בעקבות התגבור, מנויים שהיו על רשת דור 4 המשיכו לקבל שרות טוב גם בזמן הארוע".

תגובת פרטנר: "התגבור של הרשת באירועים רבי משתתפים הוא באחריות phi (עבור פרטנר והוט מובייל), שאכן נערכו".

מפלאפון נמסר: "כמדי שנה, לקראת הילולת מירון נערכנו - תגברנו ועיבינו את הרשת הסלולרית במקום".

תגובת הוט מובייל: "רשת phi המשרתת את הוט מובייל ופרטנר תוגברה לקראת האירוע בהתאם לצפי השימושים ובתיאום עם הגורמים המוסמכים".

צרו איתנו קשר *5988